Page 8 - medorledor152

‫תרבות ואומנות‬

‫אביטל גרינשטיין ‪ -‬ניצן‬ ‫יש רגע בין זיכרון לעצמאות‪,‬‬
‫שלא כדאי למהר ממנו‬

‫עשייה יכולה להיות פשוטה‪ :‬להיפגש‪ ,‬לשבת יחד‪ ,‬לפתוח שולחן‪.‬‬ ‫ין ימים של כאב לימים של חגיגה‪ ,‬היין הישראליב‬
‫לבחור ביין ישראלי זו לא רק העדפה‪ ,‬זו אמירה של חיבור‪ ,‬של‬
‫מזכיר לנו לעצור‪ ,‬להרגיש‪ ,‬לבחור ולהמשיך ליצור‬
‫שייכות‪ ,‬של המשכיות‪.‬‬ ‫חיים גם בתוך מציאות מורכבת‪.‬‬

‫דווקא בימים האלה‪ ,‬הבחירות הקטנות‬ ‫יש תקופות בשנה‪ ,‬שלא מאפשרות לנו להישאר על פני השטח‪.‬‬
‫מקבלות משמעות גדולה יותר‪ .‬יש משהו‬ ‫הימים שבין יום הזיכרון ליום העצמאות הם בדיוק כאלה‪ ,‬ימים‬
‫עדין במעבר בין זיכרון לעצמאות‪ .‬אי‬ ‫שבהם הלב נדרש להחזיק בו־זמנית כאב עמוק לצד רצון להמשיך‬
‫אפשר למהר לשמחה‪ ,‬אבל גם אי אפשר‬
‫ולחיות‪.‬‬
‫להישאר רק בכאב‪.‬‬ ‫בתוך המרחב הזה עולות שאלות שקטות‪ :‬איך נוכחים באמת?‬
‫איך לא מאבדים רגישות‪ ,‬אך גם לא נעצרים? ואיך ממשיכים‬
‫אולי מה שנדרש מאיתנו הוא לא לבחור צד‪ ,‬אלא להחזיק את‬
‫שניהם‪ .‬להרגיש‪ ,‬להיות מודעים‪ ,‬ולבחור לפעול‪ .‬ואם כבר כוס יין על‬ ‫ליצור ולפעול מתוך תודעה ולא מתוך הרגל?‬
‫דווקא כאן‪ ,‬היין הישראלי מציע נקודת מבט אחרת‪ .‬לא רק כמשקה‪,‬‬
‫השולחן‪ ,‬אז כזו שמזכירה לנו שאנחנו חלק מסיפור שעדיין נכתב‪.‬‬ ‫אלא כשפה של מקום‪ ,‬של אנשים ושל המשכיות‪ .‬רגישות היא נקודת‬
‫ההתחלה‪ .‬לא משהו דרמטי‪ ,‬אלא הסכמה להרגיש את מה שיש‪.‬‬
‫אביטל גרינשטיין – ניצן ‪ -‬מספרת את סיפור היין בארץ‬
‫להיות עם הזיכרון‪ ,‬עם הסיפורים‪ ,‬גם אם הם לא שלנו ישירות‪.‬‬
‫על המומחית‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫היין הישראלי נושא רגישות כזו‪ .‬הוא תוצר של אדמה‪ ,‬אנשים‬
‫‪052-6566503‬‬ ‫ומציאות‪ .‬יקבים‪ ,‬שפועלים גם כשלא פשוט‪ ,‬כרמים שממשיכים‬
‫סרוק אותי‬
‫לצמוח‪ .‬יש בזה הקשבה למה שחי ולמה שמתאפשר‪.‬‬
‫תודעה היא הבחירה איך להיות בתוך זה‪ .‬אפשר לשתות כוס יין‬
‫מתוך הרגל‪ ,‬ואפשר לעצור רגע ולהיות נוכחים‪ .‬להבין שיש כאן‬

‫סיפור‪ ,‬שיש כאן המשכיות‪.‬‬
‫דווקא בין יום הזיכרון ליום העצמאות‪ ,‬התודעה מתחדדת‪ .‬אנחנו‬
‫בוחרים למה לתת מקום‪ .‬אבל רגישות ותודעה לבדן לא מספיקות‪.‬‬

‫הן מבקשות להפוך לעשייה‪.‬‬

‫‪8‬‬