כל הפוסטים בסיגל גבאי

המלאך שבתוכי
בת ,36 נמצאת בהודו בדרך לדרמסאלה בצפון. נסיעה של 11 שעות ברכבת. מי שלא חווה נסיעה ברכבת

אמת או שקר?
בגיל 17, תקופת לימודי בתיכון אקסטרני בתל אביב, נהגתי להעדיף חוויות מחוץ לכיתה על פני שיעורים תיאורטיים 🙂 . בלי

חזרה למה שאוהבים: האם ניתן להפוך תשוקה למקצוע?
אי אפשר להרוויח מעבודה שאוהבים," היא אמרה לי בטון נחרץ. כשציינתי שזוהי מחשבה מגבילה, היא לא החזיקה מעמד ופרצה בבכי.

נקודות בזמן
במהלך חיי, מילדות לבגרות הייתי הסבל, לא ידעתי שאפשר להיות בתודעה אחרת. מחשבות ומפגשים עם אנשים יצרו אצלי ירידות מורדות

להאמין במשאלות
בילדותי, המשאלות שהיו לי: להגיע לגיל 18, לעזוב את הבית, ולהיות עשירה. רציתי לברוח רחוק, כל כך רחוק. נקודת הפתיחה

מי המראה שלי?
מכירים את זה כשאתם נכנסים לחדר מלא אנשים והחיוך שלכם מצליח להדביק אחרים בסביבתכם? או שנתקלתם ברגעים שבהם חוסר תשומת


איך מתמודדים עם אי וודאות?
ראשית, חשוב לזכור שכל מה שאני כותבת כאן היא דעתי האישית. אנחנו,כבני אדם, נוטים לרצות לדעת מה יהיה השלב הבא.

זה תמיד נגמר
נבט צומח הפרח פורח משיר זרעים הזרעים נובטים הופכים לפרחים הפרח נובל נעלם מעגליות של חיים בסופו של דבר זה

איך מחברים צעירים לתקווה?
יש מלחמה יש חטופים יש כאלה שלא חוזרים והלב נקרע. ואני חושבת לי איך אני מעלה? איך אני מחברת