Page 16 - medorledor106
P. 16
שכן הבן מאוד אנמי והרדמה מוסיפה סיכון .בנוסף ,הודיעו לי משפחה
שעלי להחזיק את בני לאורך הניתוח על מנת שיחתכו ,ויתפרו
את ראשו ,מכיוון שלהרדים אסור ,זה מסוכן .נשקתי את ילדי בס"ד
וביקשתי ללא מילים שייתן לי את הכוח ,נשיקות של יראת פחד
נוראית .הרופא חותך ,ואני מחזיקה את בני הזועק מבכי, הנשיקה שלא
מסתכל עלי כאומר":אמא ,איך את מאפשרת את זה?" ואני הלכה לאיבוד
שעוטפת אותו כל הימים בנשיקות לא יכולה לנשק ,משום שלא
ניתן להזיז את הרופא ,זה מסוכן .לא הרשתי לעצמי לבכות או מאת :אורלי צאיג
שפשוט התאבנתי ,החזקתי אותו בכתפיים ,הסתכלתי עליו
וניסיתי לשיר":כמה ענוג הוא" שיר שנהגתי לשיר לו לאורך כל ני זוכרת שבני נולד ואני רואה אותו עדיין מחוברא
השנה ,שיר שגרם לו לחייך .כשניתן לי אישור אספתי אותו
לחיקי ,נישקתי אותו והבטחתי לו ולעצמי שאשמור עליו עד אלי בחבל הטבור .מניחים אותו עלי ואני מקרבת
אליו ידיים ,עוטפת אותו וראשי מתכופף .אני מנשקת אותו
עולם ,על הילד הגיבור שלי . וזה רגע מופלא ,רגע של אושר טהור ומזוכך ,ענוג כל כך.
לפני כשבוע נפטרה אימי בשיבה טובה ,בשנתה "מוות נשיקה" מרימה את ראשי למעלה ,מחייכת ,מנשקת בעדינות את היצור
נישקתי את אימי נשיקה אחרונה על מיצחה ,נשיקת פרידה השברירי הזה ,אני אמא .מתבוננת באצבעותיו ,מנשקת אחת
וחשבתי איזו זכות לבוא לעולם בנשיקה ולהיפרד מהעולם אחת ,העולם הוא ענן לבן ואני בתוכו .הוא ,אני ,מסביב האיש שלי
ועוד אנשים ,כאן ועכשיו ,עוד נשיקה ,כך בעדינות והדמעות
בנשיקה . זולגות ללא מעצורים .אני בוכה וצוחקת ,אני נבוכה? כך מרגישה
אהבה טהורה? אהבה שלא תלויה בדבר ,אמא מנשקת את
היום אני מלווה משפחות שונות ומגוונות ,להן
אני אומרת תחבקו ,תנשקו את ילדיכם שירגישו תינוקה .
כמה הם אהובים ,על מנת שהם יצאו מחוזקים
לחיים .הלא נשיקה היא אהבה ,היפוכה של הוא גדל ,ילדי ,כמעט בן שנה ,כבר הולך הליכה יציבה ,החלטנו
המילה נשק .כשילדיכם כועסים ,נשקו אותם, להכניס אותו למעון ילדים .לאחר שבועיים במעון הילדים ,אבן
כשילדיכם עצובים ,נשקו אותם שירגישו את נזרקה בטעות ,פגעה בראשו וגרמה לו לדמם .משם התפתח
חום גופכם יחוו את קירבתכם ,אהבתכם ,טעם גידול מדמם ,המנגיומה ,אנו עוטפים אותו בנשיקות ,נשיקות
המלוות בפחד מהול באהבה או אהבה מהולה בפחד ,היינו
הנשיקה שלכם לעולם לא ילך לאיבוד. מבולבלים באותה התקופה .במשך חודש ,יום ולילה ,בני דמם
מראשו ובמעון לא הסכימו לקחת אחריות .הם היו מוכנים שיגיע
אורלי צאיג – מדריכת הורי ם למעון ,רק אם אני האמא אשב ואחכה בחוץ ,וכשידמם אקח
[email protected] 050-7965242 לקופת חולים .במעון בקשו ממני ,להיכנס לאחת הכיתות ולמלא
מקום ,היות ואני כבר נמצאת שם .זה עזר לי ,הסיח את דעתי,
אהבתי להיות עם הילדים בכיתה ,הרגשתי עטופה ,חיבקתי
ונישקתי .בין לבין אפשרו לי להציץ על האהוב הקטן שלי ,מבלי
שיראה וכך הצלחתי לשמר את שגרת יומו .
כעבור חודש ,הרופאים מצאו שיש לבני אנמיה ובעקבות זאת
החליטו לבצע ניתוח ראש .נכנסתי עם הרופאים לחדר הניתוח
וללא הודעה מוקדמת הסבירו לי שהניתוח יתבצע ללא הרדמה
16