כי החיים זזים.
כי דברים משתנים.
כי אנשים באים והולכים.
כי המציאות לפעמים מקפלת את השטיח מתחת לרגליים.
ושם ,בדיוק שם — עולה השאלה: על מה אני עומדת כשאין קרקע?
מה מחזיק אותי כשמשהו בפנים רוצה לברוח?
מה משאיר אותי יציבה גם כשהכל מתפרק?
לא תמיד היה לי עוגן.
למען האמת — רוב החיים שלי היו תנועה מתמדת.
עזבתי מוקדם את הבית, חיפשתי את עצמי בקיבוץ, במזרח, במסיבות, בשקט, ברעש.
במשך שנים חשבתי שעוגן זה מקום. או בן אדם. או מסגרת.
היום אני יודעת — עוגן אמיתי זה לא משהו חיצוני. זה משהו פנימי.
זה השריר הזה שנבנה לאט, מתוך החיים עצמם .מתוך השאלות. מתוך החיפוש. מתוך כל המקומות שהרגשתי בהם לבד.
וזה גם מה שאני עושה היום עם אנשים שאני מלווה —לא נותנת להם תשובות.
אני מסייעת להם למצוא את העוגן הפנימי שלהם.
את המקום שבתוכם שאפשר תמיד לחזור אליו.
לא משנה איפה הם בעולם.
לא משנה מה קורה בחוץ.
כי עוגן אמיתי — לא עוצר אותך מלנוע.
הוא רק מזכיר לך שיש לך את עצמך.
אז איך מתחילים למצוא את העוגן שלכם?
עוגן לא מחפשים בחוץ.
עוגן מתחילים לשמוע כשעוצרים להקשיב פנימה.
זה תהליך.
לא דרמה.
לא קסם.
לא תשובה של "שנייה וזה בא".
זה יותר דומה לקול חלש כזה…
שנמצא שם תמיד — אבל הלב צריך שקט כדי לשמוע אותו.
שלושה צעדים להתחיל לגלות את העוגן שלכם:
1. שאלו את עצמכם:
מה המקום שאני מרגיש/ה בו הכי "אני"?
זה יכול להיות רגע, אדם, פעילות, מקום, מוזיקה.
משהו שמזכיר לך מי את גם בלי מאמץ.
2 . זכרו מתי הרגשתם שקט פנימי
מתי הייתם נוכחים. בלי לרצות להרשים . בלי מסכות.
לפעמים העוגן נמצא ממש שם — ברגעים הכי פשוטים.
3. חפשו חזרתיות
עוגן הוא לא רגע חד פעמי.
הוא חוזר שוב ושוב בדרך בה את פועלת, בנטייה שלך, בערכים שלך, במה שעושה לך טוב באמת.
ומה קורה אחרי שמגלים?
פתאום יש שקט אחר.
לא כי הכל מסתדר בחיים.
אלא כי בפנים — יש מי שמחזיק את ההגה.
וזה הסיפור של עוגן בעיניי:
לא מה שעוצר אותך.
אלא מה שמאפשר לך לזוז — ולהישאר את.
סיגל גבאי – יועצת, מאמנת ומלווה אנשים למצוא את הכיוון
מאמנת מוסמכת,Master NLP , מנחת קבוצות ומתרגלת מיינדפולנס.
054-9927901 [email protected]
