Page 56 - medorledor66

‫צילום‪ :‬סיון פרג׳‬ ‫"הכלא עשה לי רק טוב"‬

‫החשובים והעמוקים ביותר של חיי אדם בעת משבר קיומי‪ .‬אין‬ ‫באינטרנט‪ .‬זה היה כיוון שהיה אצלי תמיד‪ ,‬מאז שלמדתי‬
‫בהם נרטיב מנחה‪ ,‬אך את מקומו תופסות כנות ושקיפות‬ ‫פילוסופיה ושקלתי לפנות לקריירה אקדמית‪ ,‬אבל בסוף‬
‫אבסולוטית‪ ,‬והקורא חולף על‪-‬פני איים של מחשבה רעננה‬ ‫פניתי לעריכת דין וההיבט הזה באישיות שלי לא התממש‪.‬‬
‫ונוקבת על האחריות הנגזרת מן הבחירה החופשית‪ ,‬על‬ ‫כשהייתי בכלא חזרתי לזה‪ .‬היה לי הרבה זמן פנוי ודחף עצום‬
‫היחסים בין אדם לחברו כמו גם בין אדם למקום‪ ,‬ועל טיבן של‬
‫האמנות והפילוסופיה ככוח משחרר ובונה מחדש‪ .‬המקום‬ ‫למצוא משמעות‪ .‬אז יצר הכתיבה התפרץ"‪.‬‬
‫הנקלה בו ניצב המחבר במודע בזמן אמת אינו מונע ממנו‬
‫לרצות להתחבר לכל מה שחשוב‪ .‬אדרבה‪ ,‬האומץ להביט‬ ‫על מה כתבת ואיך?‬
‫באופן מפוכח פנימה מוליד בקרבו זווית ראייה צלולה במיוחד‬
‫"קניתי בקנטינה פנקסים קטנים ושמרתי אותם בכיס של‬
‫גם כלפי חוץ‪.‬‬ ‫המדים‪ .‬אסירים בדרך כלל רושמים בפנקס טלפונים‪ ,‬תזכורות‬
‫ודברים שהם רוצים לקנות בקנטינה‪ .‬אני רשמתי מחשבות‪.‬‬
‫דרבקין‪" :‬סיפורים קשים יש בלי סוף והסיפור שלי אפילו לא‬ ‫תיעדתי אירועים שקרו בכלא‪ ,‬אבל לא מהסוג ה"פיקנטי"‪ ,‬לא‬
‫מתקרב לסיפורים הטרגיים באמת שניתן לשמוע ולראות‬ ‫מהסוג שבדרך כלל מקושר להוויה של בית‪-‬הסוהר‪ .‬דרך‬
‫בכלא‪ ,‬לכן מעבר להקדמה לא התעמקתי בסיפור הרקע‪ ,‬אלא‬ ‫הכתיבה למדתי שגם מהאירועים השגרתיים ביותר ניתן‬
‫בהתמודדות‪ .‬כתבתי על עצמי ועל מה שאני חווה‪ ,‬וזה היה‬ ‫ללמוד המון ולדלות מתוכם תובנות עמוקות‪ .‬הדבר נכון באופן‬
‫כללי ועל אחת כמה וכמה במרחב דחוס וטעון כמו בית הסוהר‪.‬‬
‫המסע הכי חשוב בחיי"‪.‬‬ ‫וכמובן שהייתה לכתיבה שלי אג'נדה‪ :‬בתת מודע חיפשתי את‬
‫ההיבטים שהיו קרובים ביותר ללבי‪ ,‬לחולשותיי‪ ,‬להתמודדויות‬
‫אז הכלא עשה לך טוב?‬ ‫הפנימיות שלי עם עצמי‪ .‬לא משנה מה תיארתי ועל מה‬
‫כתבתי‪ ,‬גם כשאימצתי נקודת מבט ביקורתית‪ ,‬התכתבתי עם‬
‫"בוודאי‪ .‬לא הייתי בוחר להגיע לכלא‪ ,‬אבל מרגע שהגעתי‬ ‫עצמי‪ ,‬עם מה שחשוב לי באמת‪ .‬בתוך ההגיגים שלי בעצם‬
‫לשם לא יכולתי לבחור מרחב ומסלול מתאימים יותר‬ ‫מקופלת כל הדרך שעשיתי‪ .‬אני מקווה שמשתקפת בפנקסים‬
‫להתמודד עם עצמי‪ .‬אין לתקופה שלי בכלא ולתהליך שעברתי‬ ‫ההפנמה של הצמתים והדקויות בדרך שהביאה אותי‬
‫שם מחיר‪ .‬זה המקום הכי עוצמתי להתחדשות‪ .‬צריך להבין‪,‬‬ ‫מהמקום הנוח והבטוח שהגורל סיפק לי לבור התחתיות אליו‬
‫אף אחד לא נותן לך מתנות בכלא‪ .‬כשאתה מוצא את עצמך‬ ‫הובלתי את עצמי‪ .‬הישרתי מבט מפוכח על החולשות שגרמו‬
‫באפס המוחלט אתה יכול להתרסק או לצמוח מחדש‪ .‬בי‬ ‫לי לעשות את המעשים הפליליים‪ ,‬ובמקביל אפשרתי לעצמי‬
‫לחשוב על דברים עמוקים שעניינו אותי ושימרו‪ ,‬גם אם בסתר‪,‬‬
‫קצת מהדימוי העצמי שלי – על פילוסופיה‪ ,‬שאלות של מוסר‬
‫ואמונה ואפילו אמנות‪ .‬ומה שהיפה הוא שהדברים התחברו‬
‫והזינו אחד את השני‪ .‬היופי והעומק שלא ויתרתי עליו שילב‬
‫ידיים עם הכיעור וערלות הלב שהביאו אותי לשם‪ .‬ממקום כזה‬

‫אי אפשר שלא לצמוח"‪.‬‬

‫"הליך השיקום בין כותלי הכלא‪ ,‬כמו כל מסלול של 'תיקון'‬
‫עצמי‪ ,‬מחייב אותך להביט פנימה‪ ,‬אל המוגלה האינטימית‬
‫שלרוב מבעבעת ברקע המעשה הנפשע‪ :‬הכשלים באישיות‪,‬‬
‫סדרי העדיפויות הלקויים‪ ,‬ההדחקה שביסוד העיוורון הערכי‪,‬‬
‫הדינמיקה המאלפת של הדברים למן השקר הראשון‬
‫שסיפרת לעצמך בואכה ההיאחזות הנואשת במה שמאּכל‬
‫אותך מבפנים‪ ,‬וההבנה שבסופו של דבר‪ ,‬בשורה התחתונה‪,‬‬

‫זה אתה ורק אתה‪.‬‬

‫"אין מחיר לכלא"‬

‫הספר כולל הקדמה קצרה‪ ,‬שמסבירה לקורא בצורה כנה מי‬
‫כתב את הספר ומדוע‪ ,‬אבל בהמשך כמעט שאין זכר לכך‪.‬‬
‫במקום זאת‪' ,‬פנקסי חרמון' מכניסים את הקורא הישר לנבכי‬
‫נשמתו של המחבר והתמודדותו בזמן אמת עם ההיבטים‬

‫‪56‬‬