Page 9 - medorledor104
P. 9
מגזין מדור לדור במבט אישי
יום
שחור
מאת :לי רומי גרנות
הפסקתי להתבייש וביקשתי עזרה .התחלתי לטפל בעצמי פשר לומר שהיום הכי שחור בחיי הוא היוםא
ולספר את הסיפור שלי לאחרים.
שאיבדתי את אמא שלי ,עליזה גרנות ,זכרונה
אני מאמינה שישנם אחרים שחווים כאב דומה ואולי הם לברכה.
מתביישים לבקש עזרה או בכלל לא מודעים למה שהם
זה קרה חודש אחרי בת המצווה שלי בתאריך .11.11.1989
מרגישים. הזכרון האחרון שהיה הוא שאבא ואחי אספו אותי באאודי
היום השחור הזה ילווה אותי כל חיי .יחד עם המשפחתית.
זאת ,אני מפנה מקום לצבעים אחרים שיעניקו
לי אושר ,אהבה ,משמעות בחיים .עם הצבעים אחי הגדול נהג ואבא ישב איתי מאחור.
האלה ,אני מתפתחת ,גודלת ,צומחת ,חיה "אמא נפטרה" ,כך אמר.
הסכר התפרץ.
בזוגיות מאושרת ומגדלת את בתי. כולנו בכינו ביחד.
לי גרנות רומי מעצבת גרפי ת אני לא זוכרת את ההלוויה.
[email protected] 052-682.2117 אני לא זוכרת את השבעה.
אני בקושי זוכרת את אמא.
9 ימים שחורים נוספים הגיעו מיד אחרי.
חופשה בחו"ל הפכה למגורים קבועים.
איבדתי את הבית שלי ,את החיים שלי ,את החופש שלי.
נדדתי בין מוסדות ובתי חולים לחולי נפש.
חוויתי מעצר בבית קולנוע לאחר בריחה ממוסד.
אנשים ניצלו את הכאב שלי.
33שנים אחרי ,גיליתי שאני סובלת מפוסט טראומה.
אפילו אחרי כל השנים האלה ,הכאב בלתי נסבל ולעיתים אני
מתקשה להתמודד איתו.
גיליון 104