נבט צומח
הפרח פורח
משיר זרעים
הזרעים נובטים
הופכים לפרחים
הפרח נובל
נעלם
מעגליות של חיים
בסופו של דבר זה תמיד נגמר
כולנו הולכים לאותו סוף
כל אחד מאיתנו מותיר זיכרון
בין אם זה ילד בין אם זה משפט
בין אם זה נוכחות שמותירה אחריה משמעות
השאלה איך זה נגמר?
זה לא הגיוני שאבא ואמא מאבדים ילדים
כי הרי יש איזה סדר טבעי, כך אומרים
ההורים מביאים ילדים
הילדים גדלים
מביאים נכדים
ובשלב מסוים קוברים את ההורים
פתאום הכל מתהפך
ילדים קטנים נותרים יתומים
הורים נותרים אבלים
זה לא הגיוני אבל מי שואל אותנו
אז מה אפשר לעשות עם הכאב הזה?
קטונתי
מה השליטה היחידה שיש לי?
לרגעים לעצור
להתבונן בשמיים
לנשום את האוויר
לחוש את הרוח מלטפת את הפנים
לבחור ברגע.
זה לא אומר שהכאב חולף,
הוא כן לשבריר שניה נרגע
וחוזר שוב.
לנשום
המילים הם בשבילך איריס חיים.
מערכת מדור לדור משתתפת בצערך, ועל כן החלטנו לשתף את המילים הללו גם במגזין. המילים נולדו מתוך מחשבה על יותם, יהי זכרו ברוך.
באחד השידורים איריס דיברה על כך שיותם אהב חיות וביקשה מאנשים שיאמצו חתול ג׳ינג׳י. אז הנה הבקשה נמסרה.
סיגל גבאי מצוות מדור לדור
