Page 51 - medorledor61
P. 51
מגזין מדור לדור ביקרו ,מציינים את האיברים
ששהו בתוכם.
נעימים ,אך הם חלק ממני .חקרתי את הנושא ,קראתי המון,
הסתכלתי כמעט בכל מקום שבו הייתי כיצד מתמודדים באחד הימים אחרי
המבוגרים ,הצעירים והילדים עם רגשות .קראתי גם חומר שהרגשות חולקים את
אקדמי ,פירושים וזוויות ראיה שונות של חוקרי עולם הרגשות.
חוויותיהם ,מתרחשת
"התחלתי לאט לאט במסע לעולמי הפנימי כדי לחוות את סיטואציה שילדים רבים
הרגשות אחרת כשאני נותנת להם מקום אצלי .גיליתי שהשד
שנראה לי כל כך מפלצתי כמו הפחד ,הוא בעצם הבריחה מכירים מחייהם בעקבות אירוע או אירועים לא נעימים שחוו:
שלי מלהיות איתו .ברגע שנתתי לו מקום ופרקתי אותו העצב מגיע לבית המשפחה ,אך מסרב לחלוק את יומו עם
לגורמים הפכה המפלצת יותר חמודה והיא בעצם רק רצתה הרגשות האחרים ונכנס לחדרו .כשבני המשפחה ניגשים
ממני את היחס או את התשובה .הרגש שהכי חזק ובולט אליו לברר מה קרה ,הוא מספר להם שאינו אוהב להיות עצמו
אצלי הוא עצב ,כשלמדתי להכיר אותו התחלתי לאהוב אותו, והוא מבקש להיות רגש אחר .בתשובה לשאלותיהם הוא
גיליתי שהוא בית הרגש הדומיננטי ביותר .הבנתי שאני יכולה מסביר שהוא מרגיש פחות נאהב מבעבר כשהוא שוהה אצל
להיות עצובה ומאושרת ,כועסת ומאושרת ואף פוחדת. אחרים .בני משפחתו מחליטים לסייע לו ועד שימצאו פתרון
הבנתי שאושר אינו תלוי רגש בלבד ,אלא הוא מכלול של
בחירות בחיינו ועשייה בעלת ערך שאנו בוחרים לעשות .בוקר הוא יוצא לטייל.
אחד קמתי ובאותו יום כתבתי את הסיפור הראשון בסדרה.
בטיול הוא נתקל בילד עצוב שמסרב לקבלו ,כשהילד לומד
משם הכול התגלגל והתפתח לספרים נוספים". מחברתו שגם לעצב יש מקום ,העצב מרגיש שייך ומתמקם
בתוכו .הילד מכיר בעצב ומתמודד עמו ושניהם מרגישים יותר
אלהויינטראוב":הייתי מעוניינת שהקוראים יפנימו מהקריאה טוב והעצב יכול לעזוב ולשוב לביתו .העצב ובני משפחתו
בספר שרגשות הם לא שליליים ,הם מה שהם ,גם כשאינם מבינים יחד שאת התובנה של העצב כדאי ואפשר ללמד
נעימים .שיבינו שאת הרגשות מרגישים פיזית וכשאנו יודעים
היכן הרגש נמצא אצלנו ,נוכל לתת לו יחס ,נשימות והכלה. אחרים.
ברגע שהוא מקבל זאת הוא מפנה מקומו לרגש אחר .זהו
חיבור לפנימיות שלנו ,קבלה והכלה של מי שאנחנו ורגשותינו. הספר כתוב בחרוזים ומתאים לקריאה משותפת עם ילדים
תקשורת רגשית היא מקרבת ,ברגע שישנה קבלה שרגש בגילאי הגן .הוא יכול לשמש בסיס לשיחה עם הילדים על
הרגשות השונים כדי להתמודד עמם באופן שמפנה מקום
כמו עצב זה בסדר להרגיש מתמעטת הביקורתיות.
לכל חוויה שלהם.
אלה ויינטראוב" :אני מציעה להורים לקרוא את הסיפור יחד
עם המחשה פיזית ,היכן הבטן ,הלב ושאר האיברים .נחוצה לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים
גם השתתפות ההורים בשיח הרגשי ,למשל" :כשאני עצובה והססגוניים של אורית קשת שמאירה בשלל צבעים את
הבטן שלי מסתובבת"" ,כשאני כועסת אני מרגישה חזק את
הראש" -לבדוק עם הילדים היכן הרגש שלהם נמצא. הסיפור ומוסיפה לייחודיותו.
לתקשר את ההבנה הזאת :כשהילד מצביע על האוזן ,תציע
לו האם ללטף את האוזן ,לנשום לכיוון האוזן ולקבל את הרגש אלה ויינטראוב ( ,)48אם ל ,3-תושבת רעננה (ולשעבר כמון),
עוסקת בתחום החינוך .בזמנה הפנוי היא אוהבת לכתוב
כפי שהוא כי זה בסדר". סיפורים קצרים ,בעלת דף בפייסבוק בשם" :אהבה זה
המסע לעולמנו הפנימי הסיפור".
אלה ויינטראוב מספרת שהיא פיתחה גישה לגני הילדים אלה ויינטראוב מספרת :את ההשראה לכתיבת הסדרה
ולבתי הספר שנמצאת בימים אלה בתהליך פיתוח" .השיטה לקחתי מאירועים שאירעו לי" .רוב חיי לא רציתי לקבל את
מורכבת מכמה שיטות שאני מאמינה בדרך שלהן (הרי אנו הרגשות שנחשבים "שליליים" וככל שניסיתי להתעלם מהם
לא ממציאים את הגלגל) ,חיברתי ביניהן ובניתי שיטה משלי. כך הם גדלו וצמחו למימדים שלא יכולתי להדחיק אותם.
היא נקראת "המסע לעולמנו הפנימי" והיא מתבססת על הלכתי לסדנת תת מודע וחיבור לרגשות ומשם הכול
הכרות העולם הפנימי שלנו כמו רגשות ,דמיון ,אהבה, היסטוריה .למדתי שאני אדם רגיש ,אך איני יודעת כיצד
חלומות ,בושה ,קבלת האני שלנו והכלה .בעולם הרגשות להרגיש .לאט לאט למדתי להכיר את פנימיותי ואת עולמי
הרגשי .למדתי שהעולם הפנימי שלנו מרתק ,חשוב ומסקרן.
החיבור הוא לראשוניות ולא לפרשנות של הרגש, למדתי גם שהרגשות שבי אינם שליליים ,אולי לא תמיד
51 גיליון 61