Page 52 - medorledor67
P. 52

‫"כתיבת הספר הזה היא אחד הדברים שהייתי רוצה שיזכרו אותי בהם"‬

‫מופשטים‪ ,‬מעין 'ישויות' בלתי‪-‬מוחשיות‪ ,‬שלעתים מומצאים‬                  ‫לעם‪ ,‬נפגע עוד יותר‪ .‬והיו עוד נסיבות שעודדו את קבלתה של‬
‫לצורך זה ותכונותיהם נקבעות מלכתחילה כך שהקישור הזה‬                   ‫הפיזיקה הניוטונית בצורה כה עמוקה ורחבה‪ ,‬כמו למשל‬
‫יצליח‪ .‬סיפורים ותורות מלאים ב"יצורים" כאלו (שבספרי אני‬
‫קורא להם 'רוחות‪-‬רפאים' מסיבות היסטוריות ותרבותיות‬                          ‫היכולת להשתמש בעקרונותיה לצרכים הנדסיים וכו'‪.‬‬
                                                                     ‫אבל‪ ,‬לאורך התקופות שאחרי ניוטון הלכו והתגלו ה"סדקים"‬
                                      ‫המוסברות בספר)‪.‬‬                ‫וה"חורים" הנמצאים בבסיס תורתו‪ ,‬ונתגלו עוד ועוד תופעות‬
                                                                     ‫שמתנהלות בסתירה לחוקיו‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬בחר הציבור הרחב‬
‫ההבדלים המרכזיים בין תורות לבין סיפורים‪-‬שאינם‪-‬תורות‬                  ‫להאמין בתורתו כמו בדת חדשה‪ ,‬מפני שעד ‪ 1905‬לא הופיעה‬
                  ‫[סש"ת] מתמקדים בעיקר בשני דברים‪:‬‬                   ‫לה חלופה‪ .‬אבל – כפי שההיסטוריה הראתה שוב ושוב – אם‬
                                                                     ‫לבני אדם נוח להאמין במשהו אז פשוט מאמינים בו אפילו‬
‫בסש"ת‪ ,‬אין כללים לכתיבת הנרטיב‪ ,‬ואילו בתורה יש דרישה‬                 ‫אם הדבר כרוך בבעיות‪ ,‬סתירות‪ ,‬קשיים מחשבתיים ואפילו‬
‫שהנרטיב ייערך בצורת טיעון; דהיינו‪ :‬אקסיומות‪ ,‬כללי‪-‬היסק‬
‫(הקבלה‪ ,‬לוגיקה וכו') וגזירת הטענות וההיגדים על בסיס זה‪.‬‬                                                        ‫אם נראה הזוי‪.‬‬
‫תורה דורשת שבתוך ניסוחה ייכתבו התנאים הנדרשים‬
‫להפרכתה (למשל‪ :‬ניסוי שמר ֶאה שטענה שלה אינה נכונה)‪,‬‬                  ‫ניוטון היה מודע לקשיים ולחוסר ההתאמה‬
‫ואילו בסש"ת אין כל דרישה כזאת ולכן אין – לפי שיטת‬                                        ‫של תורתו למציאות?‬

         ‫השס"ת עצמה ‪ -‬משמעות להפרכתו של סיפור (!)‪.‬‬                   ‫"זו שאלה חשובה‪ ,‬כי היא מוליכה לצעד הבא‪ .‬התשובה היא‬
                                                                     ‫שהוא היה בהחלט מודע‪ ,‬ואף כתב על כך‪ .‬רק לדוגמה‪ ,‬תורתו‬
‫ברור מהן תחושות ישירות אבל האם תוכל‬                                  ‫כתובה עבור עולם היפותטי שיש בו רק שני גופים (כוכבים)‪.‬‬
          ‫לתת דוגמאות ל'רוחות רפאים'?‬                                ‫הוא ידע‪ ,‬כמובן‪ ,‬היטב שהעולם כולל מספר הרבה יותר גדול‬
                                                                     ‫משני כוכבים‪ .‬כשניסה את הכלים של תורתו על עולם של‬
‫"לפני שאתן דוגמאות לרוחות רפאים‪ ,‬חשוב להבין שהתחושה‬                  ‫שלושה כוכבים‪ ,‬ראה שהתורה – כפי שהיא כתובה – אינה‬
‫החושית הישירה עצמה והמלה אשר "מצביעה" עליה – הן שני‬                  ‫מסוגלת להתמודד עם הבעיה! ובוודאי שכך הוא עבור יותר‬
‫דברים שונים בתכלית ו"בצד האחורי של ראשנו" עלינו לזכור‬                ‫משלושה‪ .‬כמו כן ידע שאפילו במערכת השמש שלנו לפחות‬
‫זאת כל הזמן‪ ,‬כי זה מקור לבלבול רב‪ .‬המלה 'סוס'‪ ,‬לדוגמה‪,‬‬               ‫אחד מן הכוכבים (חמה) נע בסטייה גדולה יחסית לתחזיות‬
‫היא רק סמל גרפי‪ ,‬והסכימו שהוא יצביע על החיה הגדולה‬
‫והיפה שטופפת‪ ,‬דוהרת‪ ,‬אוכלת‪ ,‬צוהלת‪ ,‬מזיעה ולבסוף גם‬                                                                    ‫התורה‪.‬‬
‫מתה‪ .‬המלה 'סוס' דומה וזהה לעצמה‪ ,‬כמובן‪ ,‬אבל אין סוס‬
‫שזהה לחלוטין לסוס אחר‪ .‬זהו הבדל מכריע‪ .‬ולגבי דוגמאות –‬               ‫כתיבה של תורה‪ ,‬זה לא דבר של מה בכך‪ ,‬כמובן‪ ,‬והאיש‬
                                                                     ‫שעשה זאת – אייזיק ניוטון‪ ,‬היה ללא ספק בעל אינטלקט‬
    ‫'רוחות רפאים' הן כל המלים המופשטות בחיינו‪ .‬פשוט"‪.‬‬                ‫מהבולטים בהיסטוריה‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬כפי שאנו רואים‪ ,‬תורתו‬
                                                                     ‫המבריקה מלאה "חורים"‪ .‬כדי להבין יותר האם מדובר באי‪-‬‬
‫בפרספקטיבה הזאת עולה המסקנה שיש לנו תורות שונות‬                      ‫מזל או במשהו עקרוני ועמוק בהרבה‪ ,‬החלטתי שבשלב זה‬
‫עם טקסטים על היבטים שונים של עולמנו‪ ,‬אבל טקסטים הם‬                   ‫בספר אשוחח על המושג "תורה" באופן יותר כללי‪ .‬זאת אני‬

          ‫טקסטים בלבד‪ ,‬ולכן לא נדע את הממשות לעולם‪.‬‬                                                         ‫עושה בפרק י"א"‪.‬‬

‫"בהחלט זהו הכוון‪ ,‬וכבר אמרו חכמים ש'טקסט לעולם לא‬                                                ‫נסח לנו בתמצית מהי "תורה"‪.‬‬
‫יוכל להביע את הטקסטורה‪ .‬טקסט יכול להיות מילולי‪-‬סיפורי‬                ‫"תורה תמיד תהיה מנוסחת בסוגים‪ ,‬כאלו או אחרים‪ ,‬של‬
‫או נוסחתי והוא נפרד מן הממשות‪ ,‬שום ציור דו‪-‬ממדי לא יוכל‬              ‫שפה‪ .‬במלים אחרות‪ :‬תחושה ישירה נמצאת בממשות ואילו‬
‫להיות זהה לממשות תלת‪-‬ממדית‪ ,‬גם פסל תלת ממדי של‬
‫אדם או עץ הוא רק סמל לאותו אדם או עץ‪ .‬מכיוון שלעולם לא‬                                          ‫תורה נמצאת ב'עולם‪-‬הִׂשי ַח' "‪.‬‬
‫נדע את הממשות ְּבָּככּו ָתּה (כפי שהיא "באמת") ּו ְבּכֹו ִליּו ָתּה‬
‫(בשלמותה)‪ ,‬הרי שאין כל משמעות לדבר על ה"מציאות כפי‬                   ‫האם סיפורים ותורות הם‪ ,‬לשיטתך‪ ,‬באותו‬
‫שהיא"‪ .‬על "המציאות כי שהיא" יש לשתוק‪ .‬אפשר לדבר אך‬                                                       ‫סל?‬
‫ורק על הסכמות או תורות על‪-‬אודות עולמנו‪ .‬לכן‪ ,‬מהבחינה‬
‫העקרונית‪ ,‬אין להעניק מחשבתית לשום תורה מעמד של‬                       ‫"מה שדומה בין סיפורים לתורות הוא ששניהם מעבירים‬
                                                                     ‫סיפור באמצעות שפה‪ ,‬ובשניהם הסיפור קושר בין תחושות‬
                                  ‫בכורה להכרת עולמנו"‪.‬‬               ‫והתנסויות חושיות ישירות‪ ,‬שכל סיפור או תורה בוחר אותן‬
                                                                     ‫בקפידה ובאופן מאד סלקטיבי‪ .‬כדי לקשור בין התחושות‬
                                                                     ‫הישירות‪ ,‬גם סיפור וגם תורה עושים שימוש במושגים‬

                                                                     ‫‪52‬‬
   47   48   49   50   51   52   53   54   55   56