שערה לא זזה ממקומה גם כשטרגדיות קשות פקדו את חייה – אותה אף אחד לא יתפוס מאבדת שליטה על חייה.
כשאני בוחנת לאחור איזה אנשים הגיעו אלי לקבל ממני עזרה במהלך השנים שבהן אני מטפלת, אני מבחינה בכך, שכולם אינטליגנטים.
כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו – מכירים את המשפט הזה? אני המבוגרת הזו, שמאמינה בילדים ובהוריהם. יודעת שאפשר
"אני לא מבין איך את יוצאת במזג אויר כזה החוצה בלי משקפי שמש", הוא אומר לי. ואני – אני כל
החיים הם כאלה, שתמיד מתרגשות עלינו סערות. כשהן משמחות, אנחנו רוצים עוד מזה)למרות שלפעמים זה מציף עד בכי( וכשהן מעציבות
מחברות על גבי מחברות, מעלות אבק. מפעם לפעם אני נוברת בהן, משתאה מול מה שכתבתי פעם, לעתים נתקלת בדברים שהיו
כלי נגישות