Page 23 - medorledor02

‫– המדור המשפטימשפטיפ‬

‫מאת‪ :‬עו"ד שלומי וינברג עוסק בהופעה בבתי משפט בתחום הליטיגציה האזרחית והמסחרית‬

‫הפרטיות בעידן החדש בראי המשפט –‬
‫"האח הגדול" מקבל גושפנקא חוקית?‬

‫של העובד‪ ,‬אולם מותר לו להציג בתקנון מראש איסור‬ ‫התפתחותה המטאורית של הטכנולוגיה – רשת האינטרנט‪,‬‬
‫להיכנס לאתרים מסויימים (כגון‪ :‬פייסבוק‪ ,‬רשתות‬ ‫פיתוחם של אמצעי מעקב וניטור מתקדמים‪ ,‬והסמרטפונים‬
‫הביאו גם לשאלות לא פשוטות לגבי האפשרות לחדור לחייו‬
‫חברתיות‪ ,‬אתרי הכרויות; אתרי זימה ועוד)‪.‬‬ ‫הפרטיים של אדם‪ ,‬לבצע אחריו עיקוב או התחקות‪ ,‬ולאסוף‬
‫שאלות לא פשוטות אלו מציבות דילמות משפטיות‬
‫משמעותיות עבור המעבידים‪ ,‬ומובן‪ ,‬כי מעסיק שיפעל ללא‬ ‫עליו מידע‪.‬‬
‫ייעוץ משפטי הולם‪ ,‬עלול לחשוף עצמו לא רק לתביעות של‬ ‫כך למשל‪ ,‬כיום ידוע שתוכנות הניווט השונות מאפשרות‬
‫עובדים‪ ,‬אלא גם‪ ,‬חלילה‪ ,‬לסנקציה פלילית‪ ,‬שכן המחוקק‬ ‫למפעילים לדעת היכן אנו נמצאים בכל מקום‪ .‬בדומה‬
‫לכך‪" ,‬גוגל" אוספת עלינו מידע לגבי העדפות הצריכה‬
‫וערכאות השיפוט נותנות דגש על הגנת הפרטיות‪.‬‬ ‫ובכלל העדפות החיפוש‪ ,‬בפייסבוק ניתן לעקוב אחרי חיינו‬
‫יצויין‪ ,‬כי פרסומים באינטרנט (ובכלל) של בני זוג הנמצאים‬ ‫החברתיים והעדפותינו הקולינריות‪ ,‬המעבידים מבקשים‬
‫בהליך גירושין‪ ,‬שבהם מנסה בן או בת הזוג לחשוף חומר‬ ‫לקבל יותר מידע עלינו‪ ,‬ולרשויות החוק יש אמצעים כמעט‬
‫סודי (פרוטוקולים‪ ,‬תסקירי פקידי סעד וכיו"ב) מתוך התיק‬
‫החסוי של בית המשפט לענייני משפחה‪ ,‬מהווים פגיעה‬ ‫בלתי מוגבלים לעקוב אחרינו‪.‬‬
‫חמורה בפרטיות‪ ,‬העולה כדי עוולה אזרחית ופלילית כאחד‪,‬‬ ‫מציאות משתנה זו הובאה גם לפתחם של המחוקק ושל‬

‫ועלולים לחשוף את המפרסם לסנקציה פלילית‪.‬‬ ‫בתי המשפט‪.‬‬
‫על כן יש לפעול בשום שכל בטרם מפרסמים דבר מה‬ ‫כך‪ ,‬בתחום משפט העבודה‪ ,‬נקבע כי מעביד רשאי לעקוב‬
‫אחרי עובדים באמצעות "איתוראן"‪ ,‬אם מדובר בהגנה על‬
‫העלול לפגוע בפרטיותו של אדם או לחדור אליה‪.‬‬ ‫אינטרס שלו (כגון‪ :‬מניעת גניבת וכיו"ב)‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬מותר‬
‫למעביד להציב מצלמות אבטחה‪ ,‬כל עוד הוא הזהיר את‬
‫העובד בפני כך‪ ,‬או כאשר עולה חשש מפני גניבה‪ ,‬ומדובר‬

‫במרחב שהינו חדר "ציבורי"‪.‬‬
‫באשר לאפשרות המעביד לחדור לתוך מיילים של עובד –‬
‫בית הדין הארצי לעבודה צמצם את האפשרויות לעקוב‬
‫אחרי עובד באמצעות חדירה לתיבות דוא"ל שאינן בבעלות‬
‫המעסיק‪ ,‬ושלא נועדו לצרכי עבודה בלבד‪ .‬נפסק שמעסיק‬
‫רשאי לחדור לתיבה זו‪ ,‬רק כאשר מדובר בתיבה שנועדה‬
‫לצרכי עבודה‪ ,‬והינה בבעלות המעסיק‪ ,‬וכאשר יש חשד‬
‫לגבי אותו עובד‪ ,‬כי הוא מבצע גניבה‪ /‬מעילה או פועל‬

‫בניגוד לאינטרסים של המעביד‪.‬‬
‫ההסכם הקיבוצי משנת ‪ 2008‬שנחתם בין ההסתדרות‬
‫לבין ארגוני המעסיקים הציב אף הוא גבולות ברורים ביחס‬

‫לאפשרות המעביד לחדור לחומר אישי של עובד‪.‬‬
‫באשר לאפשרות להאזין לשיחות טלפון של עובד – נקבע‬
‫שאלו מותרות רק בהסכמתו ובידיעתו של עובד‪ ,‬שאחרת‬

‫המדובר בהאזנת סתר‪ ,‬המהווה עבירה פלילית‪.‬‬
‫למותר לציין‪ ,‬כי אסור למעביד לעקוב אחרי אתרי האינטרנט‬

‫‪23‬‬