Page 30 - medorledor01

‫עוד פעם שתקתי‪ ,‬מנסה לעכל את שביבי המדע ולהבין‬ ‫על ה"שילומים" והגו את זה במילרע כך שזה נשמע כמו‬
‫מה בא לי יותר‪ ,‬להישאר סוף שבוע לבדי בבית ולהרגיש‬ ‫מילה באידיש‪ ,‬ואמרו כמה פעמים "היטלר יימח שמו"‪,‬‬
‫גדולה או להיכנע לסקרנות ולנסוע לזיכרון כדי לראות‬ ‫והזכירו את "המספרים הכחולים" שאני עוד לא הבנתי‬
‫אם לאבירם כבר יש חתימת שפם או שיער מתחת לבית‬
‫מה זה אומר‪.‬‬
‫השחי וברגליים‪ .‬מה שבטוח זה שמאז‬ ‫השנה החלטתי שאני גדולה בשביל הנופש עם כל החברים‬
‫הפעם האחרונה בה אבירם ראה אותי‪ ,‬גדל לי באופן‬ ‫שלהם‪ .‬הוריי אמרו לי שהשנה מצטמצמים בגלל שזה‬
‫משמעותי החזה‪ .‬אז היו לי רק שני ניצנים זעירים שאני‬ ‫נהיה ממש יקר‪ ,‬והם גם הצליחו לקנות מכונית‪ ,‬בפעם‬
‫לשווא השתדלתי לדחוק לתוך בגדים צמודים לבל יבלטו‪,‬‬ ‫הראשונה בחיים שלהם‪ .‬ואז הוחלט לצאת רק לסוף שבוע‬
‫והשנה כבר גדל לי חזה שהסב לי קורת נחת וגאווה‬ ‫ולא להתרחק מדי‪ .‬הם מצאו שתי דירות נופש בזיכרון‬
‫גדולה‪ .‬הוא משך את תשומת לבם של הבנים בכיתה‬ ‫ועמדו להצטופף בהן בנוהל הרגיל של דחיסת מזרנים‬
‫ואפילו כמה בנות אמרו לי שהחזה שלי ממש יפה ואפילו‬
‫ביקשו שאראה להן אותו בלי בגדים בשירותים‪ .‬הסכמתי‬ ‫בכל חדר וניהול מטבח משותף של כולם‪ .‬רק מלדמיין‬
‫אבל לא לכולן‪ ,‬רק לשלוש חברות ממש קרובות הראיתי‬ ‫את הסוף שבוע שמצפה לי‪ ,‬נעשה לי מגעיל‪ .‬שבוע לפני‬
‫בשירותים והן התרשמו מהגודל והצורה בה עמד‪ .‬סוף‬ ‫הנסיעה המתוכננת כבר גיששתי אצל אמא מה יקרה אם‬
‫לא אצטרף אליהם‪ .‬אמא עמדה במטבח‪ ,‬הכינה מרק עוף‪,‬‬
‫סוף היה לי משהו‬ ‫זה אחד הדברים היחידים שהיא ידעה לעשות – זה וגם‬
‫להתגאות בו באופן ממשי‪.‬‬ ‫חביתות‪ ,‬אורז לבן‪ ,‬תפוחי אדמה רתוחים‪ ,‬ועוף שנראה‬
‫"מה‪ ,‬הוא עזב אותה?" שאלתי בטון שמנסה להישמע‬ ‫שעבר כביסה‪ .‬אחרי כמה שנים שמעתי שאת העוף של‬
‫האשכנזים מכנים 'עוף מכובס' וצחקתי כי הייתי בטוחה‬
‫אדיש‬
‫"לא יודעת‪ ,‬ציפורה אמרה לי שהיא חושבת שדווקא היא‬ ‫שהכל התחיל ממני ושאני אחראית להמצאה הזאת‪.‬‬
‫אימא שלחה כלפי מבט זעוף‪ ,‬המשיכה להתעסק בענייני‬
‫רצתה להיפרד‪" ....‬‬ ‫הבישול בארשת חשיבות‪ ,‬גופה היה כרוך בסינר פרחוני‬
‫"אני לא יודעת‪...‬אני רוצה דווקא להישאר בבית לבד"‪.‬‬ ‫ששיווה לה מראה של בשלנית מדופלמת למרות שאני‬
‫"מה יש לך לעשות לבד בבית?" שאלה אמא בחשדנות‬ ‫ידעתי שהיא לא סובלת את המטבח אפילו שאבא אמר‬
‫שהחלום שלו ש"אימא תתאהב יום אחד בסודות הסירים"‪.‬‬
‫וספקנות וערבבה משהו בתוך הסיר‪.‬‬ ‫ניסיתי לתקן אותו ולהגיד שאומרים "סודות הבישול" אבל‬
‫"סתם‪ ,‬בא לי‪ ...‬אני אקרא ספר‪ ,‬אני לא אעשה בלגן‪ ,‬אל‬
‫אבא אמר שבשבילו הסיר מלא בסוד ולא הבישול‪.‬‬
‫תדאגי‪ ,‬אני גם אשמור על הבית"‪.‬‬ ‫"למה את לא רוצה לבוא תמר? נדמה לי שאבירם יבוא‬
‫"את מתכננת לעשות פה משהו‪ ,‬להביא את החברות‬
‫שלך?‪ ...‬בנים אולי?" ואת המילים האחרונות שלה אמרה‬ ‫השנה‪,‬‬
‫דיברתי עם ציפורה"‪.‬‬
‫בלי להביט לעברי‪ ,‬אך הן נשמעו מאיימות משהו‪.‬‬ ‫היה במשפט הזה כוח שפעל עלי לכמה רגעים‪ .‬אבירם‬
‫עיניי נפערו – "מה פתאום אמא‪ ,‬בנים? מי יבוא לפה? וגם‬ ‫יגיע? לא ראיתי אותו יותר משנתיים‪ ,‬הוא בטח כבר גדל‪,‬‬
‫הייתי סקרנית לראות איך הוא נראה‪ .‬אבירם לא היה נער‬
‫לא‬ ‫יפה או מושך במיוחד‪ ,‬הוא פשוט היה הנער היחידי בין‬
‫החברות שלי‪ ,‬בא לי להיות קצת לבד‪...‬בבקשה‪"...‬‬ ‫הילדים של ההורים שהיה קרוב לגילי ושידר מסתוריות‬
‫"נראה מה אבא יגיד‪ ,‬תתנהגי יפה כל השבוע ותדברי איתו‬ ‫שסקרנה אותי‪ .‬הוא היה בגובה שלי (אבל אולי כבר צמח‬
‫ועקף אותי)‪ ,‬שיערו אף פעם לא מסודר‪ ,‬לא מספיק חלק‬
‫עוד‬ ‫ולא מתולתל‪ ,‬משהו באמצע כזה‪ ,‬עיניו חומות‪ ,‬מבנה גופו‬
‫כמה ימים‪ ,‬נראה‪"....‬‬ ‫רזה‪ ,‬ההורים שלי כינו אותו "שחיף"‪.‬‬

‫"אז מה?‪ "...‬השבתי מתעלמת מהאינפורמציה שאימא‬
‫ניסתה‬

‫בעורמה מוצפנת להעביר אלי‪" .‬גם ככה אין לי על מה‬
‫לדבר איתו"‪" .‬הוא כבר לא עם החברה שלו‪ "...‬הוסיפה‬

‫אמא ‪.‬‬

‫‪30‬‬