Page 12 - medorledor02
P. 12
"את רואה? 'צדיקים ,מלאכתם נעשית בידי אחרים' .היא פינת ההסטוריה מאת :דבוריק הר-פז
בעצמה לא רוצה אותך אתה .את מבינה ? רק מפני שאת מתעדת ומספרת סיפורים חיים.
מרחמת עליה את רוצה להרוס לעצמך את החיים"? מגילת רות
כידוע ,רות החליטה ,להישמע לצו לבה.
"אימא" הוא מושג המסמל -אהבה ללא תנאים.
כאשר הנשים מגיעות ליהודה ,הן נתקלות במבטים , מקובל לחשוב שאהבה כזו היא מצד האם כלפי ילדיה,
בעיקר של נשות המקום " -ראיתן את נעמי? מסכנה ,היא ובדרך כלל אכן כך .אבל יש פעמים שזו אהבה מצד הילד,
נראית נורא! אבל זה מה שקורה כשבורחים כי קשה פה.
הקארמה משיגה .היא עזבה את יהודה בגלל הרעב ועכשיו דווקא .זה נשמע קצת הזוי כשמדובר ביחסי חמות-כלה.
ששם רע היא חוזרת .מי הבחורה הצעירה ? אוי ! זו , האם אתם מסוגלים לתאר לעצמכם כלה שאומרת
כלתה .היא פחדה לחזור לבדה כי ידעה שלא תתקבל לחמותה את המשפט היפהפה שהוא סמל לאהבה ללא
תנאים – " באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין ,עמך עמי
בברכה".
ביהודה רות מפרנסת ונעמי תלויה בה ,נעמי שמכירה את ואלוהייך אלוהיי?" { רות א' ט"ז}
מנהגי המקום ,מדריכה את רות ללקט את השיבולים רק דמיינו את השיחה הבאה – " אימא ואבא ,ליוויתי את
בשדה של בועז .ומדריכה אותה גם בפיתוי של בועז בלילה חמותי לגבול עם יהודה והחלטתי ללכת אתה .השיחה
,בגורן " .יקירתי ,עשי כל מה שאומר ותזכי לאושר ועושר"!
הזאת היא שיחת פרדה".
רות מצייתת לדברי חמותה והופכת לגבירת האחוזה. "ילדתי ,השתגעת! מה לך ולה? בעלך נפטר ,אין לך ילדים,
שתי הנשים מגלות חוסר אנוכיות -רות מתעקשת להצטרף את צריכה להישאר פה ,ולהקים לעצמך משפחה חדשה!
לנעמי ונעמי -נאבקת לשכנע אותה שתישאר במולדתה. אנחנו רוצים נכדים שנוכל לפנק ! למה את צריכה לקחת
שתיהן נשות מעשה שלא נכנעות לגורלן ,ומשתפות על עצמך אישה מבוגרת ועייפה מן החיים? את מחפשת
פעולה לשיפור מצבן .שתיהן שותפות באהבה לגבר: צרות וחיים קשים! מה חמותך אומרת על כך? גם גיסתך
תחילה לבן של נעמי ובעלה של רות ואחר כך באהבה לילד
של רות שנחשב ילד של נעמי לפי חוק הייבום .נעמי אומנת ערפה הולכת אתה?"
ומגדלת אותו בהסכמה מלאה של רות .שתיהן דומות זו "גם ערפה רצתה לבוא ,כמובן ,אחרי ששמעה שאני
לזו ,הגורלות שלהן שזורים זה בזה ,יש ביניהן קשר של תלות מצטרפת לנעמי .תמיד היא עושה הכול כמוני .אבל נעמי
נלחמה קשה לשכנע אותנו להישאר במואב' .אין לי עוד
וכל אחת משכילה לבנות את עצמה מהתלות הזאת. בנים לתת לכן ,אני עייפה ומדוכאת .אתן צריכות להישאר
ההקרבה של רות שזיכתה אותה במקום של כבוד פה כי כל החיים לפניכן' .ערפה השתכנעה וחזרה ,אני
בהיסטוריה שלנו ועצותיה החכמות של נעמי באות מאהבה
החלטתי ללכת עם נעמי".
גדולה זו לזו ,אהבה ללא תנאים.
חג השבועות שבו קוראים את מגילת רות ,כבר מאחורינו
אך הלקחים מסיפור יפהפה זה ,טובים לכל עת ובכל
התחומים .מה דעתכם?
יתומה וסבתא בשנה אחת
מאת :יונה דורון.
גיל חמישים היה צומת חשוב בחיי .את יום ההולדת חגגתי בסופשבוע נפלא ואינטימי שארגן בעלי במלון פאר ירושלמי.
החדר המרווח והמאובזר ,הארוחות הטעימות והנופים היו מקסימים אולם החזרה לשגרה הייתה חדה וכואבת.
אמי ,שהייתה כבר סיעודית באותם ימים ,נפלה באמבטיה ונחבלה .המטפלת הזעיקה אותי ישירות לבית החולים .זה
היה תחילתו של הסוף .עברו עוד מספר חודשים של סבל מצדה ואין-אונים מצדי עד אשר בערב יום השואה ,הלכה
אמי לעולמה.
בעודי מנסה לעכל את היותי בת חמישים ויתומה -נתבשרתי על ידי בני הבכור וכלתי כי אני עומדת להפוך לסבתא!
וואו ! חשבתי ,בלב אני עוד ילדה וכבר סבתא?!
לנגד עיניי ראיתי את שתי הסבתות שלי ,שאיתן ביליתי חלק גדול מילדותי .הן היו סבתות "קלאסיות" על פי מראן
ותפיסת עולמן" ,אני בודאי לא אהיה כזאת" – הבטחתי לעצמי חגיגית.
ככל שקרבו ימיה של כלתי ללדת ,גברה גם התרגשותי .ידעתי שעומדת להיוולד לי נכדה והייתי סקרנית מאוד לדעת
כיצד תראה ,מה אחוש כלפיה ואיך אסתגל למעמד החדש.
הלידה התמשכה שעות ארוכות .בעלי ואני חיכינו לצלצול הטלפון הגואל .כשהגיעה סוף ,סוף הבשורה ,טסנו לבית
החולים וכבר ממבט ראשון – התאהבתי!
החזקתי את נכדתי בפעם הראשונה בזרועותיי והייתי נרגשת ומאושרת .בהביטי אל תוך עיניה הכחולות והגדולות
נדמה היה לי שאני רואה בהן משהו ממבטה של אמי שעשה דרכו ממעל וכמו בא להעיד שלא נותקה השלשלת.
12
בעצמה לא רוצה אותך אתה .את מבינה ? רק מפני שאת מתעדת ומספרת סיפורים חיים.
מרחמת עליה את רוצה להרוס לעצמך את החיים"? מגילת רות
כידוע ,רות החליטה ,להישמע לצו לבה.
"אימא" הוא מושג המסמל -אהבה ללא תנאים.
כאשר הנשים מגיעות ליהודה ,הן נתקלות במבטים , מקובל לחשוב שאהבה כזו היא מצד האם כלפי ילדיה,
בעיקר של נשות המקום " -ראיתן את נעמי? מסכנה ,היא ובדרך כלל אכן כך .אבל יש פעמים שזו אהבה מצד הילד,
נראית נורא! אבל זה מה שקורה כשבורחים כי קשה פה.
הקארמה משיגה .היא עזבה את יהודה בגלל הרעב ועכשיו דווקא .זה נשמע קצת הזוי כשמדובר ביחסי חמות-כלה.
ששם רע היא חוזרת .מי הבחורה הצעירה ? אוי ! זו , האם אתם מסוגלים לתאר לעצמכם כלה שאומרת
כלתה .היא פחדה לחזור לבדה כי ידעה שלא תתקבל לחמותה את המשפט היפהפה שהוא סמל לאהבה ללא
תנאים – " באשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין ,עמך עמי
בברכה".
ביהודה רות מפרנסת ונעמי תלויה בה ,נעמי שמכירה את ואלוהייך אלוהיי?" { רות א' ט"ז}
מנהגי המקום ,מדריכה את רות ללקט את השיבולים רק דמיינו את השיחה הבאה – " אימא ואבא ,ליוויתי את
בשדה של בועז .ומדריכה אותה גם בפיתוי של בועז בלילה חמותי לגבול עם יהודה והחלטתי ללכת אתה .השיחה
,בגורן " .יקירתי ,עשי כל מה שאומר ותזכי לאושר ועושר"!
הזאת היא שיחת פרדה".
רות מצייתת לדברי חמותה והופכת לגבירת האחוזה. "ילדתי ,השתגעת! מה לך ולה? בעלך נפטר ,אין לך ילדים,
שתי הנשים מגלות חוסר אנוכיות -רות מתעקשת להצטרף את צריכה להישאר פה ,ולהקים לעצמך משפחה חדשה!
לנעמי ונעמי -נאבקת לשכנע אותה שתישאר במולדתה. אנחנו רוצים נכדים שנוכל לפנק ! למה את צריכה לקחת
שתיהן נשות מעשה שלא נכנעות לגורלן ,ומשתפות על עצמך אישה מבוגרת ועייפה מן החיים? את מחפשת
פעולה לשיפור מצבן .שתיהן שותפות באהבה לגבר: צרות וחיים קשים! מה חמותך אומרת על כך? גם גיסתך
תחילה לבן של נעמי ובעלה של רות ואחר כך באהבה לילד
של רות שנחשב ילד של נעמי לפי חוק הייבום .נעמי אומנת ערפה הולכת אתה?"
ומגדלת אותו בהסכמה מלאה של רות .שתיהן דומות זו "גם ערפה רצתה לבוא ,כמובן ,אחרי ששמעה שאני
לזו ,הגורלות שלהן שזורים זה בזה ,יש ביניהן קשר של תלות מצטרפת לנעמי .תמיד היא עושה הכול כמוני .אבל נעמי
נלחמה קשה לשכנע אותנו להישאר במואב' .אין לי עוד
וכל אחת משכילה לבנות את עצמה מהתלות הזאת. בנים לתת לכן ,אני עייפה ומדוכאת .אתן צריכות להישאר
ההקרבה של רות שזיכתה אותה במקום של כבוד פה כי כל החיים לפניכן' .ערפה השתכנעה וחזרה ,אני
בהיסטוריה שלנו ועצותיה החכמות של נעמי באות מאהבה
החלטתי ללכת עם נעמי".
גדולה זו לזו ,אהבה ללא תנאים.
חג השבועות שבו קוראים את מגילת רות ,כבר מאחורינו
אך הלקחים מסיפור יפהפה זה ,טובים לכל עת ובכל
התחומים .מה דעתכם?
יתומה וסבתא בשנה אחת
מאת :יונה דורון.
גיל חמישים היה צומת חשוב בחיי .את יום ההולדת חגגתי בסופשבוע נפלא ואינטימי שארגן בעלי במלון פאר ירושלמי.
החדר המרווח והמאובזר ,הארוחות הטעימות והנופים היו מקסימים אולם החזרה לשגרה הייתה חדה וכואבת.
אמי ,שהייתה כבר סיעודית באותם ימים ,נפלה באמבטיה ונחבלה .המטפלת הזעיקה אותי ישירות לבית החולים .זה
היה תחילתו של הסוף .עברו עוד מספר חודשים של סבל מצדה ואין-אונים מצדי עד אשר בערב יום השואה ,הלכה
אמי לעולמה.
בעודי מנסה לעכל את היותי בת חמישים ויתומה -נתבשרתי על ידי בני הבכור וכלתי כי אני עומדת להפוך לסבתא!
וואו ! חשבתי ,בלב אני עוד ילדה וכבר סבתא?!
לנגד עיניי ראיתי את שתי הסבתות שלי ,שאיתן ביליתי חלק גדול מילדותי .הן היו סבתות "קלאסיות" על פי מראן
ותפיסת עולמן" ,אני בודאי לא אהיה כזאת" – הבטחתי לעצמי חגיגית.
ככל שקרבו ימיה של כלתי ללדת ,גברה גם התרגשותי .ידעתי שעומדת להיוולד לי נכדה והייתי סקרנית מאוד לדעת
כיצד תראה ,מה אחוש כלפיה ואיך אסתגל למעמד החדש.
הלידה התמשכה שעות ארוכות .בעלי ואני חיכינו לצלצול הטלפון הגואל .כשהגיעה סוף ,סוף הבשורה ,טסנו לבית
החולים וכבר ממבט ראשון – התאהבתי!
החזקתי את נכדתי בפעם הראשונה בזרועותיי והייתי נרגשת ומאושרת .בהביטי אל תוך עיניה הכחולות והגדולות
נדמה היה לי שאני רואה בהן משהו ממבטה של אמי שעשה דרכו ממעל וכמו בא להעיד שלא נותקה השלשלת.
12