Page 23 - medorledor01

‫את הכעס ומעצים אותו עוד ועוד בכל פעם שאתה נזכר‬ ‫מאת יהודית פסטרנק ‪ -‬מאמנת אישית‬
‫באביך?"‬
‫משה גבר צעיר בשנות הארבעים מספר‪:‬‬
‫משה מתקשה לענות‪ ,‬הוא נושם עמוק נושף בכבדות‪,‬‬
‫משפיל עיניים וחוזר ומסתכל עליי‪ .‬בשקט אבל בביטחון‬ ‫"עברו כבר ‪ 5‬שנים מאז שאבא שלי נפטר ואני מתוסכל‬
‫הוא מספר שתקופה ארוכה הוא טיפח את הכעס כדי‬ ‫ולא מצליח לסלוח על כך שלא התייחס אליי‪ .‬הוא נחשב‬
‫להוכיח לכולם שהוא צודק ואביו אשם בכישלונות שלו‪ .‬הוא‬ ‫לסוג של גאון בנושאים רבים‪ ,‬היה קצין בצה"ל‪ ,‬משכיל‪.‬‬
‫מודה שכך הוא ממשיך עד היום להסביר את הכישלונות‬ ‫כולם העריצו אותו‪ ,‬אבל הוא לא "ראה אותי ממטר"‪ ,‬רק כי‬
‫שלו בפיתוח קריירה משמעותית וליצירת זוגיות‪ .‬ולא רק‬ ‫לא הייתי תלמיד טוב ולא עשיתי אפילו דבר אחד שהוא‬
‫את הכישלונות הוא מסביר כך אלא גם את העובדה בשלב‬ ‫החשיב כרציני‪ .‬הוא לא נתן לי דבר‪ ,‬לא עזר לי והתעלם‬
‫ממני‪ .‬עד היום זה יושב לי כמו אבן על הלב ובקושי‬
‫מאוד מוקדם הפסיק להתאמץ להשיג משהו‪.‬‬ ‫הצלחתי להתרומם ולעשות עם עצמי דברים‪ .‬נעשיתי‪.‬‬
‫אפילו‪ ,‬אדם חולני ואולי זה קשור לזה‪ .‬היום אני מבין שלא‬
‫אני שואלת את משה מה הוא לומד על עצמו תוך כדי‬
‫שיחה‪ ,‬והוא מודה שהיה מודע לכך במשך תקופה ארוכה‬ ‫ראיתי את כל התמונה כולה‪ .‬אני רוצה להשתחרר מזה‪".‬‬
‫שלגישה שלו היו המון רווחים‪ ,‬כמו למשל ההוכחה שהוא‬
‫בסדר גמור‪ ,‬ושהדברים קורים לו רק בגלל התפקוד של‬ ‫משה רוצה ליצור שינוי בחייו בתחום הרגשי בתקווה‬
‫אביו‪ ,‬והאחריות לכישלונות שלו היא אחריות של אביו‪,‬‬ ‫שזה ישפיע גם על ההתנהגות וההתנהלות שלו בחיים‪.‬‬

‫ובעיקר שאין טעם להתאמץ כי דבר לא יעזור‪.‬‬ ‫הפגישה בינינו מתקיימת באווירה פתוחה ונינוחה‪ .‬היה‬
‫לשאלתי מה הוא חושב על "הרווחים" האלה ברור לו‬ ‫ברור שלמשה יש רצון אמיתי לחולל שינוי אבל מרגיש‬
‫שאלו לא רווחים אמיתיים‪ ,‬אבל כל כך הרבה זמן היה‬
‫בתוך הבלבול הזה ולא ידע איך לפעול‪ ,‬עד למפגשים שלנו‬ ‫כבול לכעס שלו על אביו‪.‬‬
‫אני מציעה לו את האפשרות לסלוח לאביו ולעצמו‪ .‬זה‬
‫שבהם השתחרר באמת‪ .‬ולהתחיל לזוז‪.‬‬ ‫נשמע לו מוזר אך הוא שואל ברצינות "האם זה אפשרי ?"‬
‫אני עונה לו שאם הוא רוצה זה אפשרי‪ .‬אנחנו מתחילים‬
‫עכשיו הוא רוצה לזוז!‬
‫לעבוד‪.‬‬
‫משה מסכים להתנסות בהנחייה אימונית שבאמצעותה‬ ‫כבר בשלבים ראשונים כשמשה מוזמן לדמיין איך ירגיש‪,‬‬
‫הוא מצליח להחליש את האמונה שאביו אחראי למצבו‬ ‫איך יראה ומה ישתנה בחייו אם יסלח לאביו‪ ,‬הוא מגיב‬
‫הוא מחזק את האמונה החדשה שרק הוא בלבד אחראי‬ ‫בצורה משוחררת ומשהו משתנה בקול שלו ובתנועות‬
‫למעשים ולתוצאות‪ .‬אנחנו עובדים גם על חיזוק הערך‬
‫העצמי שלו ועל הביטחון "לזוז" ולנוע ביתר חופשיות‪,‬‬ ‫הגוף שלו‪.‬‬
‫מכעס אל חמלה ובסופו של דבר גם ליכולת לסלוח‬ ‫הוא מוכן להציב לעצמו יעד מוגדר‪:‬‬

‫לעצמו ולאביו‪.‬‬ ‫בהקשר ליחסים שלי עם אבא שלי ז"ל אני רוצה להרגיש‬
‫ההבנה החדשה מאפשרת לו לראות את המצב כולו מזווית‬ ‫מוכשר‪ ,‬יצירתי‪ ,‬מצליח ואוהב‪ ,‬ולסלוח לו על הביקורת‬
‫וההתעלמות שהיו לו כלפיי‪ ,‬אני רוצה להשתחרר מזה‬
‫רחבה יותר‪ ,‬וגם האב נתפש באופן חיובי יותר‪.‬‬
‫לאחר כשבוע מצלצל משה לספר שהיה יום זיכרון למות‬ ‫לסלוח לעצמי על השיפוט וחוסר הקבלה העצמית שלי‪.‬‬
‫אביו ושזו הפעם הראשונה שעלה לקברו ושמח לעשות‬
‫אוהווו חזק נכון? מכאן השיחה מתגלגלת כמעט‬
‫זאת‪.‬‬ ‫מעצמה‪.‬‬

‫האימון הזה פקח את עיניי לגבי מספר דברים חשובים‪:‬‬ ‫משה מזהה בקלות שיש לו כוחות פנימיים‪ ,‬יצירתיות‪,‬‬
‫למדתי שנשים וגברים מגלים רגישות יודעים לסלוח אפילו‬ ‫חשיבה אנליטית‪ ,‬אהבה לאנשים והבנה‪ .‬כוחות שיכולים‬
‫לסייע לו בהגשמת היעד אך אומר שאין לו די גמישות‪,‬‬
‫לעצמם ואפשר לסמוך עליהם בעניין זה‪.‬‬ ‫הערכה עצמית‪ ,‬תקשורת טובה ופתיחות הנדרשות בשביל‬
‫ראיתי שכולנו רק מחכים שמישהו יגיד לנו או יראה לנו‬
‫שזה בסדר לסלוח‪ ,‬ושזה אומר שאנחנו אמיצים ואחראים‪.‬‬ ‫ההצלחה‪.‬‬
‫ראיתי שכאשר גברים סולחים לעצמם ולאחרים סביבם זה‬ ‫מן הסתם‪ ,‬עולות השאלות הפשוטות‪:‬‬
‫"אז למה זה לא קרה עד היום? למה לא סלחת לאביך עד‬
‫משפר ומעלה את הדימוי הגברי שלהם ‪.‬‬ ‫היום"‪" ,‬למה לא סלחת לעצמך? במקום זה אתה משמר‬

‫בפעם הבאה נדבר על יחסי מעביד ועובד ואיך ניתן לשפר‬
‫אותם‪.‬‬

‫‪23‬‬