Page 12 - medorledor146
P. 12
משפחה
בהירות ברגע של
כאב ותקווה
מאת :רונית נוי
האם אנחנו רואים את האדם שלפנינו ,את הילד שלנו ,את בני יש רגעים שבהם המציאות מציפה אותנו בכאב ובחסדי
המשפחה שלנו – כמו שהם ,או כמו שחלמנו שיהיו? בו־זמנית .רגעים שמזכירים לנו מה באמת חשוב.
האם אנחנו יודעים להבדיל בין עקרונות לבין אהבה?
היום ,כשחוזרים הביתה מי שעד אתמול נחשב נעדר ,נחתם גם
כאם לחמישה בנים ,אני יודעת שהאהבה לא הסכם – לא רק בין ממשלות ,אלא גם בין לבבות.
נמדדת לפי ההסכמות בינינו – אלא לפי היכולת זהו רגע של בהירות.
שלנו לשוב ולראות זה את זה גם כשהלב כואב.
רגע שבו פתאום ,בלי שניערך לזה ,אנחנו מבינים :מה אנחנו מוכנים
לפעמים דווקא כשאנחנו נדרשים לשחרר – מתבהר לנו מה נרצה לשחרר כדי לשוב ולחבק .מה חשוב יותר – להיות צודקים ,או להיות
לשמר.
ביחד.
החיבוק שמגיע אחרי כל כך הרבה זמן של המתנה – מזכיר
לנו שלפעמים ,הבחירה האנושית האמיצה ביותר היא בהירות ,מבחינתי ,היא לא רק הבנה שכלתנית .היא מצב רגשי.
בהירות מגיעה מהתבוננות פנימית ,ממפגש עם ערכים ,ומנכונות
לחזור הביתה.
להניח לרגע את הרעש שבחוץ – ולהקשיב ללב.
רונית נוי ,ההורה שאני חולם להיות -
מרצה ,מלווה ומאמנת משפחות. דווקא ברגעים כאלו ,נדמה שכולנו שואלים שאלות דומות:
[email protected] I 054-665-1117 מה המחיר שאנחנו מוכנים לשלם כדי לראות שוב את הבן שלנו
בעיניים?
על המומחית
האם יש דרך לחזור – גם כשאיבדנו אמון?
סרוק אותי מה נרצה שיישאר אחרי שהסערה תחלוף?
אני שומעת את הקולות השונים ,את הפצעים ,את הדאגות ,את
המורכבות.
ההסכם שנחתם – כמו כל בחירה גדולה בחיים – מגיע עם תג מחיר.
יש מי שיברכו ,יש מי שיכאבו ,יש מי שירגישו בגידה.
אבל בתוך כל הרעש – אפשר לבחור בבהירות.
לא בהירות של מי צודק ,אלא בהירות של הלב:
12