Page 57 - medorledor66
P. 57
מגזין מדור לדור התעורר הרצון להתגבר ,לחזור ,להתחדש .לברוא לעצמי מחר
ראוי כנגד כל הסיכויים .רציתי להציל את עצמי ולאזן את הרע
גמורה ,לא משנה מהו הקושי וכמה מכוערים השדים בהם
נדרש להביט .אני ממליץ למי שנפל בחלקו להימצא במקום שעשיתי .הדרך שלי הייתה לכתוב".
הזה ,להיות מספיק אמיץ להישיר מבט ולהתמודד ,בין אם זה
בכלא ובין אם לא .לא לתרץ ,לא להאשים את ההורים, מה יש בכתיבה שעזרה לך?
החברים ,הסביבה .להסתכל על זה נקי .רק אתה עם עצמך.
להסתכל במראה ולא לפחד .עצם העובדה שאתה מוכן לכך "תמיד אהבתי לכתוב .הכתיבה בשבילי היא החופש המוחלט,
כבר מוכיחה שהתמונה הקשה שנשקפת מהמראה אינה שיש בצדו אחריות .זהו למעשה סוג של אידיאל להתנהגות
ממצה אותך .בפועל אתה הרבה יותר מזה ,ויש בך הרבה יופי אנושית :החופש והרצון להגיע לאמת הפנימית שלך מבלי
וכוח .אך לא ניתן לראותם מבלי להביט בחושך .רק ככה תוכל לשכוח את ההשלכות של המסע הזה כלפי חוץ .נכשלתי בכך
בחיי ושבתי ולמדתי את זה דרך הכתיבה .בכתיבה ה"חוץ"
להתעלות ולגדול". אלו הקוראים ,בחיים אלו האנשים מסביב .ניתן ללמוד הרבה
יש לך בת .זה לא בעייתי שאתה מפרסם מהכתיבה ,ובכלא זה רק התעצם".
ספר שבו אתה כותב שישבת בכלא? זה לא
יש הרבה אנשי עסקים שעוסקים בנוכלות
עלול לסגור לך דלתות? ועוקצים אנשים .מה אתה ממליץ להם?
"ההיפך הוא הנכון ואני שלם עם עצמי לגמרי .אני גאה "למי שעוסק בנוכלות אין לי עצות כלשהן .אדם צריך לראות
בפנקסים מאלף ועד תו בפרט משום האמת שבתוכם .חוץ או לגלות בעצמו את המוגלה או הריקבון שפשו בו .לצערנו
מזה ,כמו שלפני המאסר פגשתי ,או נכון יותר בחרתי להימצא הרב ,ברוב המוחלט של המקרים רק מכה חזקה מעוררת
בחברתם של אנשים רעים ,אחרי המאסר יצא לי לפגוש לא אנשים לשנות את דרכם ,וגם כאן לא תמיד .לכן אני חושב
מעט אנשים טובים מאוד ,שהסתכלו על מי שאני באמת ונתנו שקהל היעד החשוב הם אלו שקיבלו את המכה ,שנמצאים
לי סיכוי לחזור ולבנות את עצמי מחדש .הדבר האחרון שאני באזור ההזדמנות .הם הברזל החם להכות בו ,בכלא או מחוצה
עושה מאז שהשתחררתי זה להסתתר .הפנקסים שכתבתי לו .להם הייתי אומר ,שלא רבים מקבלים את ההזדמנות
בכלא זה אני במסלול מאוד חשוב בחיי ואני מאמין שלא מעט שניתנה להם ,אשר חורגת בהרבה מהנסיבות המידיות בהן
אנשים יכולים למצוא בהם תועלת בלא מעט מישורים .אותו מדובר .ראיתי מסביבי עשרות אנשים שנכנסו לכלא ,בילו בו
דבר לגבי בתי .למן ההתחלה לא הסתרתי ממנה כלום והיא כמה שנים ויצאו כאילו מעולם לא היו שם .יתרה מזו – כאילו
הייתה עדה ישירה לתהליך שעברתי .חשוב לי שהיא תדע מי מעולם לא הגיעו לשם ,כאילו כל מה שהביא אותם לשם
אני ,וההתמודדות שלי עם השבר שאירע בחיי מהווה חלק התפוגג ומעולם לא אירע .מנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים
חשוב מכך .עם כל הקושי ,גם ביחסיי עמה יש לי אתגרים רבים שמתעוררים אצל אדם במשבר הם עצומים ואיתם בא הצורך
ובלי כנות ובסיס מוצק עם עצמי ,כיצד אוכל למלא את תפקידי העז לעשות לעצמך הנחות .קשה לסבול את התודעה
העצום בחייה? אני מאמין שהדבר מפריש ומשדר גם לה כוח והתובנה שהפגם מצוי בך ,והוא לא קל .הפיתוי לראות בעצמך
קורבן ולהאשים את כל מי ומה שרק אפשר הוא עצום .אני רק
וזה ממלא אותי שמחה". יכול לומר שהתמודדות עם עצמך במישור הזה היא זכות
גיליון 57 66