Page 30 - medorledor03
P. 30
‫לו להירגע מעט‪ .‬בהגיעו לקבר התיישב בדחילו ורחימו‬
‫על מצבת השיש של אביו‪ .‬ביד רועדת ליטף את אותיות‬

‫המתכת הקרות –‬

‫הבעל‪ ,‬האב והסב האהוב‬

‫שאול פרנק ז"ל‬

‫‪1992 – 1920‬‬

‫דון ברעם‪ ,‬בנו של אבישי‬ ‫זרם חם של דמעות שטף את פניו‪ ,‬והוא הניח להן לזרום‪.‬‬
‫ברעם‪ ,‬ראש ה"מוסד"‬ ‫נחשול של כאב‪ ,‬געגוע ואהבה לאביו הציף את נפשו‪ .‬הוא‬
‫יוצא לחופשה אחרי הצבא‬ ‫חש צורך עז לשכב על השיש הקר ולהיות קרוב אליו ככל‬
‫בפריז‪ .‬דון מכיר את מל‬ ‫האפשר‪ .‬עיניו היו עצומות‪ ,‬ומולן ראה בעיני רוחו את תמונת‬
‫אביו המת‪ .‬כך שכב שעה ארוכה עד שחש יד מטלטלת את‬
‫והשניים מתאהבים‪.‬‬
‫כתפו בעדינות‪.‬‬
‫יום אחד חוזר לדירתו ומגלה שמישהו פרץ לתוכה‬ ‫"אדון‪ ,‬לא טוב לשכב ככה‪ ,‬בוא‪ ,‬קום‪ ,‬החיים נמשכים‪",‬‬
‫והשחית את כל חפציו‪ ,‬אך לא לקח דבר‪ .‬דון מתקשר אל‬
‫אביו השולח אליו צמד מאנשי שירות הביטחון הישראלי‪.‬‬ ‫אמר לו קול נעים‪.‬‬
‫הוא התרומם בכבדות‪ ,‬הפנה את פניו אל עבר הקול‪ ,‬וראה‬
‫אך אנשי שירות הביטחון נרצחים באכזריות‪.‬‬ ‫אישה נמוכת‪-‬קומה‪ ,‬מלאה‪ ,‬מטפחת צבעונית לראשה‪,‬‬
‫המרדף מתחיל‪...‬‬
‫מחייכת אליו בעיניים טובות‪.‬‬
‫ספר מתח ישראלי‪ ,‬רב תהפוכות‪ ,‬המתרחש בנופיה‬ ‫"זה אבא?" שאלה והצביעה על המצבה‪.‬‬
‫הציוריים של פריז‪.‬‬ ‫"כן‪ ,‬אבא ואימא‪ ",‬לחש אילן ומשך באפו‪.‬‬
‫‪www.bgida.co.il‬‬
‫"יש אישה‪ ,‬ילדים?" שאלה‪.‬‬
‫יום אחד מתברר‬ ‫הוא הניע את ראשו בחיוב וניגב את פניו הרטובים‪ .‬עיניו‬
‫לרועי‪ ,‬ילד רגיל‪,‬‬
‫שיש לו צליאק‪.‬‬ ‫הכחולות פגשו את עיניה השחורות של האישה‪.‬‬
‫מה זה צליאק?‬ ‫"אז צריך לקום‪ ,‬להמשיך‪ ",‬הוסיפה‪ ,‬והצביעה על מצבת‬
‫איך מתמודדים‬ ‫השיש‪" .‬גם אבא רוצה שתמשיך לחיות‪ ,‬ככה הוא ינוח‬

‫עם הצליאק‬ ‫בשלום על משכבו‪ ",‬קבעה בפסקנות‪.‬‬
‫בבי"ס‪ ,‬עם חברים‪,‬‬ ‫"את צודקת‪ ",‬מלמל אילן וחיוך קטן וביישני זרח בעיניו‪.‬‬
‫הוא קם‪ ,‬אסף שתי אבנים קטנות והניח אחת על המצבה‬
‫בטיולים‬ ‫ואחת על האדמה הרכה המכסה את קבר אמו‪ .‬שלח מבט‬
‫וביום‪ -‬יום?‬
‫הצליאק מציב‬ ‫אחרון ופנה ללכת לעבר מגרש החניה‪.‬‬
‫בפני רועי קשיים‬ ‫בדרך הוציא מכיסו את הנייד ופתח אותו‪ .‬על הצג ראה‬
‫שונים‪ ,‬איתם הוא‬ ‫שרותי כבר חיפשה אותו פעמים מספר ולבסוף השאירה‬
‫מתמודד בגבורה‪.‬‬ ‫הודעה בתא הקולי‪ ,‬בה דרשה שיתקשר אליה‪ .‬הוא התקשר‪.‬‬
‫הספר מספר בצורה קלילה על הצליאק ועל התזונה ללא‬
‫גלוטן‪ .‬הספר כותב על ילדים ואל ילדים‪,‬‬ ‫"רותי?" שאל בקול מהסס‪" ,‬חיפשת אותי?"‬
‫וישמש גם את ההורים בהנחיית ילדיהם‬ ‫"בטח‪ ,‬מה קורה אילן? איפה אתה? למה לא ענית?" ירתה‬
‫‪www.sandwichboy.co.il‬‬
‫בתקיפות את שאלותיה‪.‬‬
‫שחר גיל‪ ,41 ,‬גר בגבעתיים‪ ,‬אב ל‪ 4‬ילדים‪.‬‬ ‫"אה‪ ...‬אה‪ "...‬הייתה התשובה המגומגמת‪.‬‬
‫הוציא לאור ‪ 2‬ספרים‬ ‫"אילן? אתה בסדר? קרה לך משהו?" הפעם היה קולה‬

‫להזמנות‪ :‬שחר גיל ‪03-6728329 058-7579093 -‬‬ ‫מודאג ולחוץ‪.‬‬
‫"רותי‪ ,‬שמעי‪ ",‬היסה אותה‪" ,‬אני צריך לספר לך משהו‪,‬‬

‫בואי ניפגש‪".‬‬
‫היא שמעה את הדחיפות בקולו ומיהרה להשיב‪" :‬אתה‬

‫רוצה שאבוא הביתה עכשיו?"‬
‫"לא‪ ,‬לא‪ ",‬הרגיע אותה‪" .‬רדי לבית הקפה שליד המשרד‬

‫שלך‪ ,‬אני כבר מגיע‪".‬‬
‫"אתה בטוח שאתה בסדר?" ביקשה לוודא‪.‬‬
‫"כן‪ ,‬כמה שאפשר‪ "...‬ענה בקול מסויג‪" ,‬חכי לי בשולחן‬

‫פינתי‪ ,‬בסדר?"‬

‫‪30‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32