Page 14 - medorledor69

‫כאילו פתחו לכאן את שערי האיסט אנד של לונדון‪.‬‬ ‫אופנה וטיפוח‬

‫כל הג'ינסים הקרועים ‪ -‬בלויי הסחבות‬ ‫בס״ד‬
‫של האספסוף מזי הרעב של ה ‪,1700 -‬‬
‫הרסטות על פני ראשים שנראה‬ ‫בשוחנוברתה‬
‫כאילו לא ראו מקלחת חודשים רבים‪.‬‬

‫אך ככל שהבטתי בהתערטלות הכלל אנושית‪ ,‬לנוצות‬ ‫רמבאקית‪:‬גורביץ‬
‫המבצבצות מצמה ארוכה ובודדת שנשארה לפליטה‬
‫בסופו של ראש מוקרח‪ ,‬או לשיער המתבדר ברוח בכל גווני‬ ‫וצה את הכיכר המרשימה מולח‬
‫הקשת תוך כדי שבעליו טס על פני גלגלים הנוסעים במקום‬
‫רגליים‪ ,‬אני קולטת ושמה לב לחופש הביטוי‪ ,‬להעזה‪,‬‬ ‫בנין האופרה בתל אביב‪ .‬על בובות‬
‫לפתיחות רגשית והתרסה‪ .‬התבוססות מוגזמת ב'אני'‬ ‫הראווה שבכניסה לבית האופרה מונחים‬
‫ו'במה בא לי' לעומת כללי החברה שהכתיבו הכל לכולם במקום‬ ‫בגדים שמזכירים לי נעימות של ויוולדי וסצנות‬
‫מתוך 'גאווה ודעה קדומה' או 'גבירתי הנאווה'‪.‬‬
‫ממנו אני באה במנהרת הזמן‪.‬‬ ‫מסובבת את ראשי לעבר כיכר הומה ביום‬
‫קיץ תל אביבי‪ ,‬והשוני בין הדורות‪,‬‬
‫אני מתיישבת לי בעדנה באחד מבתי הקפה האופנתיים‪ ,‬סביבי‬ ‫התרבויות וערכי החברה לא יכולים‬
‫ילדים בגילאי העשרה המוקדמים לבושים במדי מלצרים ומנסים‬
‫לשנות את עורם המתריס והאינטרסנטי‪ ,‬לאדיב ומנומס‪ ,‬כדי‬ ‫להיות מוקצנים יותר‪.‬‬
‫שאתן להם תשר הגון‪ .‬בנשימה לרווחה אני שמחה שלפחות‬
‫הדבר הזה לא השתנה מאז ומעולם‪ .‬אני מביטה‬ ‫סיפור ומחקר עתיר מילים‪ ,‬מסקנות ותובנות שמספרים אותם‬
‫בדיסקרטיות סביבי ואני מגלה פה ושם אנשים‬ ‫אך ורק הבגדים‪ .‬במבט של חלקיק שניה‪.‬‬
‫שחוש האופנה שהם מפגינים מעיד שהם מצאו את הדרך‬
‫לבטא את עצמם ללא שיגיונות ותכתיבים חברתיים עכשוויים‪.‬‬ ‫אני מתעמקת בעבודת היד של הרקמה והחרוזים שבכל‬
‫בגדים המעידים על שנוח וטוב לבעליהם בבגדים שעליהם‬
‫ואין להם צורך או רצון לאישורה של החברה סביבם‪ .‬חלקם‬ ‫שמלה‪ .‬שעות על גבי שעות של עבודת נמלים על פני מטרים‬
‫יכולים גם לראות אותי‪ ,‬נשמה מתקופה עתיקה‪ ,‬ועדיין למצוא‬ ‫רבים מאד של בד שהשתפל עד קצות אצבעות הרגליים‪.‬‬
‫בינינו קשר וחיבור‪ .‬מפני שעם כל השוני בינינו‪ ,‬רב המשותף‬
‫הצווארונים מרובי השכבות‪ ,‬השרוולים הארוכים‪ ,‬המחוכים‬
‫מהשונה‪.‬‬ ‫והבטנות שנותנים את ההרגשה שאישה נעטפה כמו איזו‬
‫מתנה יקרת ערך‪ ,‬אך במחשבה שניה גם פיסלו אותה בצורה‬
‫ובפתחו של המעבר אל עולם ותרבות עתיקה‪ ,‬אני מלאת‬ ‫חנוטה ומקובעת‪ ,‬עם יכולת תמרון מועטה מאד‪ .‬פיזית כמו‬
‫תקווה ושמחה‪ ,‬כעת אני יודעת שבכל נקודת זמן ותרבות על‬ ‫אישית‪ .‬הצבעים עדינים‪ .‬רכים ורגועים‪ ,‬לעומת הכובעים שהיו‬
‫גבוהים‪ ,‬גדולים ומוגזמים‪ .‬בעלי נוצות עצומות של בנות‬
‫פני היקום‪ ,‬אוכל למצוא נקודות אור‪ ,‬אושר וחיבור‪.‬‬ ‫יענה‪ ,‬טווס או שובך שלם על הראש בתוספת פרחים‬
‫ופירות המוסיפים לגרנדיוזה של האישה המסתתרת אי‬
‫רבקי גורביץ ‪ ,‬מעצבת אופנה וסטייליסטית‬
‫בעלת העסק לתכשיטים‪:‬‬ ‫שם מתחת לכל זה‪.‬‬

‫יוניק תכשיטים‪ ,‬רח' כנפי נשרים ‪ 24‬ירושלים‬ ‫מהר אני מסתובבת לעבר בני ובנות האדם המתהלכים‬
‫‪052-4714722‬‬ ‫סביבי‪ ,‬מנסה להביט בעיניים של ליידי מהמאה השש‬
‫עשרה הנוחתת לכוכב הלכת של תל אביב ‪ .2019‬מוודאת‬
‫כמה וכמה פעמים שחללית הזמן הנחיתה אותי ליד התאטרון‬
‫הלאומי הרשמי של מדינת ישראל‪ ,‬רק שמשום מה‪ ,‬מרגיש לי‬

‫‪14‬‬