Page 53 - medorledor_62
P. 53

‫מגזין מדור לדור‬

                 ‫שמטרידה אותי מאוד‪ .‬ילדים‬                   ‫כשהיה חבוי במרתף‪ ,‬האימה‪ .‬הוא היה מוציא את כעסיו על‬
                 ‫יהודים נורו מטווח אפס‬                                    ‫האדם היחיד שהרגיש כשותפה לכאבו – היא‪.‬‬
                 ‫בצרפת! חלקו הראשון של‬
                 ‫הספר אוטוביוגרפי ואילו השני‬                ‫פריס‪ ,‬תחילת שנות השבעים של המאה העשרים‪ .‬נערה‬
                 ‫– בדיוני‪ .‬יש גם הומור פזור על‬              ‫משקיפה מחלון חדרה וחולמת על עתידה‪ .‬עד כה שפר חלקה‬
                                                            ‫של מתילד‪ :‬פנים יפות‪ ,‬גוף נאה ומעל לכול ‪ -‬שפע חומרי‬
                                  ‫פני הספר"‪.‬‬                ‫שהעניק לה אביה‪ ,‬איש הבורגנות השמרנית והמוסר הקפדני‬
                                                            ‫של צרפת‪ .‬הימים חולפים ומטילים עליה שעמום‪ ,‬וכדי לברוח‬
                           ‫"התחנכתי בין הסלחנות‬             ‫ממנו‪ ,‬היא שוכבת עם בן דודה פרנץ‪ .‬אך הכול עומד להשתנות‬
                           ‫האינסופית של הקתוליות לבין‬       ‫בקרוב ‪ -‬הנשף לכבוד יום הולדתה השמונה‪-‬עשר יפתח‬
                           ‫הנוקשות של הפרוטסטנטיות‪.‬‬         ‫בפניה את שערי העולם‪ .‬סוף עידן הילדות‪ .‬האושר בהישג יד‪.‬‬
‫מצד אבי‪ ,‬אני שייכת לבורגנות הצרפתית‪ :‬שמרנית‪ ,‬קתולית‪,‬‬        ‫המסיבה הנהדרת באה לקצה עם שחר‪ .‬מתילד שבה אל‬
‫מקפידה על כללים‪ .‬בזמן שסבתי מצד אמי הייתה זרה‪ ,‬יוצאת‬        ‫ביתה לפנות בוקר‪ ...‬ו‪ ...‬דבר לא השתנה‪ .‬החגיגה חלפה‪ ,‬נותרה‬
‫סביבה מוכת עוני‪ ,‬ילידת ונצואלה שפיתתה פרוטסטנטי‬             ‫שגרת החיים המקובעת‪ ,‬חסרת התוחלת‪ ,‬בבנייני המגורים‬
‫קפדן וגרמה לו לצאת מדעתו בשל יופייה וכך הצליחה‬              ‫היוקרתיים‪ .‬מתילד חשה שאין טעם בחיים והיא מוותרת‬
‫להימלט מן ה ָפ ֶבלֹות של קראקס; סבי הנהיג מחדש את‬           ‫עליהם‪ .‬הנפילה מסחררת‪ :‬ניסיונות התאבדות‪ ,‬אנורקסיה‬
‫עקרונותיו החמורים עם שובו לצרפת‪ .‬אמי אימצה אותם‪,‬‬            ‫מוטרפת‪ ,‬בתי חולים רועשים‪ ,‬מרפאות חשוכות‪ ,‬פסיכיאטרים‬
‫הקצינה בחומרתם והעבירה לילדיה את מוסריותם נטולת‬
                                                                                                ‫ורופאים חסרי אונים‪.‬‬
                                               ‫החמלה‪.‬‬
                                                            ‫אמּה‪ ,‬דרום אמריקאית נמרצת‪ ,‬מחליטה שנישואים יביאו‬
‫"לאורך שלוש שנים‪ ,‬חוויתי מדי יום את סבלו של בעלי‬            ‫להחלמתה‪ .‬אלא שעקב המצב הנואש שבו שקועה מתילד‪,‬‬
‫הראשון‪ ,‬שלא הצליח להתאושש מעברו כילד יהודי שהסתתר‬           ‫המחזרים לא מתדפקים על דלתה‪ .‬בהיעדר מבחר‪ ,‬האם‬
‫מפני רודפיו בזמן הכיבוש‪ .‬הוא נעלם לאחר הולדת ילדיו‪ :‬בן‬      ‫מוצאת לה חתן‪ :‬אלמן‪ ,‬רוסי‪ ,‬מבוגר ממנה בעשרים שנה‪ ,‬ניצול‬
‫ובת‪ .‬כדי לחנך את ילדיי לכבד את אבותיהם הרוסיים‪ ,‬בני‬         ‫יחיד של משפחה יהודייה שנשלחה למחנות בזמן הכיבוש‬
‫הדת היהודית‪ ,‬למדתי בעצמי את מנהגיהם ואת אמונותיהם‬           ‫הגרמני‪ .‬האיש חסר פרוטה‪ ,‬אלים‪ ,‬מתרועע עם טיפוסים‬
‫בטרם אנחיל אותם לצאצאיהם‪ ,‬וכיום הם בוגרים הגאים‬             ‫אפלים‪ ,‬שתיין מועד‪ ,‬ועם זאת‪ ,‬הוא מקסים את מתילד במרץ‬
                                                            ‫הרועם שלו‪ .‬לצלילי הנעימות הסלביות שהוא מיטיב לנגן‪ ,‬היא‬
                                              ‫במוצאם"‪.‬‬      ‫שרה ורוקדת אתו‪ .‬היא ניצלה! בין בעלה שאינו מצליח‬
                                                            ‫להתאושש מעברו כילד במחבוא בתקופת השואה לבין‬
‫אן‪-‬מארי מספרת כי הייתה נשואה לאדם תוקפני‪ ,‬נקמן‬              ‫תפקודה כאם צעירה שמתכוונת לחנך את ילדיה לכבד את‬
‫ושטוף חימה שהיה זועק את פחדיו ומוציא את כעסיו על‬
‫האדם היחיד שהרגיש כשותפה לכאבו – היא‪" .‬בספרי מוזיקה‬               ‫אבותיהם‪ ,‬יהודים ילידי רוסיה‪ ,‬החיים שבים למסלולם‪.‬‬
‫רוסית אני מספרת איך נישואיי הכושלים נתנו לי להבין הן את‬
‫סבלו של ילד יהודי בזמן המלחמה‪ ,‬הן את מרכזיות המוזיקה‬        ‫אן‪-‬מארי מציגה בפנינו גלריה של דמויות ודיוקנאות ‪ -‬הן‬
‫בחייו של רוסי‪ .‬בעלי לא התאושש מן הרוע שחווה על בשרו‪.‬‬        ‫עסיסיים‪ ,‬הן נתעבים ‪ -‬יצירי אמת ופרי דמיון בעת ובעונה‬
‫חייתי לצדו את המיפקדים‪ ,‬את זעקותיהן של האימהות‬              ‫אחת‪ .‬הרומן ‪ -‬אמת? בדיה? ‪ -‬נע בין שני עולמות‪ ,‬שתי דתות‪,‬‬
‫שהופרדו בקשיחות לב מילדיהן‪ ,‬את רעש הצעדים מעל‬
‫ראשו בזמן שהתחבא‪ ,‬מבועת כולו‪ ,‬במרתף‪ .‬בחייתיות‪ ,‬בזעם‪,‬‬            ‫שני היבטים ומצליח לחבר ביניהם בגשרים בלתי צפויים‪.‬‬
‫בנקמנות‪ ,‬הוא זעק את פחדיו‪ ,‬שבר את כל שעמד בדרכו‬
‫בהליכתו התזזיתית‪ ,‬הוא קילל את האדם היחיד שאפשר לו‬           ‫אן‪-‬מארי‪" :‬העליתי את הסיפור על הכתב והוא יצא לאור‬
‫לחשוף את כאבו – אני! אלא שידעתי איך להשקיט את זעמו‬          ‫במקור בצרפתית ממש כמעט לפני כשנה‪ ,‬במאי ‪2017‬‬
‫של יליד רוסיה‪ :‬הושטתי לו את כינורו‪ ,‬הוא אחז בו בידיו והכול‬  ‫בהוצאת ‪ ,Seguier‬משום שבעלי הראשון נפטר‪ .‬רציתי לספר‬
‫נגמר‪ ,‬נשכחו הצרות‪ ,‬הוא נחלץ בזכות המוזיקה וסחב אותי‪,‬‬        ‫כדי לענות לשאלה שרבים שואלים אותי בעניין אהבתי‬
‫קורן כולו‪ ,‬אל תוך השמחה ששב אליה‪ .‬שרים‪ ,‬רוקדים‪,‬‬             ‫לישראל‪ .‬אני מתארת בספרי את אותה האשמה שכל בני דורי‬
‫מחוללים כמו ברוסיה‪ ,‬העננים מתפזרים‪ ,‬החיים יפים‪ .‬הוד‬         ‫חייבים לחוש‪ .‬ואני עוד מדגישה שחובה להעלות את המחשבה‬
                                                            ‫הזו‪ ,‬בפרט באווירה הקיימת של התגברות האנטישמיות‬
      ‫והדר! "מוזיקה רוסית" מסתיים בעת שעולים חששות‬
                                                                                                               ‫גיליון ‪62‬‬
‫‪53‬‬
   48   49   50   51   52   53   54   55   56   57   58