Page 37 - medorledor108
P. 37
מגזין מדור לדור משהו שאני עברתי .הרגעים בהם הפתעתי את עצמי בכתיבה,
כשנולדו מחשבות חדשות בתוך כדי כתיבה ולא רק מחשבות
מה מכל זה בא לידי ביטוי בספר? שדגתי מתוך עצמי ,אלא גם רגעים של עונג .נראה לי שזאת אותה
הרגשה בכל תחום .אני מכירה את ההרגשה הזאת גם מהמשחק
"נראה לי שיש את זה בחלק מהתהליך -התענוג שמגיע עם השחרור מגבולות המחשבה המוכרת לי
שעוברת הגיבורה -היא עוברת טלטלות למרחב של מחשבה חדשה שפתאום מפתיעה בתהליך .ברור
שמאתגרות את החשיבה שלה ואת הדרך שמהר מאד מתרגלים גם למחשבה החדשה הזאת והיא מאבדת
בה היא רואה את החיים". את כוח הריגוש שלה".
איך היה תהליך הכתיבה של הספר? מה היית מעוניינת שיהיה לך ונתת לה ,או להפך?
מתי כתבת?
"היה חשוב לי שהיא תהיה שחקנית כי רציתי לתת את הפאנץ' של
"התהליך היה ארוך וממושך ,בעיקר בגלל שלא היה רציף .היה בו דברים שחוויתי ,העולם שחוויתי ,שנמשכתי אליו וגם דחיתי אותו.
קשת צבעונית של מצבים שעברו מתענוג לייסורים ,מועקה הנבירה והניתוח של טקסטים וסיטואציות זה הכלי של שחקנים.
והתעלות ומה לא .גם אחרי שסיימתי ,עבר זמן עד שהחלטתי כלי נהדר שיכול להיות גם בלנדר במוח אם לא מיומנים בו וגם
לקחת אותו שלב נוסף ולחשוף אותו לאחרים .כשאני כותבת אני אם כן ,לפעמים הוא משתלט .ניתוח יתר וחקירה -נראה לי שעצם
מתארת סיטואציות וחווה את הדמות דרך החושים שלי כשחקנית. זה שכתבתי אותה שיחרר בי את הצורך בפרפקציוניזם מוגזם
אני לא סופרת -אני שחקנית שכותבת". ומיותר".
מי קהל היעד של הספר הזה? למרות שחזרת בתשובה המשכת להופיע.
"זהו סיפור שמיועד לאנשים שרוצים לצאת למסע באמצעות "נכון ,אבל רק בפני נשים .היו לי קבוצות ,לימדתי .עשיתי שיתופי
המסע של שרון .אחת הקוראות של הספר אמרה לי שהיא חייבת פעולה עם שחקניות נוספות .לא הלכתי לאודישנים רגילים ,אלא
לשבת עם הספר ולעשות איתו עבודה .היא אמרה שיש יזמתי תפקידים שמתאימים לדרך התורה .זה שלא היו לי חומרים
משהו בעבודה הפנימית של הגיבורה שגם היא רוצה לעשות של המחזאות הכללית .היה אילוץ שבעצם עזר לי מאד ופיתח אצלי
את הכתיבה ,את הבימוי ואת ההפקה .נאלצתי ליזום בגלל אורח
-זה הפתיע אותי מאוד לשמוע". החיים שהשתנה ובעצם הבנתי שאני אוהבת ליזום ולקחת חלק
מה את יותר אוהבת :לכתוב או לשחק? בבניית פרויקטים".
"כולם היו בניי" -הכתיבה בשבילי היא התפתחות חדשה שהיחסים למה חזרת בשאלה?
שלי איתה עדיין לא ברורים לי ואני נאבקת כדי שהיא תהפוך לחלק
יותר דומיננטי בשגרה שלי .אולי זאת אהבה ,אבל זוהי אהבה "התהליך האישי שאני עברתי מעולם חילוני לדתי ושוב חילוני הוא
סוערת שלפעמים מתישה ולפעמים מרוממת ,כך שאני עדיין תהליך ארוך ומורכב של שנים ,והיום אני מבינה שהשיטוט בין
חשדנית לגביה .משחק זאת אהבה ישנה וטובה .-זה המקצוע העולמות נתן לי כלי יקר של הבנה והזדהות עם כל הצדדים
שלי .ההבדל הוא גם בתקשורת עם הקהל -כשאני על הבמה בעצם .הבית שלנו היה בית דינאמי מאוד שהיה מורכב מדעות
אני מרגישה את הקהל .גם אם יש דממה אני יכולה להבחין אם ומהשקפות שונות ,אבל הצלחנו ללמוד להקשיב ולקיים דיאלוג
זה שקט מרוכז או שקט אדיש .הקהל והשחקנים הם גוף שנושם מכובד -זה היה ערך מרכזי מאד במשפחה שלי .נראה לי שזה
יחד .גם בעת הצילומים ישנם הבמאי והצוות ואפשר להרגיש את
מרחיב את הטריטוריה של נקודת השיפוט והביקורת שלנו".
הפידבק.
והיום את מגדירה את עצמך חילונית?
"בספר זוהי בדידות מוחלטת -זה וואקום .אני לא שומעת ומרגישה
את התגובות של מי שקורא .רק את של מי שפונה אליי באופן אישי, "למה צריך להגדיר? אני לא אוהבת להגדיר את עצמי במונחים של
דתייה או חילונית .זה תהליך מורכב של שנים שבסופו של דבר אני
ואני שמחה לומר שעד עכשיו התגובות טובות".
עדיין נוגעת בכל העולמות".
גיליון 37 108
