כל הפוסטים בבמבט אישי

לפני מספר ימים חגגנו את ראש השנה – תשפ"ב, בירכנו אחד את השנייה במגוון ברכות שונות, אז גם אני רוצה

רוב האנשים מאוד משקיעים בנראות שלהם, עושים ספורט, תזונה טובה, מבקרים אנשי מקצוע: מעצבי שיער, קוסמטיקאיות, מתפנקים לפעמים עם עיסוי

בימים לא פשוטים כשיש הרבה לחץ ואני לא מצליחה לראות את הפתרון של אתגרים שאני ניצבת מולם, אני מסתכלת בעיניים

לפעמים נראה שהכל כל כך מורכב ומסובך בחיים שלנו אנו רצים כל הזמן, עבודה, בית, משפחה… החיים בעידן של היום

יש לי אח אחד, גדול ממני בשש וחצי שנים. כמו כל בני משפחה, גם אנחנו רבנו והצקנו אחד לשני בילדותינו.

סוף סוף יש הרגשה של חזרה לשגרה, למציאות שהיינו רגילים לפני הקורונה המדד הכי טוב לזה הוא התמונות שאנשים מעלים

אמא שלי, עליזה גרנות, נפטרה לפני יותר מ30 שנה. גדלתי עם הורה אחד וגם זה בקושי.המעבר בין מוסד למוסד בארצות

אני עברתי שנה מאוד מאתגרת מכל הבחינות: מקצועית, אישית וזוגית לצד שנה של קורונה שלא הייתה קלה לאף אחד מאיתנו.

אתם חוגגים יום הולדת. העוגה יוצאת מקושטת בנרות. שרים לכם את שיר היום הולדת. אתם מביעים משאלה ומכבים את הנרות.

פעם חשבתי שחלומות ומשאלות זה רק באגדות, היום אני מבינה שחלומות ניתן להפוך למציאות! אופרה ווינפרי אחת הנשים החזקות והעשירות