Page 55 - medorledor69
P. 55
מגזין מדור לדור בקיבוץ מנרה .כיום מתגוררת במושב משגב דב -שבמועצה
אזורית גדרות .לאחר שעזבה את הקיבוץ למדה ספרות,
הוא סיים את חייו בעצמו בגיל
שבעים וארבע אחרי שגילה לימדה באוניברסיטה הפתוחה והייתה עוזרת מחקר.
שחלה בסרטן והרופאים
בישרו לו שאין ביכולתם לעזור "גדלתי בבית ספון בספרים ומגיל צעיר מאוד קראתי המון",
לו ושנותרו לו חודשים ספורים היא מספרת" .הספרנית בקיבוץ ידעה שביום שישי ,כשכל
לחיות .הוא לא רצה להגיע הילדים בקיבוץ מקבלים ספר אחד ,אני מקבלת שלושה.
למצב שהוא סיעודי ,שיטפלו אמא שלי הייתה מורה לספרות ותנ"ך ורצתה שאלך
בעקבותיה .בשלב מסוים מצאתי את עצמי מלמדת מבוגרים,
בו והוא יאבד את כבודו".
אבל זה לא היה הייעוד שלי ,אלא הכתיבה".
הוא דיבר אתכם על
ההחלטה שלו? הספר הראשון שלה ("ראי אדמה") עוסק בנחלה משפחתית
במושב שהפכה למוקד מריבה בין אחים אחרי שהאב
"כן .הוא דיבר על כך בגלוי מחליט להוריש אותה לבנו .הבת אינה מקבלת את החלטת
וידענו שיש לו אפשרות ממשית לבצע את זה ,אבל לא ידענו האב ומנתקת את יחסיה עם משפחתה למשך שנים ארוכות.
אם יהיה לו אומץ .איתי הוא ניהל שיחה ביום שבו חזרנו מבית
החולים אחרי השיחה הקשה עם הרופאה שבה אמר לי 'אני בזכות יהודה עמיחי
לא מבין למה אני לא עושה את זה כבר' .אמרתי לו שאנחנו
נטפל בו עד הסוף ושאין לנו שום בעיה עם זה ,אבל הוא היה כשהיא נשאלת אלו סופרים השפיעו עליה היא מציינת את
שמם של עמוס עוז ומאיר שלו ,אבל דווקא המשוררים הם
נחוש שלא לאבד את השליטה שלו עד לרגע האחרון".
אלה שפותחים עבורה את מעיינות ההשראה.
איפה תפסה אותך הידיעה על מותו?
"אני מאוד מושפעת משיריהם של לאה גולדברג ודליה
"הייתי בבית שלי .לא רחוק ממנו .אלו היו רגעים קשים רביקוביץ ואוהבת מאוד את אגי משעול .את הספר הנוכחי
ומטלטלים אבל עם כל האובדן והכאב אני באופן אישי 'מאחורי כל זה' (הוצאת דניאלי ספרים) כתבתי בהשראת
חושבת שהוא היה גיבור .הוא חסך לעצמו הרבה דברים ספר השירה של יהודה עמיחי 'מאחורי כל זה מסתתר אושר
שפחד מהם עוד יותר ממה שפחד מהמוות ,ואין ספק גדול' .הספר מתאר מסע בשביל ישראל של שני גיבורים
שהמעשה שלו היווה טריגר לבחירה בדמות הגיבור החולה, שכל אחד מהם יוצא לשביל עם רקע ומניע אחר .הראשון
גם אם לא הייתי מודעת לכך בזמן אמת .כשחברה שלי הוא גיורא בן דוד ,חקלאי בכל רמ"ח איבריו ,שמגלה שהוא
שמעה באחת הצעידות שלנו בשביל ישראל מה נושא הספר חולה ב ֵאי-אל-אס .הוא מחליט ללכת בשביל עד לדרום
היא אמרה לי 'וואו ,כתבת על אבא שלך' .זה מדהים ,אבל עד הארץ ובאחת הפסגות לקפוץ אל מותו לפני שהמחלה תשיג
לאותו רגע בכלל לא חשבתי על זה .אחר כך זה כבר עלה לי
לתודעה ובחלק מהשיחות בין הגיבורים :עמיחי וגיורא ,יש אותו".
משפטים שנאמרו ביני לבין אבא שלי". "שם הספר' ,מאחורי כל זה' הוא פאראפרזה על שם ספרו
של יהודה עמיחי "מאחורי כל זה מסתתר אושר גדול" – ספר
הדמות השנייה בספר היא עמיחי סגל ,צעיר ירושלמי דתי שירה שעובר בין הגיבורים בספר שלי והם מרבים לצטט
שהתגייס ליחידה קרבית מובחרת .בצבא הוא מכיר את תמר ממנו .הרעיון של השביל שמפגיש יחד שני אנשים מעולמות
החילונית והולך שבי אחריה וזה מבלבל אותו .בעצה אחת עם שונים ואיך הם לומדים צעד אחר צעד להכיר להקשיב לכבד
הרב שלו הוא מחליט לצאת לשביל ישראל כדי לחזק את ולבסוף גם לאהוב .זה משהו שצעידה בשביל מסומן
האמונה שלו .בשביל הוא פוגש את גיורא ,שהוא אתיאיסט מאפשרת .בסיפור מופיעים מלאכי שביל אמיתיים ומלאכי
מוחלט .למרות השוני הגדול ביניהם הם מתקרבים לאט לאט שביל בדויים ,מקומות אמיתיים ומקומות בדויים ,אירועים
אחד לשני .גיורא מנסה לעזור לעמיחי עם תמר ועמיחי שאינו שקרו ואירועים שהיו יכולים להתרחש וכל זה מסמן את הקו
מודע לתוכניות של גיורא לקפוץ אל מותו ,מנסה לעזור לגיורא
שבין השביל עצמו לאפשרויות שהוא מייצג".
לצעוד למרות מחלתו המתקדמת".
מהיכן נולדה דמותו של גיורא בן דויד? האם
מה הביא אותך לכתוב על בחור צעיר דתי הכרת מישהו שהתאבד?
וללכת כל כך רחוק מהעולם שלך?
"כן .אבא שלי ..הוא לא היה חקלאי ורק הרעיון שהוא היה
"התשובה טמונה בגוף השאלה .החשיפה שלי לציונות צועד את שביל ישראל מופרך בעיני כל מי שמכיר אותו ,אבל
55 גיליון 69