Page 56 - medorledor69
P. 56
המסע הרוחני בשביל ישראל ששבר את כל הדעות הקדומות
פחות מאתגר פיזית ואפשר ליהנות מההליכה עצמה". הדתית התחילה יום אחד כשאחד הבנים הגדולים שלי בא
הביתה עם בחור חובש כיפה שהיה איתו בצבא .מעבר לנושא
לחבר את הקצוות הכשרות והאוכל התחלנו לשוחח וגיליתי בחור מקסים ,ערכי,
מיוחד שדומה לבן שלי בכל כך הרבה תחומים אבל גם מאוד
אומרים שמי שמכיר את הארץ שלנו דרך הרגליים נהיה יותר שונה ממנו .אחר כך הכרתי עוד הרבה בחורים כאלה בצוותים
ימני וקשה לו לוותר על שטחים ,אבל הלבני פחות מתחברת של הבנים שלי בצבא ואחרי צוק איתן והנוכחות הדומיננטית
לאמירה הזו" .אני לא חושבת שהאדמה מקודשת ,אלא של חיילים מהציונות הדתית בלחימה בעזה עניין אותי לנסות
החוויות שאנחנו חווים בדרך מקודשות" ,היא אומרת.
"ההליכה בשביל לקחה אותי למקומות של הליכה כערך ולכתוב דמות כזאת.
תרפויטי .משהו שמוציא אותך מתוך עצמך .בשביל ישראל
רואים את ארץ ישראל היפה .יש שם המון עזרה הדדית .בספר הבנתי שגם את צעדת בשביל .מה גרם לך
שלי יש מקום שבו חוגגים חתונה חברתית בנחל עמוד .זו ללכת בשביל הזה?
תופעה שמאוד רווחת בשנים האחרונות בישראל .מצד שני,
עמיחי ,הגיבור הדתי ,ממהר לחתונה אורתודוקסית בטבריה. "אני מאוד אוהבת מסעות .שביל ישראל הוא השראה עצומה
אולי זה מראה שיש מקום גם לזה וגם לזה .שני הגיבורים עבורי .לפני כעשר שנים אחותי וחברותיה החליטו "לעשות
נפגשים שוב בקבר של רחל המשוררת .הגיבור החילוני לא את השביל" והזמינו אותי לצעוד איתם .בנוסף ,היה לי חלום
מבין מה הדתי עושה שם והוא עונה לו שהרב שלו שלח אותו לצעוד את האפלצ'אים -שזו אחת המקבילות האמריקאיות
לשם .זה מוכיח שלמרות כל השוני בחברה שלנו יש עדיין לא לשביל ישראל -ובאמת צעדתי חלקים ממנו ,כך שהיה לי
ברור שאני חייבת לעשות גם את שביל ישראל .הצטרפתי
מעט נקודות חיבור". לחברות במקטע השני מקיבוץ כפר גלעדי .הצעידה הזו הפכה
להיות אחד הדברים המשמעותיים בחיי .השביל נפרס לאורך
לפני שנתיים קיבלה הלבני שיחת טלפון שזימנה לה מפגש תשע מאות ושבעים ק"מ וקשה לצעוד אותו ברצף ,בוודאי אם
נוסף עם הקצה השני של החברה" .הזמינו אותי להצטרף את אישה עובדת .לכן בכל שנה צעדנו כמאה ק"מ ובתוך
לעמותת 'אידיאה' -נשים דתיות וחילוניות שנפגשות פעם כעשר שנים סיימנו את כל השביל .לפני חודש ירדנו לאילת
בחודש ומדברות על הכול .העיסוק שלי בציונות הדתית בספר וצעדנו את המקטע האחרון מהר יואש לבית הספר שדה
גרם לי לסקרנות לפגוש את האנשים האלה במציאות .אין לי
כוונה לחזור בתשובה ,אבל אני מאוד שמחה על המפגשים אילת".
האלה .הבן שלי הביא מהצבא הרבה חברים דתיים וגיליתי
דרכם המון עומק ועזרה הדדית .יש שם הכול .בדיוק כמו בטח צברת חוויות מיוחדות בשביל
אצלנו .התארחתי גם במכינת עלי ונפגשתי עם רבנים .לאור
המפגשים האלה ניסיתי לכתוב בצורה כנה ואמיתית דמות "ברור ,אחרת זה לא היה מוליד ספר .לאורך השנים פגשנו
מלאכי שביל -אנשים מדהימים שדואגים להשאיר להולכים
של בחור דתי ,שזה הכי רחוק מהעולם שלי". אוכל וציוד .בספר שלי אני מציינת שלושה מלאכי שביל
אמיתיים שגם הסכימו להיות דמויות בספר שלי .הזוג הראשון
ואיך למדת על מחלת ה?ALS- הוא אורי ואוריטל אגמון ,מרמות נפתלי ,שמארחים מטיילים.
הדמות השנייה היא יובל גריס ,שיש לו בצבעון מקום
"אני לא יודעת איך הגעתי למחלה הזו ,אבל היא מאוד סקרנה לשביליסטים .בספר הוא מארח את עמיחי ואת סופי הכלבה
אותי כי היא מבטאת בגידה מאוד אלימה של הגוף .יצרתי שלו .הגיבור השלישי הוא אוהד שאממה ,מנהל מכינת
קשר עם יאיר נורדן ,עובד סוציאלי בעמותת "ישראלס" של 'מיתרים לכיש' בקיבוץ בית גוברין ,שבספר מארח את גיורא
חולי ALSבארץ .הוא לימד אותי מה מרגיש אדם שחולה ועמיחי .עם כל המלאכים האלה נפגשתי או שוחחתי והם נתנו
במחלה ,נתן לי המון מידע על החולים ועל התפתחות המחלה
וגם קרא את הספר ועזר לי לדייק בפרטים הרפואיים .יאיר גם לי הרבה מידע לספר".
ליווה אותי רגשית ברגעים שמחלתו של הגיבור שלי התקדמה
והיה לי עצמי מאוד קשה להכיל את זה .הוא אדם נדיר ויוצא אלו מחשבות עברו לך בראש בזמן ההליכה
דופן שעושה עבודת קודש מול מחלה איומה וחסרת תקווה בשביל?
לפעמים ,ומצליח למצוא נקודות אור ולהיטיב עם החולים.
הייתי גם בהרצאה מאוד מרגשת שבה עלה העניין של האומץ "הכול עובר בראש כשצועדים .היו המון שיחות של התעדכנות
בין הבנות .הרבה צחוקים ונוסטלגיה .הרבה התפעלות
לחיות כשהמחלה הזו כובלת אותך בתוך הגוף". מהטבע .שביל ישראל מהמם ביופיו .יש קטע מאוד ארוך
בשביל לאורך כביש ארבעים שאומרים שהוא ארוך ומשעמם
הספר זוכה להצלחה רבה ולביקורות מעולות .הוא נמכר ואפשר לוותר עליו ,אבל אני דווקא מאוד אהבתי אותו כי הוא
בחנויות הספרים ברחבי הארץ ונירית מוכרת גם את הספרים
56