החודש אנחנו חוגגים את חג פורים – חג צבעוני, מלא שמחה, צחוק וגם יצירתיות.
אחד הדברים שאני אישית אוהבת בפורים, היא האפשרות להיות מישהו אחר, ילדים ומבוגרים כאחד יכולים להתחפש לדמות שהם מעריצים או שהיא מיוחדת עבורם באופן מסוים.
ואתם? כבר בחרתם תחפושת?
אני רוצה להזמין אתכם (גם אם אתם בוחרים לא להתחפש השנה) לבחור תחפושת באופן הכי אינטואיטיבי שאתם יכולים, תדמיינו אותה בראשכם, תקשיבו לקול שלה, מה היא עושה, במה היא שונה מכם, מה מיוחד בה?
תחפושת מאפשרת לנו בעצם לשים "מסכה" ובאמצעות המסכה הזאת אנחנו יכולים לאמץ לעצמינו דמות אחרת/ תכונות אופי שונות.
כל עוד יש לנו יכולת בחירה ושליטה לגבי בחירת הדמות והפרידה ממנה… הכל תקין. הבעיה מתחילה כאשר אנשים בוחרים להסתובב בעולם עם דמות שלדעתם זוכה לאהבה/ הערצה אולי אף כבוד אבל בפנים הם לא ממש מתחברים לדמות והיא לא מספקת להם אושר אמיתי.
השאלה המתבקשת למה אנשים עושים זאת? כי אנחנו רוצים שהסביבה תאהב אותנו כי חלק גדול מאיתנו למד שצריך לרצות אחרים, כי אנחנו מפחדים מדחייה או שיחשפו את החולשות שלנו.
האם גם אתם מסתובבים עם מסכות שאולי לא באמת משקפות את מי שאתם באמת? מה יקרה אם הסביבה שלכם תגלה שזאת מסכה?
חשוב שנזכור שהרבה פעמים הסיפור הפנימי שלנו הרבה יותר פסימי ואפור ממה שהמציאות באמת.
תנסו לזהות את המסכות שלכם ואולי דווקא החג הזה תחליטו להיפרד מאיזה מסכה שלא באמת משקפת את מי שאתם באמת.
חג פורים שמח!
