Page 37 - medorledor106
P. 37
מגזין מדור לדור חולים בצפון ,לפגוש הורים שבניהם פצועים ומאושפזים ולדאוג
לכל צורכיהם" .זה זיכרון רע וכואב של מטלה שלא מתאימה
אנחנו בירושלים ,חווינו את כל זה לפני תל
אביב .היו המון תקלות בבניית הרכבת, לילדה בת ,"19היא אומרת בצער.
דברים שלא עבדו -אז הירושלמים הפציעה שלא הייתה קשה בהתחלה ,הלכה והסתבכה" .עברתי
המון ניתוחים ושכבתי חודשים בבית חולים" ,היא נזכרת.
המציאו לה את השם 'רכבתקלה', החתונה התבטלה ואיריס שוחררה מהצבא" .למרות שהייתי
חיבור של המילה רכבת והמילה תקלה. תוך כדי השירות ,הצבא לא הכיר בפציעה ,לא שמר לי את התפקיד
למי מיועד הספר? המובטח ופשוט שחרר אותי".
לדבריה ,התאונה וההתמודדות עם הפציעה הפכה אותה לאישה
"זה לא ספר לאנשים צעירים ,אלא לאנשים חזקה "לפעמים יותר מדי חזקה"" .הבן שלי קורא לי 'אשת
בוגרים שיכולים להבין דקויות ומורכבויות של התנהגות רגשית .זה הברזל' ואני לא בטוחה שזה דבר טוב" ,היא אומרת ומסבירה:
לא ספר קליל -זה ספר מורכב ורגיש .מי שלוקח את הספר שלי
ליד צריך להבין שחווית הקריאה תהיה חוויה של עומק והתחברות". "להיות אדם חזק ,גובה ממך מחירים רבים".
"העיר השיבה לה אהבה גדולה וסיפקה לה שעות רבות של צחוק לפעמים תהתה בינה ובין עצמה מדוע הולידו אותה הוריה.
ועצב ,סיפורי מוות וחיים ,מלחמה ושלום ,אהבות ושנאות ודרמות כשבגרה והבינה את עומקן של מערכות היחסים בין הורים
למכביר ,כיאה לעיר שנטלה תשעה קבין של יופי שירדו אל לילדיהם ,לא ידעה לומר אם אהבו אותה ,אם הביאה להם
העולם"( .מתוך הספר) את השמחה והנחמה שלהן ייחלו( .מתוך הספר)
מה דעתך על התחרדות העיר? למרות שהספר אינו אוטוביוגרפיה הוא מורכב מפסיפס של
רגעים ,מחשבות ורגשות שרובנו כבני אדם מזהים ומזדהים,
"לירושלים יש הרבה סטיגמות' :מפחיד שם'' ,פיגועים'' ,חרדים'. כמו שכול ,געגוע ומראות שהיו ונעלמו מהנוף .מצד שני רגעים
זוהי אכן עיר שמתחרדת ,עיר קשה מאוד ,מטורפת במורכבות
שלה .יש בה דמויות רבות עם מה שנקרא "סינדרום ירושלים", של יופי ,קירבה ,שייכות ואהבה.
אבל היא עיר מהממת .זוהי עיר ילדותי ,לכן יש בי אהבה גדולה
ברגע הזה ,אחרי שנים של צער כבוש ,פחד שלא ברור על מה ולמה
אליה". הוא ,וציפייה למה שלא ידעה כי קיים ,סוף סוף הרגישה כי עשתה
שלום עם עצמה ,עם גופה הארוך ,עם פניה ,עם אימּה המרוחקת,
איזה מקום את הכי אוהבת בירושלים? עם אביה השתקן ועם העצבות הגדולה שעטפה את שלושתם
"עמק המצלבה .גרתי ממש סמוך לעמק כשהייתי בחופשת בבועה שקופה של כאב וגעגוע ,של חוסר ושל אהבה גדולה.
לידה במשך שנה שלמה .היו לי ולבן שלי ימים נהדרים שם ,שנה
מתי גילית שיש לך כישרון כתיבה?
של בועה של אמא חדשה עם תינוק חדש".
איריס מבקשת לסיים את הריאיון בחיוך" :אני לא רוצה "מאז ומעולם הייתי תולעת ספרים וקוראת בלי סוף .כילדה
שישתמע מהריאיון כאילו אני דמות דרמטית ,עצובה הייתי ממציאה עוד ועוד תכסיסים לעקוף את אימא שלי
וכואבת כמו גיבורת הסיפור שלי .בספר יש שורה שאני אוהבת שניסתה להגביל את שעות הקריאה שלי .כתבתי למגירה -
מאוד ומתחברת אליה ,אני מאמינה באמירה הזאת -והיא נר שירים ,סיפורים קצרים ,הגיגים ...והיה לי חלום שפעם ,כשאהיה
לרגליי' :אם כבר לבחור בחיים ,אז כדאי לעשות זאת עם תיאבון
גדול .אם כבר לבחור בחיים ,אז כדאי לעשות זאת בצחוק גדול". גדולה אכתוב ספר".
אבל החיים כמו החיים ,יש להם מסלול משלהם ,שלקחו את
להשיג בחנויות הספרים הדיגיטליות ברשת או באתר איריס לנתיבים אחרים והספר חיכה בסבלנות לרגע בו היה
ההוצאה .www.nivbook.co.il
אמור להיוולד.
37
מה פירוש שם הספר?
"התל-אביבים קוראים לרכבת הקלה שהולכת ונבנית אצלם -
'הרכבת הקללה' בגלל הפקקים ,הבלגן והרעש.
גיליון 106
