Page 20 - medorledor11
P. 20
סוג אחר של
כל הורה רוצה בעצמאות של ילדו עצמאות
אך לא כל הורה מצליח ליצור זאת
מאת :שרה יעקב ,פסיכולוגית
"מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה 050-5587684 -
למאמרים נוספים מוקצנים אשר עדיין מורגשים בבגרותם. כידוע לכולנו ילדים תלויים בנו משך כל שנות ילדותם .הם
סקרו את הקוד אני עוסקת במקצוע כ 40-שנה .בכל שנותיי לא שמעתי אדם תלויים בנו פיזית ,רגשית וכלכלית .הרבה פעמים התא
שהיה מסוגל לספר לאביו/אמו באופן גלוי וישיר-ומה שיותר המשפחתי מתפרק אך ההשפעה של מערכת היחסים
חשוב ברוגע ובלי לעורר פולמוס ,איך הוא חווה את השנים ההורית על הילדים לא פוסקת אף פעם ,גם כשיהיו בוגרים
וינסו לבנות תא משפחתי חדש -היא עדיין תמשיך להשפיע
הללו בחייו.
לאחרונה ,בעקבות טיפול ממושך הן בבן והן באמו זכיתי עליהם.
לצערי לא תמיד גירושין הם סוף פסוק למלחמה בין ההורים
להיות מעורבת במפגש כזה. ולא תמיד הגירושין משחררים ילדים לחופש ,להיות פנויים
העדינות ,הרגישות והזהירות אשר נדרשו לי בניהול מפגש
מסוג זה העידו עד כמה מצב כזה יכול היה להיות "נפיץ". לצרכיהם ולשקט שהם צריכים כדי לגדול ככל הילדים.
שמעתי לאחרונה מטופל שלי מתאר איך המלחמות בין
יחד עם זאת ,היו בו ללא ספק רגעי חסד. הוריו שמשך שנים נאבקו סביב משמורת גבו מחיר כבד אשר
בפעם הראשונה בחייו היה הבן מסוגל לומר לאמו איך
תגובותיה ועמדותיה-למרות שמטרתה הייתה לשמור עליו השפיע בעיצוב חייו.
ולהלחם למענו-יצרו קושי עצום לסמוך עליה ועל אביו תאר זאת לא פעם במהלך הטיפול .אך לפעמים לא היה
צורך לתאר ,החותם של מערכת היחסים הזו ניכר היה גם
ובכלל על בני-אדם.
איך החשדנות שפיתח משפיעה גם על הקשר הזוגי שלו ,איך באופן התייחסותו לעצמו ולאחרים.
בכלל מאבקים אלו יצרו קושי להיחשף לחולשה אפילו אם היה ניכר בו חוסר האמון באנשים ,הקושי להילחם על
מדובר בחולשה שבתו בת ה 5-מפגינה בפניו .הסביר זאת רצונותיו ,החשדנות ,הקושי להישען על דמות קרובה...החסך
כי "לא רוצה להביע חולשה ולא רוצה לראות חולשה .אני בתמיכה של דמות הורית שבאמת פנויה בעבורו ,דמות הורית
מצביע ברגליים ומתפרץ בכעס". שלא נשאבת ולא שואבת אותו למאבק אין סופי.
האם בפעם הראשונה בחייו יכלה להבין את כאבו ,לכאוב שמעתי אותו מתאר את הצורך לעמוד במתח הבלתי-נמנע
את הצלקות "שנחרטו" בבנה ומבלי להצטדק יכלה להבין בעבורו במאבק ,כשהיה צריך להיזהר בכל מילה על מנת
את הקשר בין הנעשה כשהיה ילד לבין התנהגותו כיום. לשמור על "שקט תעשייתי".
הבן לעומתה מסוגל היה להגיד זאת מבלי להתפרץ כשהוא על המתח הכרוך בכל חג כאשר לא ידע עד הרגע האחרון
חווה לגיטימציה לומר לה את הכאב מבלי לאבד את הקשר היכן יצטרך להיות ויותר מכל שמעתי את הבלבול ואת
איתה ויותר מכך ,יכול היה לשמוע בפעם הראשונה בחייו הקושי לחיות עם העוינות הקיימת בין הוריו כשהוא בעצמו
את אמו מציינת באופן כנה איזה יתרונות היו לאביו עליה
זקוק לשניהם.
כהורה. את המתח הרב שחווה מסביב לכל דיון-משפטי שנערך בין
אין לי ספק שהפתיחות והאמפתיה שנוצרו במפגש זה יוכלו הוריו ואת המתח הקשה בכל מעבר מבית לבית או בשיחות
לשחרר או לפחות למתן את הכאב העצום ,את החשבונות
טלפון עם הורה אחד בנוכחות הורה שני.
האין-סופיים שהפריעו לקשר ביניהם עד לאותו רגע. האמינו לי ,אלו צלקות לכל החיים שרוב הילדים בעצמם לא
אני בטוחה ששיחה זאת תאפשר להם מידה מסוימת של מעלים באופן גלוי בילדותם אבל הם יוצרים מצוקה קשה
עצמאות מפני הכאב האדיר ,שאולי תתפתח ותתרחב
הדורשת משאבים בלתי נדלים.
ממכאובי העבר שהיו בחייה ובחייו. כאשר ילד מגיע לבגרותו יוכל הוא בעצמו לבחור את מידת
שיחה כזאת ביניהם התאפשרה כאשר הוא בן 40והאם בת הקשר שירצה לשמור עם כל אחד מהוריו .אבל איש לא יוכל
.65וזאת רק אחרי הרבה שנים של טיפול פרטני .טיפול למחוק את הצלקות וההסתה העלולה לגרום לעיוות קיצוני
שנערך תוך כדי מודעות רבה לחשיבות וללגיטימציה להביע
כאב ולחוות כעס מבלי להתעלם מהעובדה שכל בן ,גם לאיך ההורים יראו בפניו.
מדהים הוא לפעמים לגלות את הפער בין מה שהורה
בבגרותו זקוק לקשר עם אמו. התכוון ליצור ומה שהמאבק בין ההורים יצר בפועל .לרוב
רק בעקבותיה ובתוכה יכלו הם
להיות אמפאתיים אחד כלפי אין להורים מודעות לכך תוך כדי המאבק.
השנייה .נוכחתי ברגעי חסד של בעיניי ,כאשת מקצוע ,חורה לי עד כמה המאבק "למען
התרגשות וכאב גדולים שאפשרו הילד" יוצר מצב שבו הילד נשאר "ללא קול" וללא נוכחות.
לבנות גשר בין הרגשות האישיים
של כל אחד .ישנם כאלו שבחיים לא בפועל המאבק הופך למרכזי והילד נעלם.
מה שיותר קשה היא העובדה שהעוינות ,הפחד מאובדן
יזכו לשיחה כזאת. קשר עם מי מההורים או הפחד לאבד קשר עם הילד
בעקבות הסתה ,יוצרים אצל הילד מצב של חוסר יציבות
20
כל הורה רוצה בעצמאות של ילדו עצמאות
אך לא כל הורה מצליח ליצור זאת
מאת :שרה יעקב ,פסיכולוגית
"מיפל" מרכז לטיפול ויעוץ למשפחה 050-5587684 -
למאמרים נוספים מוקצנים אשר עדיין מורגשים בבגרותם. כידוע לכולנו ילדים תלויים בנו משך כל שנות ילדותם .הם
סקרו את הקוד אני עוסקת במקצוע כ 40-שנה .בכל שנותיי לא שמעתי אדם תלויים בנו פיזית ,רגשית וכלכלית .הרבה פעמים התא
שהיה מסוגל לספר לאביו/אמו באופן גלוי וישיר-ומה שיותר המשפחתי מתפרק אך ההשפעה של מערכת היחסים
חשוב ברוגע ובלי לעורר פולמוס ,איך הוא חווה את השנים ההורית על הילדים לא פוסקת אף פעם ,גם כשיהיו בוגרים
וינסו לבנות תא משפחתי חדש -היא עדיין תמשיך להשפיע
הללו בחייו.
לאחרונה ,בעקבות טיפול ממושך הן בבן והן באמו זכיתי עליהם.
לצערי לא תמיד גירושין הם סוף פסוק למלחמה בין ההורים
להיות מעורבת במפגש כזה. ולא תמיד הגירושין משחררים ילדים לחופש ,להיות פנויים
העדינות ,הרגישות והזהירות אשר נדרשו לי בניהול מפגש
מסוג זה העידו עד כמה מצב כזה יכול היה להיות "נפיץ". לצרכיהם ולשקט שהם צריכים כדי לגדול ככל הילדים.
שמעתי לאחרונה מטופל שלי מתאר איך המלחמות בין
יחד עם זאת ,היו בו ללא ספק רגעי חסד. הוריו שמשך שנים נאבקו סביב משמורת גבו מחיר כבד אשר
בפעם הראשונה בחייו היה הבן מסוגל לומר לאמו איך
תגובותיה ועמדותיה-למרות שמטרתה הייתה לשמור עליו השפיע בעיצוב חייו.
ולהלחם למענו-יצרו קושי עצום לסמוך עליה ועל אביו תאר זאת לא פעם במהלך הטיפול .אך לפעמים לא היה
צורך לתאר ,החותם של מערכת היחסים הזו ניכר היה גם
ובכלל על בני-אדם.
איך החשדנות שפיתח משפיעה גם על הקשר הזוגי שלו ,איך באופן התייחסותו לעצמו ולאחרים.
בכלל מאבקים אלו יצרו קושי להיחשף לחולשה אפילו אם היה ניכר בו חוסר האמון באנשים ,הקושי להילחם על
מדובר בחולשה שבתו בת ה 5-מפגינה בפניו .הסביר זאת רצונותיו ,החשדנות ,הקושי להישען על דמות קרובה...החסך
כי "לא רוצה להביע חולשה ולא רוצה לראות חולשה .אני בתמיכה של דמות הורית שבאמת פנויה בעבורו ,דמות הורית
מצביע ברגליים ומתפרץ בכעס". שלא נשאבת ולא שואבת אותו למאבק אין סופי.
האם בפעם הראשונה בחייו יכלה להבין את כאבו ,לכאוב שמעתי אותו מתאר את הצורך לעמוד במתח הבלתי-נמנע
את הצלקות "שנחרטו" בבנה ומבלי להצטדק יכלה להבין בעבורו במאבק ,כשהיה צריך להיזהר בכל מילה על מנת
את הקשר בין הנעשה כשהיה ילד לבין התנהגותו כיום. לשמור על "שקט תעשייתי".
הבן לעומתה מסוגל היה להגיד זאת מבלי להתפרץ כשהוא על המתח הכרוך בכל חג כאשר לא ידע עד הרגע האחרון
חווה לגיטימציה לומר לה את הכאב מבלי לאבד את הקשר היכן יצטרך להיות ויותר מכל שמעתי את הבלבול ואת
איתה ויותר מכך ,יכול היה לשמוע בפעם הראשונה בחייו הקושי לחיות עם העוינות הקיימת בין הוריו כשהוא בעצמו
את אמו מציינת באופן כנה איזה יתרונות היו לאביו עליה
זקוק לשניהם.
כהורה. את המתח הרב שחווה מסביב לכל דיון-משפטי שנערך בין
אין לי ספק שהפתיחות והאמפתיה שנוצרו במפגש זה יוכלו הוריו ואת המתח הקשה בכל מעבר מבית לבית או בשיחות
לשחרר או לפחות למתן את הכאב העצום ,את החשבונות
טלפון עם הורה אחד בנוכחות הורה שני.
האין-סופיים שהפריעו לקשר ביניהם עד לאותו רגע. האמינו לי ,אלו צלקות לכל החיים שרוב הילדים בעצמם לא
אני בטוחה ששיחה זאת תאפשר להם מידה מסוימת של מעלים באופן גלוי בילדותם אבל הם יוצרים מצוקה קשה
עצמאות מפני הכאב האדיר ,שאולי תתפתח ותתרחב
הדורשת משאבים בלתי נדלים.
ממכאובי העבר שהיו בחייה ובחייו. כאשר ילד מגיע לבגרותו יוכל הוא בעצמו לבחור את מידת
שיחה כזאת ביניהם התאפשרה כאשר הוא בן 40והאם בת הקשר שירצה לשמור עם כל אחד מהוריו .אבל איש לא יוכל
.65וזאת רק אחרי הרבה שנים של טיפול פרטני .טיפול למחוק את הצלקות וההסתה העלולה לגרום לעיוות קיצוני
שנערך תוך כדי מודעות רבה לחשיבות וללגיטימציה להביע
כאב ולחוות כעס מבלי להתעלם מהעובדה שכל בן ,גם לאיך ההורים יראו בפניו.
מדהים הוא לפעמים לגלות את הפער בין מה שהורה
בבגרותו זקוק לקשר עם אמו. התכוון ליצור ומה שהמאבק בין ההורים יצר בפועל .לרוב
רק בעקבותיה ובתוכה יכלו הם
להיות אמפאתיים אחד כלפי אין להורים מודעות לכך תוך כדי המאבק.
השנייה .נוכחתי ברגעי חסד של בעיניי ,כאשת מקצוע ,חורה לי עד כמה המאבק "למען
התרגשות וכאב גדולים שאפשרו הילד" יוצר מצב שבו הילד נשאר "ללא קול" וללא נוכחות.
לבנות גשר בין הרגשות האישיים
של כל אחד .ישנם כאלו שבחיים לא בפועל המאבק הופך למרכזי והילד נעלם.
מה שיותר קשה היא העובדה שהעוינות ,הפחד מאובדן
יזכו לשיחה כזאת. קשר עם מי מההורים או הפחד לאבד קשר עם הילד
בעקבות הסתה ,יוצרים אצל הילד מצב של חוסר יציבות
20
