Page 29 - medorledor03
P. 29
‫מעבר לכל ספק שאני בהיריון‪ .‬זה היה לאחר שבמשך חמש‬ ‫כחול‪ ,‬שולחן נמוך מכוסה שבועונים מהודרים‪ ,‬ודלפק‬
‫שנים ניסינו להיכנס להיריון‪ ,‬ללא הצלחה‪ .‬לאביך הייתה‬ ‫שמאחוריו ישבה מזכירה נעימת סבר‪ .‬כשאילן נכנס הייתה‬
‫ספירת זרע נמוכה‪ ,‬והרופא אמר לו שסיכוייו להכניס אותי‬ ‫זו עסוקה בשיחת טלפון והצביעה בחיוך מזמין על אחת‬
‫להיריון קטנים‪" .‬זה יהיה באמת מזל טוב אם תצליח‪ ",‬הוא‬ ‫הכורסאות‪ .‬אחר כך הציעה לו כוס קפה בשעה שהמתין‬
‫אמר‪ .‬זו הייתה מכה קשה עבורנו כי רצינו מאוד ילד‪ .‬כבר‬ ‫עד שלקוח יסיים את ענייניו בפנים‪ .‬כעבור דקות אחדות‬
‫הדלת נפתחה‪ ,‬הלקוח נפרד מעורך הדין בלחיצת יד‪ ,‬וזה‬
‫חשבנו על אימוץ‪ ,‬והתלבטנו בעניין זה‪.‬‬
‫הלכתי לעשות את הבדיקה‪ ,‬והיא אישרה את ההיריון‪.‬‬ ‫הזמין את אילן להיכנס למשרדו‪.‬‬
‫אהבתי את אביך‪ ,‬ולא היה לי כל רצון להיפרד ממנו או‬ ‫לאחר כמה משפטי נימוסין פתח עורך הדין שוורץ את‬
‫להכאיב לו‪ .‬החלטתי לספר לו את האמת ולהציע שאלד‬ ‫מגירת שולחנו והוציא משם מעטפה לבנה שעליה היה‬
‫את התינוק‪ ,‬שהתינוק יהיה בנו לכל דבר‪ ,‬ולעולם לא נגלה‬
‫לאיש את האמת‪ .‬בסוף דבריי הבטחתי לו שאנתק כל קשר‬ ‫רשום בכתב יד‪ :‬לבני אילן‪.‬‬
‫עורך הדין אחז במעטפה‪ ,‬סובב אותה מצד לצד‪ ,‬ואמר‪:‬‬
‫עם אריה פרידמן‪.‬‬
‫אביך נפגע קשות‪ .‬בתחילה כעס מאוד ולא רצה בכלל‬ ‫עורך הדין אחז במעטפה‪ ,‬סובב אותה מצד לצד‪ ,‬ואמר‪:‬‬
‫לראות אותי‪ .‬הוא רצה להיות לבד‪ ,‬והיה ממש חולה ימים‬ ‫"אמך הייתה לקוחה נאמנה שלי‪ .‬אני טיפלתי בכל ענייניה‬
‫אחדים‪ .‬חומו עלה‪ ,‬והיו לו צמרמורות‪ .‬לא ידעתי מה לעשות‪.‬‬ ‫לאחר מות אביך‪ .‬יום אחד‪ ,‬כשלוש שנים לפני מותה‪ ,‬הביאה‬
‫לא העזתי להתייעץ עם אף אחד‪ .‬החלטתי ללכת בעקבות‬ ‫לי את המעטפה הזו‪ ,‬וביקשה שאמסור לך אותה רק לאחר‬
‫הלב‪ .‬נתתי לו מרחב‪ .‬חיכיתי והאמנתי שאהבתנו תגבר על‬ ‫מותה‪ .‬היא הייתה נרגשת מאוד כשנתנה לי את המעטפה‪,‬‬
‫הכעס והקנאה‪ ,‬הטבעיים כל כך‪ .‬מסתבר שצדקתי‪ .‬כעבור‬ ‫לכן אני מניח שיש שם דברים שירגשו גם אותך‪ .‬לי אין‬
‫ימים אחדים ארוכים ומתוחים‪ ,‬שהיו קשים מנשוא גם לו‬ ‫מושג מה הם‪ ".‬הוא מסר לאילן את המעטפה‪ ,‬והוסיף‪:‬‬

‫וגם לי‪ ,‬הוא אמר לי בדמעות שהוא מסכים לתוכניתי‪.‬‬ ‫"אם תצטרך משהו‪ ,‬אני לרשותך‪".‬‬
‫הקרובים והידידים שמחו בשמחתנו כאשר סיפרנו להם על‬
‫ההיריון‪ ,‬ובמהלכו אביך הפך שותף כמעט מלא להתרגשות‬ ‫אילן קם‪ ,‬הודה לעורך הדין‪ ,‬לחץ את ידו ויצא מהמשרד‪.‬‬
‫ולציפייה שלי‪ .‬הכול התנהל כשורה‪ ,‬ואתה נולדת באחד‬ ‫בדרך למכונית הלם לבו בחוזקה‪ .‬ההתרגשות של אמו‪,‬‬
‫שעליה סיפר לו עורך הדין‪ ,‬חלחלה גם אליו‪ .‬בקושי רב עלה‬
‫במאי ‪.1957‬‬
‫אביך אהב אותך למן הרגע הראשון שראה אותך‪ .‬גידלנו‬ ‫בידו להתאפק עד שהגיע למכונית ופתח את המעטפה‪.‬‬
‫אותך באהבה ובשמחה‪ .‬למען האמת‪ ,‬כמעט שכחנו את‬
‫הסיפור שקדם להולדתך‪ .‬אני בטוחה שמעולם לא הרגשת‬ ‫"אילן היקר שלי‪,‬‬
‫נגמרו ימי השבעה עליי‪ ,‬ועכשיו‪ ,‬לאחר שתקרא את מכתבי‪,‬‬
‫שום דבר יוצא דופן במשפחתנו הקטנה‪.‬‬ ‫תיפתח בשבילך תקופה חדשה‪ .‬יש סוד ששמרתי בלבי‬
‫לפני מותו ביקש ממני אבא לא לגלות לך את הסוד כל עוד‬ ‫שנים רבות‪ ,‬מאז שנולדת‪ ,‬בעצם‪ ,‬ועכשיו הגיע הזמן לגלות‬

‫אני חיה‪ ,‬ואני מילאתי את בקשתו‪.‬‬ ‫לך אותו‪.‬‬
‫אני בטוחה שעכשיו אתה נרעש ונרגש ממה שקראת‪ .‬קח‬ ‫בצעירותי‪ ,‬בשנות החמישים‪ ,‬עבדתי כמזכירה בבית הספר‬
‫לך את הזמן‪ ,‬נסה להירגע‪ ,‬אל תעשה בחופזה שום דבר‬ ‫היסודי נורדאו שבעיר‪ .‬כל שנה‪ ,‬באמצע יולי‪ ,‬כאשר התחילה‬
‫שאחר כך תתחרט עליו‪ .‬שתף בסוד את רותי שלך‪ ,‬היא‬ ‫חופשתן של המזכירות‪ ,‬נהגתי לנסוע לבית ההבראה של‬
‫קופת חולים בשבי ציון שליד נהריה‪ .‬אביך ראה כמה קשה‬
‫חכמה‪ ,‬ונסה להפיק רק טוב ממה שנודע לך זה עתה‪.‬‬ ‫אני עובדת בסוף שנת הלימודים ועמד על כך שאסע לבדי‬
‫ ‬
‫באהבה רבה‪ ,‬אימא"‬ ‫לשבוע של מנוחה‪.‬‬
‫בחופשה הראשונה הכרתי שם עורך דין מאחת המושבות‬
‫הדף נשמט מידיו ונפל על רצפת המכונית‪ .‬הוא המשיך‬ ‫בדרום‪ ,‬אריה פרידמן שמו‪ .‬גם הוא בא לבדו‪ ,‬ועד מהרה‬
‫לשבת דקות ארוכות ללא ניע‪ .‬מחשבות ותמונות התרוצצו‬ ‫מצאנו שפה משותפת‪ .‬ישבנו יחד בארוחות‪ ,‬בהרצאות‬
‫במוחו מבלי יכולת שליטה‪ .‬ההפתעה הייתה מוחלטת!‬ ‫ובבריכה‪ ,‬וניהלנו שיחות ארוכות ונעימות על ספרים ששנינו‬
‫אילן הרגיש חסר אונים להתמודד עם המצב החדש‪ ,‬ועשה‬ ‫קראנו‪ ,‬על סרטים שאהבנו‪ ,‬ועל תחביב משותף שהיה לנו‬
‫מספר פעולות מוכניות‪ :‬הוציא בקבוק מים מתיקו ולגם‬ ‫– איסוף בולים‪ .‬הוא היה סימפטי מאוד ואינטליגנטי‪ ,‬והיה‬
‫ממנו מספר לגימות‪ ,‬בהה ברדיו הסגור‪ ,‬פתח אותו‪ ,‬ומיד‬ ‫נחמד לשוחח אתו‪ .‬בשנתיים הראשונות שנפגשנו היחסים‬

‫סגר שוב והציץ בשעונו‪.‬‬ ‫היו אפלטוניים ולא מצאתי לנכון לספר על כך לאביך‪.‬‬
‫לאט לאט החל להשתלט על מוחו‪ .‬התבונן החוצה – דבר לא‬ ‫בשנה השלישית שוב נפגשנו‪ .‬ההתחלה הייתה דומה‬
‫השתנה‪ ,‬אותם שמים אפרוריים‪ ,‬פעמון רחוק של בית ספר‬ ‫לשנתיים הקודמות‪ ,‬אך בסוף השבוע נערך במקום נשף‬
‫בישר על תחילתה של הפסקה‪ ,‬ונשמעה צפירה עמומה‬ ‫ריקודים‪ .‬במהלך הנשף שתינו כמה כוסיות‪ ,‬רקדנו‪ ,‬ומבלי‬
‫של הרכבת‪ .‬העולם כמנהגו נוהג‪ ,‬רק בתוכו התחוללה‬ ‫שהייתה לי שליטה על כך‪ ,‬נסחפנו‪ .‬הייתה זו הפעם היחידה‬
‫סערה‪ .‬התניע את מכוניתו ונסע אל היעד הראשון שלבו‬ ‫שבגדתי באביך‪ .‬למחרת חזרתי הביתה מאוד נסערת והיה‬
‫הוליך אותו אליו – בית הקברות‪ .‬החנה את המכונית‬
‫במגרש החניה ופסע ברגל אל קבר הוריו‪ .‬העצים הגבוהים‬ ‫לי קשה מאוד להסתיר מאביך את רגשותיי‪.‬‬
‫ורחבי הצמרת בכניסה‪ ,‬והשקט והשלווה של המקום עזרו‬ ‫באותו חודש לא קיבלתי את המחזור החודשי‪ ,‬והרגשתי‬

‫‪29‬‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32