כל הפוסטים ביהודית לוטואק

במסגרת העבודה שלי בשנים האחרונות לא פעם אני נתקלת בהורים שמאוד גאים בהשגים של ילדיהם. בעיני חשוב פחות מה הילד

רוב זכרונות הילדות אצל רובנו קשורים למשחקים ששיחקנו בפארק, ברחוב, במגרש המשחקים או בטיולים בטבע.כיום המצב השתנה כי לרוב הילדים

בחוגים שאני מעבירה בנושא משחקי חשיבה לא פעם אני נתקלת בילדים שברגע שנעמדים בפני קושי מסויים במשחק מיד מוותרים, טוענים

בחלק מהמשחקים שאני מעבירה בחוגים דרושה לא מעט יצירתיות ודימיון, ולא פעם ישנם ילדים שפשוט מודים בפניי שאין להם דמיון

לא מעט פעמים אני נשאלת מתי רצוי להתחיל לשחק לפי חוקי משחק (כללי משחק). ותשובתי היא אחת – להתחיל כמה

בשנים האחרונות השמוש במשחקי מחשב, בטבלטים או בניידים הפך להיות שכיח בקרב הילדים. אבל האם הם מועילים או לא?לפי הנורמות

כששומעים את המילה מוטוריקה מיד חושבים על המילה מוטוריקה עדינה, מדמיינים מיד ילדים יושבים סביב שולחן ועוסקים בגזירה במספריים או

בשנים האחרונות אני נתקלת בלא מעט סבתות, הורים ואפילו ילדים שעבורם ארוחת החג הוא ארוע משעמם, חסר עניין, מעצבן. בקלות

למה ילדינו אוהבים להתחפש? מהי הסיבה? הסיבה העיקרית שילד אוהב להתחפש היא בדרך כלל נסיון לדמות או לחקות משהו שהוא

משפט שאני שומעת לא מעט במהלך 30 שנה האחרונות (מאז שהתחלתי לשווק משחקי חשיבה ולעשות הפעלות באמצעותם.) במחקרים רבים שנערכו