Page 20 - medorledor77
P. 20
פינת הקולנוע
בס״ד
1917
מאת:
רבקי גורביץ
ש חודשים מעטים מאד כמו החודש הזה שלא ראיתי בהםי
אף סרט הראוי לי לכתוב עליו ביקורת.
החודש היה אחד מהם .מתסכל ביותר.
כניסיון אחרון ראיתי את הסרט הזה .לגמרי לא הסטייל הרגיל
של סרטי 'הבנות' מהם אני רגילה ליהנות .1917 .סרט מלחמה
הארד קור .מלחמת העולם הראשונה.
כשיצאתי ממנו סימסתי ליהודית לוטואק ,בעלת המגזין "מדוד
לדור" שהחודש הזה לצערי לא יהיה טור ביקורת סרטים .סטו.
ובכל זאת ,אני מאמינה שכל מה שאנחנו רואים ,יש לזה סיבה,
יש מסר שבורא העולם והיקום רצה שאראה .ובמיוחד סרט .לא
סתם בחרתי לראות דווקא אותו.
אני חושבת על זה שזו הפעם הראשונה שאני רואה בפועל איך
נראית החזית .איך מתנהלים חיילים ,ילדים צעירים תחת איום
על חייהם בכל רגע נתון .על הקושי והגעגועים .הרעב ,השוחות,
צחנת המתים וגועל החולדות ,הביצות ,המלכודות ,ההרס
הנורא והמוות חסר התוחלת וההיגיון של בני עשרה המתכננים
איך לרצוח בני עשרה אחרים ,במקום לבנות עולם ולהצמיחו.
קראתי המון סיפורי מלחמה .כתבתי כמה מהם בעצמי .ובכל
זאת ,היה משהו לופת לב ,באצבעות קרות וקפואות ,לראות את
זה על המסך הענק בסינמה סיטי.
אך היו שני דברים שתפסו לי את המחשבה .שניהם הבהירו לי
באישון לייל שבכל זאת אכתוב את הטור הזה.
תום ,חייל אנגלי ,יחד עם חברו וויל נשלחים אל תוך שדה
החזית המפריד בין צבאות הנלחמים ,כדי להעביר מסר
לגדודים של 1600חיילים היוצאים עם שחר למתקפה
אבודה מראש ,המסר שהם נשאו אמר לסגת כדי למנוע טבח
נורא המתוכנן היטב ע"י הגרמנים .אח של תום הוא המפקד
של אחד הגדודים האלו.
אז מגיעה הסצנה בה תום מציל ממות טייס גרמני ממטוס
20
