Page 12 - medorledor148
P. 12
משפחה
יציבות היא לא הרצאה -היא אנרגיה. יציבות:
הבית הפנימי
האם אני נשארת נוכחת? האם אני שקטה גם כשהלב רועד? שהילדים שלנו
האם אני יכולה להחזיק את הסיפור שלהם בלי לקרוס לתוכו? חוזרים אליו
כשאני יציבה -הם אמיצים יותר. מאת :רונית נוי
כשאני לא נבהלת -הם סומכים יותר.
כשאני נשארת זקופה הם לומדים שגם הם יכולים. ש רגעים בהורות -גם כשהילדים כבר בוגרים,י
ובסוף -יציבות היא המתנה העמוקה ביותר שאנחנו נותנים
למשפחה :יד שמחזיקה ,לב שמקשיב ,ובית פנימי שאפשר תמיד נשואים ,הורים בעצמם -שבהם משפט קטן מהם
מחזיר אותנו מיד אל הליבה“ :אמא ,רציתי לשאול אותך
לחזור אליו.
משהו”...
רונית נוי ,ההורה שאני חולם להיות -
מרצה ,מלווה ומאמנת משפחות. ופתאום את מבינה שגם אם החיים שלהם מלאים ומורכבים,
הם עדיין צריכים לדעת שיש להם מקום להניח בו את הלב.
[email protected] I 054-665-1117
לא בית פיזי -אלא מרחב רגשי שבו הם יכולים להיות כמו שהם.
על המומחית
בעולם שמרגיש לפעמים כמו אדמה רועדת ,יציבות הפכה
סרוק אותי למשאב שאנשים כמהים אליו.
אבל יציבות היא לא נוקשות ,ולא “הכול יהיה בסדר” אוטומטי.
יציבות היא אותה נקודה פנימית שבה ,גם כשהם מביאים אליי
כאב או בלבול -אני לא נבהלת ממה שסיפרו .אני לא מתמוטטת.
אני נשארת זקופה ומכילה.
כשהבן מתלבט כלכלית ,כשהבת מסתבכת רגשית,
כשהמשפחה משתנה וצומחת -הם לא בהכרח מחפשים
פתרון.
לפעמים הם רק רוצים לראות שיש מישהו שלא נבהל מהם.
מישהו שמחזיק את החבל.
הבית שבו גדלתי היה מקום של רגשות .היו ריבים ,היו שתיקות,
אבל הייתה תחושה של שורשים עמוקים.
וכמו עצי התמר במשק שלנו -הרוח זזה ,העונה מתחלפת ,והעץ
עומד .זקוף ,מחזיק ,ממשיך לצמוח.
רק היום אני מבינה כמה זה עיצב את ההורות שלי.
לא ביקשתי מהבנים שלי להיות “הכי טובים”;
ביקשתי שידעו שהם לא לבד .שיש להם עוגן.
יד שמושטת גם כשלא מבקשים.
12

