Page 38 - medorledor68
P. 38
במבט אישי
יחי
ההבדל
הקטן.
אמסאתת:ר אדלר
החלטות אלו נשארות כל יום משה קם בבקר ,מתלבשב
קבועות עד לרגע בו אנו
מבינים שזוהי ראיה של ויוצא לעבר בית הסוהר – מקום
ילד ,שהגיע הזמן לבדוק עבודתו .את יומו הוא מבלה באותו
את הדברים ולראות אם מתחם בו מכלים האסירים את יומם .על
הם מתאימים ותומכים פניו ,אפשר לחשוב שהוא החליט להזדהות
בדרך כלשהי עם מר גורלם של אלו שלא
בחיינו היום. הצליחו לשלוט בעצמם ,עברו על החוק
ונגזר עליהם להעביר שנים מחייהם ללא
כשאנו מרחיבים את הראיה שלנו,
נפתחות בפנינו עוד אופציות והחירות תכלית בין 4קירות חשופים.
שלנו גדלה. האמנם?
פריט אחד קטן עושה את ההבדל הגדול .למשה יש בכיסו
אמרה לי אחת הלקוחות לאחר ששחררה החלטה שעשתה כרטיס המקנה לו את החופש להיכנס ולצאת בשערי בית
בילדות :עכשיו אני מבינה מה פשר המצווה להזכיר בכל יום
את יציאת מצרים .זה בא להזכיר לנו שאנו חופשיים הכלא כאוות נפשו.
לצאת! שבכל יום אנו יכולים להוציא את עצמנו מכבלים אכן ,הבדל גדול .חירות.
רוב בני האדם שואפים לחופש .כולנו רוצים שתהיה לנו
שנכנסנו אליהם בכוחות עצמנו .שאנו בני חורין. תמיד את האפשרות לבחור.
אך מסתבר שלכולנו ישנם כבלים בלתי נראים והחלטות
אסתר אדלר -החלופה הרגשית רבות שאנו עושים -ובמיוחד במקומות שאנו מרגישים
[email protected] / 052-8167090 שהטייס האוטומאטי מנהל אותנו -מוכתבות על ידי מי
שהיינו כשהיינו קטנים .בשנות הילדות החשיבה שלנו
מוגבלת .חשיבה של ילד -היא קונקרטית ופטלית .הוא
מבין דברים בצורה פרקטית ,אך לא רואה את התמונה
השלמה .עם ההחלטות שעשה הוא יוצא לחיים כשזה
נתפס במוחו כ"ככה זה".
38
