Page 29 - medorledor05

‫את אבא החייל‪ ,‬איזה חתיך הוא היה!" אמרה‪ ,‬והצביעה על‬ ‫לגבר השוכב לצדה מילא את רותי‪ .‬אחרי למעלה מעשרים‬
‫תמונתו של אילן במדים‪.‬‬ ‫שנות שותפות‪ ,‬חברות ואהבה הרגישה מאושרת על כך שכבר‬
‫בגיל צעיר עשתה את הבחירה הנכונה‪ ,‬וזה הגבר שהיא רוצה‬
‫שחר הצביע על תמונה שבה נראו שאול ואילן עומדים ליד‬ ‫להזדקן לצדו‪ .‬הטלטלה העמוקה שעשה לו המכתב של אמו‬
‫השער של בקו"ם כאשר אילן השתחרר מצה"ל‪" .‬תראי‪,‬‬
‫אימא‪ ,‬אבא וסבא בכלל לא היו דומים‪ ".‬שאול היה ממוצע‬ ‫טלטלה גם אותה‪.‬‬
‫קומה‪ ,‬מוצק‪ ,‬שערו כהה‪ ,‬עיניו חומות ותווי פניו חדים‬ ‫בעיני מכריה וחבריה נחשבה רותי לאישה "עם ראש על‬
‫ומשדרים נוקשות‪ ,‬ואילו אילן נראה גבוה‪ ,‬רזה‪ ,‬שערו בהיר‪,‬‬ ‫הכתפיים"‪ ,‬הגיונית‪ ,‬מעשית ונטולת פוזות‪ .‬ההיגיון שלה אמר‬
‫עיניו כחולות ופניו רכות‪ .‬אילן הצדיע וחייך חיוך רחב‪ ,‬ושאול‬ ‫שמוטב לו לאילן להניח את הדברים כמות שהם ולא לחטט‬
‫בעבר‪ .‬הרי חייו מלאים ומספקים‪ ,‬משפחתו חמה ואוהבת‪,‬‬
‫היה רציני והיישיר מבט אל המצלמה‪.‬‬ ‫ומה לו לחפש במחוזות אחרים? אולם היא כיבדה את רצונו‬
‫וכי למה שיהיו דומים? חשבה רותי בלבה‪ ,‬והנידה את ראשה‬ ‫לדעת מי היה אביו הביולוגי ולא ניסתה לעמוד בדרכו לגילוי‬
‫לאות הסכמה‪ .‬אוף‪ ,‬הרהרה‪ ,‬עכשיו כל דבר שיאמרו יתקשר‬
‫האמת‪ .‬אם יתאכזב‪ ,‬היא תהיה לצדו‪.‬‬
‫לי איכשהו לסיפור הזה!‬ ‫קמה מהמיטה בשקט והלכה למטבח להכין לעצמה כוס קפה‬
‫"אתה רוצה קפה‪ ,‬שחר?"‬ ‫של בוקר‪ .‬היא ידעה שלפניה עוד שעות אחדות של שקט עד‬
‫"כן‪ ,‬עם הרבה חלב‪ ",‬ענה‪ ,‬והמשיך לדפדף באלבום בעודה‬ ‫שהילדים יתעוררו וימלאו את הבית בהמולתם‪ .‬שעות אלה‬
‫היא תקדיש לטיפול בכביסה שהביא החייל ולהכנת ארוחת‬
‫מכינה את הקפה‪.‬‬ ‫הצהריים המשפחתית‪ .‬שבת בצהריים היה הזמן היחיד בו‬
‫"לא הספקתי לאפות‪ ,‬בא לך איזו עוגיה?" שאלה‪.‬‬ ‫אכלו כל בני המשפחה יחד‪ ,‬והפעם יצטרפו אליהם גם הוריה‪.‬‬
‫"לא‪ ,‬אני שונא את עוגיות הקוקוס האלה שאת תמיד קונה‪",‬‬
‫השיב חסר סבלנות‪ .‬רותי התעלמה מן ההערה‪ ,‬מזגה לעצמה‬ ‫לכבודם תטרח רותי מעט יותר‪.‬‬
‫בעודה עסוקה בהכנות הריץ מוחה מחשבות‪ .‬מה הייתי עושה‬
‫קפה נוסף‪ ,‬וישבה לשתות יחד עם הבן‪.‬‬ ‫במקום דורה‪ ,‬חמותי? חשבה לפתע‪ .‬כלום הייתי משתפת את‬
‫"תגידי‪ ,‬אימא‪ ,‬אבא נראה לי נורא מוטרד בשבוע האחרון‪".‬‬ ‫בעלי במה שקרה‪ ,‬כפי שעשתה היא? אולי בכלל הייתי עושה‬
‫גרידה כדי לבטל את כל העניין? לא‪ ,‬זה לא בא בחשבון‪ ,‬הרי‬
‫"שאלת אותו על זה?" היתממה רותי‪.‬‬ ‫הם כל כך רצו ילד! אולי הייתי שומרת לעצמי את הסוד ולא‬
‫"לא‪ ,‬בכלל לא‪ ".‬שחר שתק דקות מספר ואחר כך הוסיף‬ ‫מגלה לאיש‪ ,‬אפילו לא לאחר מותי? לא‪ ,‬איך אפשר לחיות‬
‫מהורהר‪" :‬נראה לי שזה בגלל מות סבתא‪ ,‬לא? יש עוד משהו?‬ ‫עם סוד כזה בבטן בלי לשתף אף אחד?! ושמא הייתי משתפת‬
‫את האב הביולוגי ומיידעת אותו על ההיריון? לא‪ ,‬פסלה מיד‬
‫קרה עוד משהו?"‬ ‫את האפשרות הזו‪ .‬זה היה יוצר סיבוכים קשים מדי‪ .‬ככל‬
‫"אימא שלו מתה‪ .‬זה לא מספיק בשביל להיות מוטרד?" ענתה‬ ‫שחשבה על העניין יותר‪ ,‬הוא נראה לה בעייתי יותר‪ .‬כיצד‬
‫רותי בטון מעט תקיף משהתכוונה‪ ,‬אולי כדי לכסות על הסוד‬ ‫אפשר לחיות חיים שלמים עם סוד כזה? כלום אין זה הורס‬
‫שהם נוצרים בלבם‪ .‬אוף‪ ,‬חשבה‪ ,‬זה הולך להיות יותר קשה‬ ‫את המרקם העדין של זוגיות ומשפחה במידה מסוימת? ככל‬
‫ממה שחשבתי‪ .‬לילדים שלי יש חושים מחודדים‪ ,‬הם קולטים‬
‫הנראה‪ ,‬כלפי חוץ לפחות‪ ,‬אצל משפחת פרנק זה לא הרס‪.‬‬
‫אותנו מצוין‪.‬‬ ‫בעוד המחשבות מתרוצצות במוחה חשה רצון עז להתבונן‬
‫ארוחת השבת התנהלה באווירה נעימה‪ ,‬ורותי זכתה‬ ‫באלבום התמונות של אילן‪ .‬היא עשתה פסק זמן בבישולים‪,‬‬
‫לשבחים על המאכלים הטעימים שהכינה‪ ,‬בפרט על מאפה‬ ‫התיישבה ליד שולחן המטבח ועיינה באלבום הישן‪ .‬דומה היה‬
‫תפוחי האדמה שאותו למדה בשעתו מדורה‪ .‬המאפה יצא‬ ‫עליה שהיא רואה משהו חדש ונוסף בפניהם המוכרות כל כך‬
‫בדיוק במרקם ובטעמים הנכונים והציף את אילן ברגש עז‬ ‫של דורה ושאול הצעירים‪ .‬האם זה רק נדמה לי כיוון שנודע‬
‫של געגועים לאמו המנוחה‪ .‬הוא הושיט את צלחתו לקבלת‬
‫תוספת ושלח מבט אוהב לאשתו‪ .‬אשת חיל‪ ,‬חשב בלבו‪ ,‬ממש‬ ‫לי דבר מה שלא ידעתי קודם? חשבה רותי לעצמה‪.‬‬
‫זכיתי‪ .‬רותי הכירה את המבט‪ ,‬וחשבה לעצמה‪ :‬מעניין מי היה‬ ‫הנה תמונה של שלושתם בחוף הים‪ .‬דורה בבגד ים כחול‬
‫אותו חכם שאמר שהדרך ללבו של הגבר עוברת דרך הקיבה‪.‬‬ ‫וכובע קש רחב שוליים‪ ,‬שאול בבגד ים שחור וכובע מצחייה‬
‫כחול‪ ,‬ואילן‪ ,‬בן שש או שבע‪ ,‬בבגד ים משובץ וכובע טמבל‪,‬‬
‫עכשיו במבצע לחגים ניתן לרכוש‬ ‫מצביע על ארמון חול שבנה ומחייך למצלמה‪ .‬שלושתם‬
‫את הספר ישירות מן המחברת‬ ‫נראים מאושרים וחסרי דאגה‪ .‬רותי רצתה להאמין שאכן‬
‫כך היו‪ .‬זה מה שהם שידרו לה תמיד‪ .‬והנה תמונה נוספת‪:‬‬
‫במחיר ‪ ₪ 30‬בלבד‪.‬‬ ‫פורים‪ .‬אילן‪ ,‬מחופש לקאובוי‪ ,‬מנופף באקדחו למצלמה‪.‬‬
‫לפנות במייל ל‪[email protected] :‬‬ ‫דורה מאחוריו‪ ,‬לבושה סוודר גולף אדום‪ ,‬ומחייכת חיוך רחב‪.‬‬
‫הצלם היה‪ ,‬בוודאי‪ ,‬שאול‪ .‬גם האלבום שלי נראה בערך כך‪,‬‬
‫חשבה רותי‪ .‬אי אפשר לנחש מה מסתתר מאחורי תמונות‬

‫הילדות התמימות!‬
‫לפתע הרגישה שמישהו עומד מאחורי גבה‪ .‬זה היה שחר‪.‬‬

‫"בוקר טוב‪ ",‬אמרה‪ .‬פנתה אליו וחיבקה את מותניו‪.‬‬
‫"בוקר טוב‪ ,‬אימא‪ ",‬השיב כשהוא מתנתק בעדינות מחיבוקה‪.‬‬
‫"מה פתאום את מסתכלת עכשיו בתמונות האלה? התקף‬

‫נוסטלגיה?"‬
‫"לא יודעת‪ ",‬ענתה מהורהרת‪" .‬התחשק לי פתאום‪ .‬תראה‬

‫‪29‬‬