מאת: עמיר ברדה-בוסידן
ביום הראשון במסגרת חדשה הילד אינו מגיע רק עם תיק, קלמר ומערכת שעות. הוא נכנס לעולם שיש בו כללים חדשים, אנשים חדשים, מרחבים לא מוכרים וציפיות שעדיין אינן ברורות לו.
במעבר מהגן לבית הספר היסודי צריך להתרגל ליום מובנה יותר, לשיעורים ולהפסקות. במעבר מהיסודי לחטיבה פוגשים יותר מורים, מקצועות ומערכת חברתית רחבה ומשתנה. במעבר מהחטיבה לתיכון עולות הדרישות הלימודיות, מתרחבת האחריות האישית ומתחילות גם שאלות על העתיד.
בכל אחד מהמעברים הילד נדרש לבנות מחדש את הדרך שבה הוא מתמצא, יוצר קשר, מבקש עזרה ופועל בתוך המסגרת.
אנחנו רגילים לשאול אם הילד מוכן למעבר. זו שאלה חשובה, אבל היא אינה היחידה. כדאי לשאול גם אם המעבר מוכן לילד: האם הוא יודע למה לצפות? האם יש אדם שאליו יוכל לפנות? האם הוא מכיר פעולה שתעזור לו ברגע של בלבול?
בהשראת שיטת המפתח לעמק השווה, אפשר להכין את המעבר באמצעות שלושה עקרונות: מסגרת, קשר וגשר.
1. בנו מסגרת שאפשר להבין
מסגרת אינה רק שם בית הספר או רשימת הציוד. היא מפה שעוזרת לילד להבין מה עומד לקרות ומה הוא יכול לעשות בתוכה.
אין צורך להציף אותו בכל המידע על השנה הקרובה. עדיף למפות יחד את הימים הראשונים: כיצד מגיעים, היכן נכנסים, מי מקבל את פניו, מתי אוכלים ולמי פונים כשלא יודעים מה לעשות.
עם ילד שעולה לכיתה א' אפשר להכיר מראש את הדרך לכיתה ואת המרחבים המרכזיים. עם תלמיד שעולה לחטיבה אפשר לעבור על מערכת השעות ועל המעבר בין מורים וכיתות. עם מתבגר שעולה לתיכון כדאי להגדיר מה כבר באחריותו ובאילו נושאים עדיין תינתן לו תמיכה.
ככל שהמסגרת ברורה יותר, נשאר לילד יותר כוח להתמודד עם המשימות ועם המפגשים החברתיים שבתוכה.
2. צרו קשר לפני שאתם מציעים פתרון
הורים רוצים להרגיע. לכן קל לומר: "יהיה בסדר", "אתה תכיר חברים" או "כולם מתרגשים בהתחלה". הכוונה טובה, אך לפעמים הילד שומע שהחשש שלו אינו באמת מובן.
במקום למהר להרגיע, אפשר לשאול: מה כבר ידוע לך על המקום החדש? מה מסקרן אותך? מה עלול להיות קשה? מה יעזור לך ברגע כזה? למי תרצה לפנות?
השאלות האלה עוזרות לתרגם חשש כללי לצורך שאפשר להבין. ילד אחד זקוק למידע. ילד אחר רוצה להכיר אדם אחד מראש. ילד נוסף צריך לתרגל כיצד להציג את עצמו או לבקש להצטרף.
כשמבינים את הצורך, אפשר להציע סיוע שמתאים לילד ולא רק לחשש שלנו כהורים.
3. בנו גשר, ואז אפשרו לילד לעבור עליו
גשר הוא פעולה שמחברת בין היכולת הקיימת לבין הדרישה החדשה.
אפשר לתרגל שיחה עם המחנכת, להכין משפט לפתיחת שיחה עם תלמיד אחר, לבחור איש צוות שאליו אפשר לפנות או לקבוע שיחת בדיקה בסוף השבוע הראשון. הגשר צריך להיות יציב מספיק כדי לאפשר התקדמות, אך לא להפוך למסלול שההורה עובר במקום הילד.
לכן כדאי לבחור גם פעולה אחת שהילד יעשה בעצמו. תלמיד צעיר יכול לשאול היכן נמצאת הכיתה. תלמיד בחטיבה יכול לפנות למורה כשאינו מבין משימה. תלמיד בתיכון יכול לבדוק בעצמו דרישה לימודית ורק לאחר מכן לבקש עזרה.
לכל ילד יש רצף תפקודי אישי. הצלחה אינה נמדדת לפי המהירות שבה חבריו הסתגלו, אלא לפי התקדמותו ביחס לנקודה שממנה התחיל.
מעבר מוצלח אינו מעבר שאין בו חשש, בלבול או קושי. הוא מעבר שבו הילד מבין טוב יותר את המסגרת, יודע למי אפשר לפנות ומחזיק בגשר מעשי אל הצעד הבא.
לפני תחילת השנה, אל תשאלו רק אם הילד מוכן. שבו איתו ובדקו יחד מה אפשר להכין בדרך.
