Page 28 - medorledor07

‫ובתקווה את "התקווה"‪.‬‬ ‫הידיעה המזעזעת שהאישה קפצה אל מותה מהצריח הקרוב‬
‫בישיבת הצוות השבועית הוחלט לדחות את שיקום אולם‬ ‫ביותר לחדר האמנות המתוכנן‪.‬‬
‫האמנות בחודש ימים‪ ,‬מפאת האבל‪ .‬עוד הוחלט‪ ,‬עם זאת‪ ,‬כי‬
‫במהלך השנה‪ ,‬עם קבלת כספי הירושה של ססיליה המנוחה‬ ‫יומיים תמימים נשארו ילדיה של ססיליה בבית‪ .‬איש איש‬
‫לבית הספר האנגלי‪ ,‬ובמידת הצורך עוד קודם לכן‪ ,‬יינתן‬ ‫בתורו סיפרו עליה בחדר האוכל ובאולם הרווחה ‪ -‬המנהל‪,‬‬
‫תקציב מיוחד לשיקום חדרי האמנות ויירכש תנור קרמיקה‬ ‫אנשי הצוות וילדיה‪ .‬ביומיים הללו שמעתי ולמדתי על האישה‬
‫איכותי לחדר הקדרות‪ .‬התנור יוצב באחד החדרים הקטנים‬ ‫הטובה הזו שחייה לא היטיבו עמה‪ .‬התברר שימים אחדים‬
‫שלצד האולם‪ .‬לפני החלת העבודה יעברו האולם והחדרים‬ ‫לפני ש"נפלה אל מותה" ‪ -‬זה מטבע הלשון שנקטו הכול ‪-‬‬
‫הסמוכים לו טיהור טקסי ‪ -‬מחולי‪ ,‬מחומרים מטפיזיים‬ ‫קיבלה ססיליה מבעלה את מסמכי הגירושין‪ ,‬שייחלה להם‬
‫שנים ארוכות; שנים שבהן הקפיד האיש לבקרה בתדירות‬
‫ומטביעות האצבעות של הלטאות השחורות‪.‬‬ ‫גבוהה‪ .‬בעבר הרחוק סבלה סבל רב בעטיו‪" .‬שליטה" הייתה‬
‫הסיבות שהביעו אנשי הצוות לגבי הצורך בטיהור האגף‬ ‫המילה שמיצתה את חייהם המשותפים‪ .‬האם ביקוריו שימחו‬
‫נשמעו מופשטות‪ ,‬אבל הטיהור עצמו התאים לי מבחינות‬ ‫אותה או היו למורת רוחה? איש לא ידע‪ .‬ברור היה שקיים‬
‫אחרות‪ .‬הרגשתי שרק עבודה יצירתית‪-‬מעשית באולם‬ ‫קשר ישיר בין מסמכי הגירושין ובין ה"נפילה"‪ .‬היו מי שאמרו‬
‫תביא מזור להזיות שלי‪ .‬עבודה אתגרית פעילה עם הילדים‪,‬‬ ‫שהתרופות החדשות שנטלה הפיחו בה אומץ לעשות את‬
‫תערוכות מתחלפות והחייאת תחום הקדרות שהעליתי‬
‫לסדר היום ‪ -‬נושא שפעל בבית במסורת הקדומה‪ ,‬בתקופת‬ ‫ההחלטה שהתלבטה בה זמן רב‪.‬‬
‫הכוהנים‪ ,‬ונשתכח ‪ -‬כל אלה יהיו ההוכחה עבורי‪ ,‬שהאישה‬ ‫הסיפורים הללו על האישה המתה‪ ,‬והאישה המתה שלי‪,‬‬
‫החזירו אותי אל עצמי‪ .‬נזכרתי ביום שהבנתי בו שחיינו‬
‫המתה מחלומי והסיוטים בכלל נדחקו והתרחקו מחיי‪.‬‬ ‫המשותפים‪ ,‬של מיכאל ושלי‪ ,‬מפורקים‪ .‬לפתע ראיתי הכול‬
‫האם עשייה אמנותית תהיה עבורי כמו שתיית גלולת סם‬ ‫בבהירות‪ :‬הבדידות שחייתי בה‪ ,‬אף‪-‬על‪-‬פי שנקראה "חיים‬
‫משותפים"‪ ,‬תוקפה פג‪ .‬לא יכולתי לשאת את היחד המאוס‪.‬‬
‫ה ִשכחה?‬ ‫לבשתי בגדים נוחים‪ ,‬נעלתי נעלי התעמלות ויצאתי את‬
‫‪-----‬‬ ‫הבית‪ .‬רחובות תל אביב המו אדם‪ .‬זה היה ביום שבת‪ ,‬במועד‬
‫העצרת לזכר רצח רבין‪ .‬אנשים נהרו לכיכר; נערים‪ ,‬משפחות‪,‬‬
‫דפנה יקירה‪,‬‬ ‫קבוצות‪ ,‬זוגות‪ ,‬יחידים‪ ,‬כולם נעו לעבר הכיכר שרבין נרצח‬
‫את כותבת ברמזים‪ ,‬כמו בקוד חשאי בהתכתבות בין‬ ‫בה וכעת נקראה על שמו‪ .‬זוהי כיכר מלכי ישראל של ילדותנו‪,‬‬

‫פוליטיקאים‪ ,‬ועליי להבין מבין השורות‪ .‬פתחי את לבך‪.‬‬ ‫שרקדנו בה עד שיכרון חושים בימי העצמאות ובעצרות‪.‬‬
‫בשעה זו אני שומעת רפרוף כנפיים של שני פרפרים צבעוניים‬ ‫מוזיקה ישראלית נשמעה מרמקולים מרוחקים והתעצמה‬
‫שדולקים זה אחר זה בחצר‪ .‬כה שקט כאן‪ .‬הרעש היחיד‬ ‫ככל שהתקרבתי לכיכר‪ .‬בפינת יהושע בן‪-‬נון ושדרות בן‪-‬‬
‫שנשמע הוא זמזום מנוע המקרר‪ .‬זו שעת בין הערביים‪,‬‬ ‫גוריון נחסמה התנועה ועשרות שוטרים ניצבו זה לצד זה‬
‫הציפורים מתחילות להיאסף כל אחת ל ִקנּה‪ .‬הן מצייצות‬ ‫בשורות‪ .‬האווירה הייתה מתוחה‪ .‬מחבלים מתאבדים היו‬
‫ציוצים עדינים ועפות בזריזות כדי להגיע לקן לפני החשיכה‪.‬‬ ‫כמעט שגרה באותם ימים‪ ,‬ומקום הומה אדם היה עשוי‬
‫מול חלוני משתרעת גינה פראית וקקטוסים מסוגים שונים‬ ‫להיות מטרה קלה‪ .‬אף‪-‬על‪-‬פי‪-‬כן‪ ,‬זרם אדיר של אנשים‬
‫גדלים בה באי‪-‬סדר‪ .‬קוצים מבריקים פורצים מעורם בשמחה‪.‬‬ ‫התקדם לכיוון הכיכר‪ .‬המתנו בשורות לבדיקה הביטחונית‬
‫פרח היביסקוס אדום מביט בי כמדבר אליי‪ ,‬כשפתיה של‬ ‫הדקדקנית‪ ,‬נשים לחוד וגברים לחוד‪ ,‬חשפנו עצמנו לבדיקת‬
‫אישה בשלה ומיוחמת‪ .‬עצי פפיה זקופים וגבוהים מביטים‬ ‫גוף חיצונית ולחיטוט בתיקים שנשאנו‪ .‬יותר מכול היא‬
‫מעל כולם‪ ,‬ענפיהם כותרים ירוקים רחבים‪ ,‬המגינים על‬ ‫הזכירה לנו את חולשותינו‪ ,‬את "הבטן הרכה"‪ ,‬אך הרגשנו‬
‫גם כוח ותחושת יחד‪ .‬צעירים נושאי שלטים גדולים פילסו‬
‫סביבתם כאמא אוהבת‪ ,‬ופירותיהם כדדיים כבדים‪.‬‬ ‫דרכם קדימה‪ .‬אנשים דחפו מאחור‪ .‬ככל שהתמלאה הכיכר‬
‫למרות שהגעתי להודו לבד‪ ,‬ה"לבד" מקבל פרופורציות אחרות‬
‫בשכנות לאנשים‪ .‬הצחוק והשיחות שאני שומעת מעבר לקיר‬ ‫הרגשתי יותר את הבדידות‪.‬‬
‫מעוררים את הרגשת הבדידות‪ .‬איני נכנסת למסלולם של‬ ‫בתוך הצפיפות והדוחק היה לי רגע אחד שדיברתי בו עם‬
‫אחרים‪ .‬במשימותיי אני מוותרת על בדיקה מדוקדקת עד‬
‫לפרטי הפרטים הקטנים‪ ,‬כדי לשמור על זרימה וספונטניות‪.‬‬ ‫האלוהים‪.‬‬
‫אני נהנית מהדברים הפשוטים ‪ -‬זריחת השמש ושקיעתה‪,‬‬ ‫"איזו מציאות חיים את רוצה ליצור לעצמך? לחיות את‬
‫טעמו של אננס בשל ופרח בר שנקרה בדרכי‪ .‬כל הדברים‬ ‫החיים או לעבור לידם?" שאל אותי האלוהים בלב הכיכר‪,‬‬
‫העליונים (מבחינה רוחנית) לא קיימים‪ ,‬אלא בזכות מה‬
‫שנמצא מתחתם ‪ -‬הדברים הגשמיים‪ .‬כולנו פרחים בפריחה‪.‬‬ ‫בתוך הקהל ההומה‪.‬‬
‫שמרי על העלים הצעירים כשהם מלבלבים‪ ,‬כי הם הרעיונות‪.‬‬ ‫"לחיות את החיים!" עניתי ותשובתי החזירה אותי למציאות‪.‬‬
‫ברוח שקטה‪ ,‬בהבנה‪ ,‬חזרה רוחי לכיכר‪ .‬חזרתי וראיתי את‬
‫שלך‪ ,‬ענבר‬
‫‪Auroville, India‬‬ ‫האנשים סביבי‪.‬‬
‫נ"ב היביסקוס הוא הפרח המסמל את אורוביל‪ .‬מגדלים כאן‬ ‫בכיתי בכיכר באותו יום‪ .‬בכי תמרורים‪ .‬ראיתי את הצעירים‬
‫‪ 60‬זנים בצבעים מרהיבים!‬ ‫בכיכר והדמעות זלגו מעיניי ללא מעצור‪ .‬ראיתי נערים‬
‫גם אני יכולתי להיות חופשייה‪ ,‬אך אינני‪ .‬חוט מטפיזי קושר‬ ‫יפי מראה‪ ,‬בחולצות כחולות‪ ,‬נושאים גבוה בשקיקה שלטי‬
‫אותי לאישה המתה‪.‬‬ ‫"השלום ינצח!" תער עוד לא עלה על לחייהם‪ .‬ולא הרפתה‬
‫ימים אחדים אחרי ההלוויה המשכנו‪ ,‬חואן ואני‪ ,‬לקרוא‬
‫ממני המחשבה שהם הם יהיו בשר התותחים בשנה הבאה‪.‬‬
‫המשך‪:‬‬ ‫ב ִקרבם‪ ,‬בקרב ההמון בכיכר‪ ,‬החלטתי והשבתי לעצמי‪ :‬לחיות‬

‫‪29‬‬ ‫את החיים!‬
‫"לחיות את החיים!" קראתי בקול כשהצעירים שרו בלהט‬