<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:wfw="http://wellformedweb.org/CommentAPI/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
	xmlns:slash="http://purl.org/rss/1.0/modules/slash/"
	>

<channel>
	<title>ארכיון יהודית לוטואק - מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</title>
	<atom:link href="https://medorledor.co.il/category/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%95%D7%98%D7%95%D7%90%D7%A7/feed/" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>https://medorledor.co.il/category/יהודית-לוטואק/</link>
	<description>עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</description>
	<lastBuildDate>Thu, 19 Nov 2026 11:09:32 +0000</lastBuildDate>
	<language>he-IL</language>
	<sy:updatePeriod>
	hourly	</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>
	1	</sy:updateFrequency>
	

<image>
	<url>https://medorledor.co.il/wp-content/uploads/2026/03/cropped-פביקון-מדור-לדור-32x32.png</url>
	<title>ארכיון יהודית לוטואק - מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</title>
	<link>https://medorledor.co.il/category/יהודית-לוטואק/</link>
	<width>32</width>
	<height>32</height>
</image> 
	<item>
		<title>איך מוצאים דרך כשהתוכנית משתנה?</title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 20 Nov 2026 06:00:46 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זמן משפחתי]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=562415</guid>

					<description><![CDATA[<p>כשעתיים לפני הגעת האורחים גיליתי שחלק מהמנות שתכננתי אינן מתאימות לחלקם. זו הייתה ארוחת שף לשישה במסגרת ״אירוח צרפתי״, והתפריט נבנה בהתאם למידע שקיבלתי. אלא שברגע האחרון התברר שהתמונה אינה מלאה. מי שמכיר אותי יודע שאני קפדנית, מתכננת מראש ויורדת לפרטים. חשוב לי שהטעמים יהיו מדויקים, שההגשה תהיה נעימה ושכל אורח ירגיש שחשבתי עליו. גם [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94/">איך מוצאים דרך כשהתוכנית משתנה?</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-562415">.elementor-562415 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="562415" class="elementor elementor-562415" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><strong>כשעתיים לפני הגעת האורחים גיליתי שחלק מהמנות שתכננתי אינן מתאימות לחלקם. זו הייתה ארוחת שף לשישה במסגרת ״אירוח צרפתי״, והתפריט נבנה בהתאם למידע שקיבלתי. אלא שברגע האחרון התברר שהתמונה אינה מלאה</strong><span class="s1"><strong>.</strong><br /><br /></span>מי שמכיר אותי יודע שאני קפדנית, מתכננת מראש ויורדת לפרטים. חשוב לי שהטעמים יהיו מדויקים, שההגשה תהיה נעימה ושכל אורח ירגיש שחשבתי עליו. גם הפעם הכול היה מתוכנן, ולפתע נדרשתי לחשב מסלול מחדש<span class="s1">.<br /><br /></span>לצד התכנון, אני תמיד מוכנה להפתעות. התושייה והיצירתיות נכנסו לפעולה, ובזמן שנותר מצאתי פתרונות והכנתי מנות שהתאימו לכולם. לפעמים אני מרגישה קצת כמו קוסם ששולף שפן מהכובע. מאחורי ה״קסם״ הזה נמצאים שנים של ניסיון, היכרות עם חומרי הגלם ונכונות לחשוב אחרת. דווקא ההכנה המדוקדקת נותנת לי ביטחון לשנות, תוך שמירה על האיכות שחשובה לי<span class="s1">.<br /><br /></span>ברגעים כאלה אני נזכרת מדוע ההתאמה האישית משמעותית כל כך עבורי. כל אדם מגיע לשולחן עם הטעמים וההעדפות שלו. האחריות שלי היא לתת להם מקום בתוך הארוחה המשותפת, כדי שכולם יוכלו ליהנות ולהרגיש בנוח<span class="s1">.<br /><br /></span>אותה גישה מלווה אותי גם בהוצאת מגזין ״מדור לדור״. לאורך השנים, במציאות של מלחמות וחוסר ודאות, כותבים נקראו למילואים, תכנים התעכבו ונסיבות אישיות חייבו התאמות. מאחורי כל טור יש אדם, וחשוב לי לראות גם אותו ואת מה שעובר עליו<span class="s1">.<br /><br /></span>ובכל זאת, המגזין המשיך לצאת לאור בכל התקופות הללו. היו גיליונות שהוצאתם הייתה על גבול הבלתי אפשרי. גם אז הייתי נחושה למצוא פתרון. אני לוקחת אחריות על מה שהבטחתי לקוראים ולשותפים לדרך, והמחויבות הזאת מניעה אותי לפעול. אני יודעת כמה מחשבה וידע משקיעים הכותבים בתכנים שלהם, וכמה חשוב שהידע הזה ימשיך להגיע לאנשים שיוכלו להיעזר בו<span class="s1">.<br /><br /></span>בתוך המורכבות, הפשטות עוזרת לי לעשות סדר: מה חשוב עכשיו, ומה אפשר לעשות כדי לקדם אותו? במטבח זו ארוחה טובה שמתאימה לאורחים; במגזין אלה ידע, סיפורים וערך שמגיעים לקוראים. כשהעיקר ברור, קל יותר לבחור במה להתמקד ולפנות מקום לפתרון שאולי לא חשבתי עליו קודם<span class="s1">.<br /><br /></span>אני אוהבת לדעת שהכול מוכן, אבל יודעת שגם לתוכנית מוקפדת עלולות להיות הפתעות. התושייה עוזרת לי לזהות אפשרויות, הפשטות למקד את המחשבה והנחישות להוציא את הפתרון לפועל<span class="s1">.<br /><br /></span><strong>בפעם הבאה שתוכנית שלכם משתבשת, תנו לעצמכם רגע לעצור ולחשוב. מה חשוב לכם לשמור? על איזה ניסיון תוכלו להישען? ואיזו אפשרות נוספת עוד לא בדקתם? לפעמים צעד אחד שתעשו אחרת יאפשר לכם לקיים את מה שהבטחתם, לאחרים וגם לעצמכם, ולהמשיך בדרך שחשובה לכם.</strong></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94/">איך מוצאים דרך כשהתוכנית משתנה?</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%95%d7%a6%d7%90%d7%99%d7%9d-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%9b%d7%a9%d7%94%d7%aa%d7%95%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%a9%d7%aa%d7%a0%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>האור שנשאר &#8211; ליאור אטיאס ז&#034;ל</title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%98%d7%99%d7%90%d7%a1-%d7%96%d7%9c/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%98%d7%99%d7%90%d7%a1-%d7%96%d7%9c/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Fri, 20 Nov 2026 06:00:29 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[האור שנשאר]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=562397</guid>

					<description><![CDATA[<p>1987 – 2023 כשקראתי על ליאור אטיאס ז״ל, אשתו של גיא ואמא של אלמה, נשארתי עם פרט קטן. במשך שבע השנים שבהן עבדה כאחות וטרינרית, היא נהגה לשמור בכיסיה חטיפים לבעלי החיים שהגיעו לטיפול. גם לאנשים שבאו איתם היה לה חיוך. בבית חיכו לה ליר ומיה, שני הכלבים שלה, ויאיא ומיקי, שני החתולים. ליאור מצאה [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%98%d7%99%d7%90%d7%a1-%d7%96%d7%9c/">האור שנשאר &#8211; ליאור אטיאס ז&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-562397">.elementor-562397 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="562397" class="elementor elementor-562397" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><strong>1987 – 2023</strong></p><p class="p1" dir="rtl"><strong>כשקראתי על ליאור אטיאס ז״ל, אשתו של גיא ואמא של אלמה, נשארתי עם פרט קטן. במשך שבע השנים שבהן עבדה כאחות וטרינרית, היא נהגה לשמור בכיסיה חטיפים לבעלי החיים שהגיעו לטיפול. גם לאנשים שבאו איתם היה לה חיוך</strong><span class="s1"><strong>.</strong><br /><br /></span>בבית חיכו לה ליר ומיה, שני הכלבים שלה, ויאיא ומיקי, שני החתולים. ליאור מצאה בו מקום גם לבעלי חיים שנזקקו לאומנה. היא טיפלה בכלבים, בחתולים, בתוכים ואפילו בחולדה, עד שנמצא להם בית קבוע<span class="s1">.<br /><br /></span>באפריל 2023 הצטרפה ליאור לפרויקט ״אנשים טובים״ של עמותת עלם. היא התנדבה לסייע לאנשים שנקלעו למצוקה נפשית או גופנית במסיבות טבע<span class="s1">.<br /><br /></span>לי אישית חשוב לראות את האדם שמולי ולשים לב למה שהוא צריך. כשקראתי על ההתנדבות של ליאור בעלם ועל בעלי החיים שקיבלה לביתה, הרגשתי שזו נקודת החיבור שלי אליה. במסיבות הטבע היא הייתה שם בשביל אנשים ברגע של מצוקה, ובביתה היא טיפלה בבעלי חיים עד שיכלו לעבור לבית משלהם. בעיניי, היכולת לראות מי זקוק לעזרה ולתת לו מענה היא מעלה מיוחדת. במעשים האלה אני מוצאת גם את שלוש המילים שבחרנו לגיליון הזה &#8211; תושייה, פשטות ונחישות<span class="s1">.<br /><br /></span>ב־7 באוקטובר 2023 הגיעה ליאור במסגרת התנדבותה לפסטיבל נובה ברעים, שם נרצחה<span class="s1">.<br /><br /></span><strong>בני משפחתה וחבריה ממשיכים לטפח את הגינה שאהבה. ייחורים מהצמחים שגידלה הגיעו לכל חלקי הארץ. כשאני חושבת על האור שנשאר מליאור, אני חוזרת לתמונה הזאת &#8211; האנשים שאהבו אותה מטפחים את הגינה שלה, והצמחים שחלקה עם אחרים ממשיכים לגדול גם אצלם</strong><span class="s1"><strong>.</strong><br /><br /></span>אני רוצה לסיים במילים שנכתבו לזכרה ב״אות החיים״<span class="s1">.<br /><br /></span><strong>״תהיו טובים אחד לשני ותחייכו מהלב!״<span class="s1"><br /><br /></span>יהי זכרה ברוך<span class="s1">.</span></strong></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%98%d7%99%d7%90%d7%a1-%d7%96%d7%9c/">האור שנשאר &#8211; ליאור אטיאס ז&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%90%d7%98%d7%99%d7%90%d7%a1-%d7%96%d7%9c/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מה מבשיל בנו כשאנחנו נותנים מקום לאחרים?</title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%95-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%95-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 20 Oct 2026 19:30:43 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זמן משפחתי]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=562075</guid>

					<description><![CDATA[<p>החודש הצגתי לראשונה את המצגת העסקית שלי בארגון BNI, מתוך שני תחומי העשייה שלי, בחרתי להציג את מגזין ״מדור לדור״. ההכנה למצגת גרמה לי לעצור ולהתבונן בדרך שעברתי מאז הגיליון הראשון, במאי 2013, ולשאול את עצמי: מה הכי חשוב לי לספר על המגזין היום? איך מסכמים שנים של עשייה בכמה דקות? אפשר לספר על המדורים, [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%95-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99/">מה מבשיל בנו כשאנחנו נותנים מקום לאחרים?</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-562075">.elementor-562075 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="562075" class="elementor elementor-562075" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><strong><span class="s1">החודש הצגתי לראשונה את המצגת העסקית שלי בארגון BNI, מתוך שני תחומי העשייה שלי, בחרתי להציג את מגזין ״מדור לדור״. ההכנה למצגת גרמה לי לעצור ולהתבונן בדרך שעברתי מאז הגיליון הראשון, במאי 2013, ולשאול את עצמי: מה הכי חשוב לי לספר על המגזין היום?</span></strong><br /><br /><span class="s1">איך מסכמים שנים של עשייה בכמה דקות? אפשר לספר על המדורים, על הראיונות ועל האנשים שלקחו חלק בדרך. אבל כשאני חושבת על המגזין, אני חושבת גם על הקשרים שנוצרו ועל סיפורים שהמשיכו ללוות אותי הרבה אחרי שפורסמו.</span><br /><br /><span class="s1">עם השנים אני מרגישה שחלה בי הבשלה. הניסיון לימד אותי להקשיב אחרת, לשאול עוד שאלה ולעיתים לעצור ולתת לאדם שמולי את הזמן למצוא את המילים שלו. גם היום, אחרי כל כך הרבה גיליונות, אני ממשיכה ללמוד ולדייק את מה שאני רוצה להביא אל הדפים.</span><br /><br /><span class="s1">אני רואה תהליך של הבשלה גם אצל המומחים שכותבים במגזין. לאורך הזמן הם משתפים ידע, ניסיון ותפיסת עולם, מעמיקים את הקשר עם הקוראים ומבססים את מעמדם כאוטוריטות בתחומם. חשוב לי ש״מדור לדור״ יהיה עבורם מקום להשאיר חותם: שהידע שצברו יגיע לאנשים, יסייע להם ויישאר נגיש גם בהמשך.</span><br /><br /><span class="s1">לצד העשייה המקצועית הזו, החודש אנחנו מציינים שנה לפינת ״האור שנשאר״. הפינה נולדה גם מתוך ההכרה שבזכות אותם אנשים שנפלו ב־7 באוקטובר 2023 אנחנו כאן, ומתוך הצורך שלי לתת מקום לאור שהשאירו אחריהם.</span><br /><br /><span class="s1">בעיניי, במותם הם השאירו לנו מורשת שאנחנו חייבים להעביר הלאה לדורות הבאים. כדי לעשות זאת, חשוב לי לספר מי היו בחייהם: מה אהבו, במה האמינו, על מה חלמו ואיך נגעו באנשים שסביבם. בכל סיפור כזה יש עולם שלם, והאפשרות להביא משהו ממנו אל הקוראים היא זכות שמגיעה עם אחריות גדולה.</span><br /><br /><span class="s1">כישראלית, כאימא וכציונית, אני מרגישה שזה חלק מהמשמעות ומהאחריות שלי. לזכור, לספר ולסייע לכך שגם הדורות הבאים יכירו את האנשים האלה ואת המורשת שהותירו לנו. אני רוצה שניקח מהסיפורים שלהם משהו גם אל חיינו: ערך שנבחר לחיות לפיו, מעשה טוב שנעשה או תשומת לב שניתן לאדם אחר. זה העומק שפינת ״האור שנשאר״ מוסיפה עבורי למגזין.</span><br /><br /><strong><span class="s1">״מדור לדור״ מוקדש לזכרה של אמי, מוניק לוקסנבורג, ולכן הזיכרון מלווה אותו מראשית דרכו. אני יודעת כמה משמעות יש לאפשרות להזכיר אדם אהוב, לדבר עליו ולשתף משהו ממנו עם אחרים. בפינה הזו, המקום האישי שלי מתחבר לתחושת השייכות ולרצון לשמור על הזיכרון המשותף שלנו.</span></strong><br /><br /><span class="s1">כאן נמצאת גם המעורבות שלי כעורכת. כשמפקידים בידיי סיפור, חשוב לי להביא אותו ברגישות ובכבוד. ההקשבה, בחירת המילים והמחשבה על מי שיקרא אותן הן חלק מהקשר שנוצר ומהאחריות שאני מרגישה.</span><br /><br /><span class="s1">גם באירוח הצרפתי אני פוגשת את הרצון לתת מקום לאנשים. סביב השולחן מתחילות שיחות, עולים זיכרונות ונוצרים חיבורים. בשני תחומי העשייה שלי אני מביאה איתי את אהבתי לאנשים ואת הסקרנות להכיר אותם, וכל מפגש מוסיף משהו גם לחיי.</span><br /><br /><span class="s1">כשאעמוד החודש ואציג את ״מדור לדור״, ארצה לספר על הדרך שהבשילה עם השנים ועל האנשים שנותנים לה משמעות. על המומחים שמשאירים חותם באמצעות הידע שלהם, ועל פינת ״האור שנשאר״, שבאמצעותה אני מבקשת לשמור על זכרם ועל מורשתם של מי שאינם איתנו.</span><br /><br /><span class="s1">ואולי זו שאלה שכדאי לכל אחד מאיתנו לשאול: מה אנחנו בוחרים להעביר הלאה מתוך הידע, הניסיון והערכים שקיבלנו, ואיזה חותם נרצה להשאיר לדורות הבאים?</span></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%95-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99/">מה מבשיל בנו כשאנחנו נותנים מקום לאחרים?</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%9e%d7%91%d7%a9%d7%99%d7%9c-%d7%91%d7%a0%d7%95-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%a0%d7%95%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a7%d7%95%d7%9d-%d7%9c%d7%90%d7%97%d7%a8%d7%99/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>האור שנשאר &#8211; לראות את האדם, להיות שם בשבילו - רס״ל (במיל.) אלקנה נוילנדר ז״ל</title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 20 Oct 2026 19:30:07 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[האור שנשאר]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=562039</guid>

					<description><![CDATA[<p>1999–2024 החודש אנו מסכמים שנה לפינת ״האור שנשאר״. שנה שבה נתנו מקום לסיפוריהם של אנשים שהותירו אחריהם משפחות, אהבה, חלומות ומורשת. הפינה נולדה מתוך התחושה שבזכות האנשים שנפלו בהגנה עלינו אנחנו כאן, ומתוך האחריות שלנו להכיר את חייהם ולהעביר את הערכים שהנחו אותם לדורות הבאים. הפעם אנו מביאים את סיפורו של אלקנה נוילנדר ז״ל, צעיר [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99/">האור שנשאר &#8211; לראות את האדם, להיות שם בשבילו - רס״ל (במיל.) אלקנה נוילנדר ז״ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-562039">.elementor-562039 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="562039" class="elementor elementor-562039" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><strong>1999–2024</strong></p><p class="p1" dir="rtl">החודש אנו מסכמים שנה לפינת ״האור שנשאר״. שנה שבה נתנו מקום לסיפוריהם של אנשים שהותירו אחריהם משפחות, אהבה, חלומות ומורשת. הפינה נולדה מתוך התחושה שבזכות האנשים שנפלו בהגנה עלינו אנחנו כאן, ומתוך האחריות שלנו להכיר את חייהם ולהעביר את הערכים שהנחו אותם לדורות הבאים.</p><p class="p1" dir="rtl"><strong>הפעם אנו מביאים את סיפורו של אלקנה נוילנדר ז״ל, צעיר שתשומת הלב לאחר והנכונות לעזור היו חלק בלתי נפרד מחייו.</strong></p><p class="p1" dir="rtl">אלקנה נולד בטורונטו, בעת שמשפחתו הייתה בשליחות חינוכית. בנם של נאוה ואברי, הרביעי מבין שבעה אחים ואחיות. את רוב ילדותו ונעוריו העביר באפרת. ילד נבון ושובב, מלא מרץ, עם דעות משלו ורגישות לאנשים שסביבו. לצד חדות המחשבה, ידע לזהות את החוזקות של האחר ואת המקומות שבהם נזקק לתמיכה. הוא אהב לעזור ולשמח.</p><p class="p1" dir="rtl">כבר בגיל חמש־עשרה החל להתנדב במד״א בירושלים ובאפרת. בהמשך שירת כחובש בצבא, והעזרה לזולת המשיכה ללוות אותו גם לאחר השירות. בגרעין הסטודנטים בלוד השתלב בעשייה קהילתית וחברתית, ובמהלך לימודי המשפטים באוניברסיטת בר־אילן היה מעורב בחיי חבריו ובנעשה סביבו.</p><p class="p1" dir="rtl">פרט אחד מסיפורו נשאר איתי במיוחד: גם כשהיה סטודנט, המשיך להיות כונן במד״א. במהלך יום לימודים יכול היה לצאת לקריאה להצלת חיים, ולאחריה לחזור לכיתה ולהמשיך ללמוד. בתוך השגרה שבנה לעצמו, נשמר תמיד מקום למי שהיה זקוק לו.</p><p class="p1" dir="rtl">במוצאי שמחת תורה, לאחר אירועי שבעה באוקטובר, הצטרף אלקנה לאוגדה 99 והגיע לבארי. בימים הראשונים למלחמה שימש כחובש גדודי במתחם הטיפול שהוקם שם. המראות שאליהם נחשף חיזקו בו את הרצון להמשיך ולסייע בהצלת חיים.</p><p class="p1" dir="rtl"><strong>אף שלא הוכשר כלוחם, ביקש להצטרף לכוחות שנכנסו לעזה ולהביא עמם את הידע והניסיון שלו כחובש. הוא שירת כחובש פינוי עם כוחות ההנדסה הקרבית, ובהמשך עם יחידת המילואים של אגוז. ביומנו ביטא את תחושת הזכות שבהשתתפותו ואת אהבתו לעם ולארץ.</strong></p><p class="p1" dir="rtl">בכ״ח בטבת תשפ״ד, 9 בינואר 2024, נפל אלקנה במהלך הלחימה במרכז רצועת עזה. שבועיים קודם לכן חגג את יום הולדתו העשרים וארבעה.</p><p class="p1" dir="rtl">עשרים וארבע שנים בלבד. חיים שבהם הספיק ללמוד, להתנדב, להשתייך לקהילה ולעזור לאחרים ברגעים שבהם נזקקו לו ביותר.</p><p class="p1" dir="rtl">עבורי, כאמא, כישראלית וכציונית, העברת הסיפורים האלה הלאה היא אחריות אישית. כעורכת ״מדור לדור״, חשוב לי שהמגזין יהיה מקום שבו נכיר את האדם שמאחורי השם, נלמד על בחירותיו ונשמור את מורשתו כחלק מהזיכרון המשותף שלנו.</p><p class="p1" dir="rtl">בתום השנה הראשונה של הפינה, אני חושבת גם על מה שאנחנו לוקחים מהסיפורים אל חיינו. אלקנה מזכיר לנו שמעורבות מתחילה בתשומת לב לאדם שלצדנו, וממשיכה בנכונות לעשות למענו. להושיט יד, לקחת חלק בקהילה ולהיות נוכחים כשמישהו זקוק לנו.</p><p class="p1" dir="rtl">אני וצוות ״מדור לדור״ נמשיך לתת מקום לאור שהשאירו, ולשאת את סיפוריהם מדור לדור.</p><p class="p1" dir="rtl"><strong>יהי זכרו של אלקנה ברוך.</strong></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99/">האור שנשאר &#8211; לראות את האדם, להיות שם בשבילו - רס״ל (במיל.) אלקנה נוילנדר ז״ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9c%d7%a8%d7%90%d7%95%d7%aa-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%93%d7%9d-%d7%9c%d7%94%d7%99%d7%95%d7%aa-%d7%a9%d7%9d-%d7%91%d7%a9%d7%91%d7%99/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>האור שנשאר &#8211; סרן (במיל&#039;) שאולי גרינגליק ז&#034;ל</title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%a7-%d7%96%d7%9c/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%a7-%d7%96%d7%9c/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 08 Sep 2026 17:00:28 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[האור שנשאר]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=561739</guid>

					<description><![CDATA[<p>1998 &#8211; ‬2023 לדעת מה אתה שווה, בלי להרגיש שאתה שווה יותר כשקראתי על שאולי גרינגליק ז&#34;ל, דווקא הניגודים שבו משכו את תשומת ליבי. הוא ידע מה הוא שווה והאמין בעצמו, אבל נשאר עניו. הוא שאף להצטיין, אבל לא שכח את האנשים שלצידו. הוא היה מפקד, אבל דיבר עם חייליו בגובה העיניים. הוא חלם לעמוד [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%a7-%d7%96%d7%9c/">האור שנשאר &#8211; סרן (במיל&#039;) שאולי גרינגליק ז&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-561739">.elementor-561739 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="561739" class="elementor elementor-561739" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><span class="s1"><b>1998 &#8211; ‬2023</b></span></p><p class="p1" dir="rtl">לדעת מה אתה שווה, בלי להרגיש שאתה שווה יותר</p><p>כשקראתי על שאולי גרינגליק ז&quot;ל, דווקא הניגודים שבו משכו את תשומת ליבי<span class="s1">.</span></p><p><strong>הוא ידע מה הוא שווה והאמין בעצמו, אבל נשאר עניו. הוא שאף להצטיין, אבל לא שכח את האנשים שלצידו. הוא היה מפקד, אבל דיבר עם חייליו בגובה העיניים. הוא חלם לעמוד על במה כזמר, אבל כשהחיים הציבו בפניו מציאות אחרת, ידע גם להניח את החלום בצד</strong><span class="s1"><strong>.</strong></span></p><p>יש משהו בשילוב הזה שאני מאוד מתחברת אליו<span class="s1">.</span></p><p>אנחנו חיים בעולם שמעודד אותנו להתבלט, להצליח, להתקדם ולהראות מה אנחנו יודעים לעשות. ואין בכך שום דבר רע. גם אני מאמינה שחשוב להכיר ביכולות שלנו ולא לפחד לתת להן מקום<span class="s1">.</span></p><p>אבל שאולי מזכיר לי שהשאלה היא לא רק לאן הצלחנו להגיע, אלא גם איך התנהגנו לאנשים שפגשנו בדרך<span class="s1">.</span></p><p>אולי משום כך נגע בי במיוחד הסיפור על החייל הדרוזי שלו שלקה בשיתוק. שאולי המשיך לבקר אותו, ניגן ושר עבורו ואף למד שיר בערבית כדי לשמח אותו ואת משפחתו<span class="s1">.</span></p><p>הוא לא היה חייב לעשות זאת<span class="s1">.</span></p><p>הוא פשוט בחר לעשות זאת<span class="s1">.</span></p><p>וזה מתחבר בעיניי גם למה שאני מנסה ליצור כבר שנים במגזין מדור לדור. לתת במה לאנשים ולידע שלהם, אבל לזכור שמאחורי כל מקצוע, הישג או תואר נמצא אדם. אפשר להיות שונים, להגיע מעולמות אחרים, לחשוב אחרת, ועדיין למצוא את המקום שבו אנחנו נפגשים<span class="s1">.</span></p><p>שאולי חלם להיות זמר. הוא כבר עשה צעדים ממשיים בדרך לשם והשתתף ב&quot;הכוכב הבא לאירוויזיון&quot;. לאחר 7 באוקטובר, אף שלא היה משויך ליחידת מילואים, חיפש היכן יוכל לתרום והצטרף ללחימה. כשהבין שעליו לבחור, החליט שהחלום המוזיקלי יחכה<span class="s1">.</span></p><p>ב־26 בדצמבר 2023 נפל בקרב בצפון רצועת עזה לצד חברו שי שמריז ז&quot;ל<span class="s1">.</span></p><p>שאולי לא זכה להגשים את כל חלומותיו<span class="s1">.</span></p><p>אבל אולי דווקא משום כך אני בוחרת לזכור לא רק את מה שלא הספיק לעשות, אלא את הדרך שבה בחר לחיות<span class="s1">.</span></p><p>להאמין בעצמך בלי להתנשא<span class="s1">.<br /></span>לשאוף גבוה בלי לשכוח להביט לצדדים<span class="s1">.<br /></span>ולהשתמש במה שיש בך כדי לתת משהו גם לאחרים<span class="s1">.</span></p><p>זה האור שאני בוחרת לקחת מסיפורו של שאולי<span class="s1">.</span></p><p><strong>יהי זכרו ברוך</strong></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%a7-%d7%96%d7%9c/">האור שנשאר &#8211; סרן (במיל&#039;) שאולי גרינגליק ז&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a1%d7%a8%d7%9f-%d7%91%d7%9e%d7%99%d7%9c-%d7%a9%d7%90%d7%95%d7%9c%d7%99-%d7%92%d7%a8%d7%99%d7%a0%d7%92%d7%9c%d7%99%d7%a7-%d7%96%d7%9c/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>כוונה שיוצרת חיבור ופותחת אופק </title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Tue, 08 Sep 2026 17:00:18 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זמן משפחתי]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=561721</guid>

					<description><![CDATA[<p>שנת תשפ״ז עומדת בפתח, ובתקופה שבה מדברים על התחלות חדשות, מטרות ותוכניות, אני מוצאת את עצמי חושבת דווקא על הכוונה שמאחוריהן. אפשר להציב יעדים, להכין רשימות ולתכנן את הדרך לפרטי פרטים, אבל בעיניי, לפני הכול כדאי לעצור ולשאול: מדוע אני עושה את מה שאני עושה, ומה הייתי רוצה שיישאר אצל האנשים שפוגשים אותי בדרך? אני [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7/">כוונה שיוצרת חיבור ופותחת אופק </a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-561721">.elementor-561721 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="561721" class="elementor elementor-561721" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><strong>שנת תשפ״ז עומדת בפתח, ובתקופה שבה מדברים על התחלות חדשות, מטרות ותוכניות, אני מוצאת את עצמי חושבת דווקא על הכוונה שמאחוריהן</strong><span class="s1"><strong>.</strong></span></p><p>אפשר להציב יעדים, להכין רשימות ולתכנן את הדרך לפרטי פרטים, אבל בעיניי, לפני הכול כדאי לעצור ולשאול: מדוע אני עושה את מה שאני עושה, ומה הייתי רוצה שיישאר אצל האנשים שפוגשים אותי בדרך<span class="s1">?</span></p><p><strong>אני חובשת שני כובעים:</strong> מצד אחד, אני עורכת ומובילה את מגזין „מדור לדור”, ומצד שני, מארחת בביתי במסגרת האירוח הצרפתי. לכאורה, אלה שני עולמות שונים. באחד יש מילים, כתבות, ראיונות וידע, ובשני יש שולחן ערוך, אוכל, יין וטעמים. אבל עבורי שניהם נובעים מאותו מקום: הרצון ליצור מפגש שיש בו משמעות<span class="s1">.</span></p><p>במגזין, כל כותבת, כותב ומומחה מביאים איתם לא רק ידע מקצועי, אלא גם סיפור, ניסיון חיים ודרך אישית. התפקיד שלי אינו מסתכם בפרסום המילים. חשוב לי להביט מעבר לתואר ולמקצוע, לזהות את הקול המיוחד של כל אדם ולעזור לו לקבל מקום ובמה<span class="s1">.</span></p><p>גם לקוראים יש חלק במפגש הזה. כאשר מישהו עוצר לקרוא, מגיב, שואל שאלה או לוקח איתו מחשבה להמשך הדרך, נוצר חיבור. בעיניי, זו ערבות במובן האנושי שלה: הנכונות לחלוק ידע וניסיון מתוך הבנה שהם עשויים לסייע לאדם אחר, לפתוח בפניו אפשרות חדשה או לגרום לו להרגיש שהוא אינו לבד<span class="s1">.</span></p><p>באירוח הצרפתי אין כתבות או ראיונות, אבל גם שם כל אדם מגיע עם עולם שלם. אני מתכננת את התפריט, מתאימה את המנות וחושבת על כל פרט, אך איני יכולה לתכנן מראש את השיחה שתתפתח סביב השולחן. דווקא שם נולד הקסם: במפגש בין אנשים שלפעמים לא הכירו קודם, בשאלות, בצחוק, בהקשבה ובחיבורים שנמשכים גם לאחר שהערב מסתיים<span class="s1">.</span></p><p>לא פעם, אחרי פרסום גיליון, אני מקבלת הודעה מקורא או מקוראת שמספרים שטור מסוים נגע בהם או הגיע אליהם בדיוק בזמן. לאחר אירוח אנשים מספרים לי שהם הגיעו בגלל האוכל, אבל יצאו עם הרבה יותר: היכרות חדשה, שיחה טובה או תחושה של קרבה. התגובות האלה מזכירות לי שלא תמיד אפשר לתכנן את התוצאה החשובה ביותר. אפשר רק ליצור עבורה את התנאים<span class="s1">.</span></p><p><strong>עם השנים הבנתי שגם דף במגזין וגם שולחן ערוך יכולים להיות מרחב שמכיל אנשים. שניהם דורשים מקצועיות, הקשבה, גמישות, כבוד ונכונות לתת מקום לכל אחד ואחת</strong><span class="s1"><strong>.</strong></span></p><p>לקראת תשפ״ז איני רוצה למדוד את הדרך רק במספר הגיליונות, הכותבים, האירוחים או האורחים. המספרים חשובים, אבל חשוב לי יותר לשאול: האם יצרתי ערך? האם אדם הרגיש שראו והקשיבו לו? האם המפגש השאיר חותם והמשיך הלאה<span class="s1">?</span></p><p>זו הכוונה שאני לוקחת איתי לשנה החדשה. ממנה צומחת הערבות, ובזכותה נפתח אופק חדש של חיבורים, למידה ועשייה משותפת<span class="s1">.</span></p><p><strong>ומהי הכוונה שאתם בוחרים לקחת איתכם אל תשפ״ז<span class="s1">?</span></strong></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7/">כוונה שיוצרת חיבור ופותחת אופק </a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%9b%d7%95%d7%95%d7%a0%d7%94-%d7%a9%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%aa-%d7%97%d7%99%d7%91%d7%95%d7%a8-%d7%95%d7%a4%d7%95%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%90%d7%95%d7%a4%d7%a7/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>האור שנשאר &#8211; מתי ועמיר וייס ז&#034;ל</title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a1-%d7%96%d7%9c/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a1-%d7%96%d7%9c/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 20 Aug 2026 15:17:36 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[האור שנשאר]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=561544</guid>

					<description><![CDATA[<p>1954‭ &#8211; ‬2023 שני אנשים, דרך אחת ואהבה שנשארה גם אחריהם. יש סיפורי חיים שמזכירים לנו שהדברים הגדולים באמת נבנים דווקא מהמון רגעים קטנים שחוזרים על עצמם לאורך השנים. כזה הוא סיפורם של מתי ועמיר וייס ז&#34;ל מקיבוץ בארי. מתי הייתה אשת חינוך בכל רמ&#34;ח איבריה :מורה, מחנכת, מנהלת ויועצת למנהלים. היא פיתחה תכנים פדגוגיים, [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a1-%d7%96%d7%9c/">האור שנשאר &#8211; מתי ועמיר וייס ז&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-561544">.elementor-561544 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="561544" class="elementor elementor-561544" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><span class="s1"><b>1954‭ &#8211; ‬2023</b></span></p><p class="p1" dir="rtl">שני אנשים, דרך אחת ואהבה שנשארה גם אחריהם.<span class="s1"><br /><br /></span>יש סיפורי חיים שמזכירים לנו שהדברים הגדולים באמת נבנים דווקא מהמון רגעים קטנים שחוזרים על עצמם לאורך השנים<span class="s1">.<br /><br /></span>כזה הוא סיפורם של מתי ועמיר וייס ז&quot;ל מקיבוץ בארי<span class="s1">.<br /><br /></span>מתי הייתה אשת חינוך בכל רמ&quot;ח איבריה<span class="s1"> :<br /></span>מורה, מחנכת, מנהלת ויועצת למנהלים<span class="s1">. <br /></span>היא פיתחה תכנים פדגוגיים, ליוותה מנהלי בתי ספר והובילה קהילות למידה. אישה כריזמטית, אנרגטית ופעלתנית, שהייתה מודל והשראה לאנשים שפגשה לאורך דרכה<span class="s1">.<br /><br /></span>עמיר היה שונה ממנה, שקט ומופנם יותר<span class="s1">.<br /><br /></span>ואולי דווקא השוני הזה היה חלק מסוד הקשר ביניהם<span class="s1">.<br /><br /></span>הם השלימו זה את זו, אהבו מאוד ועשו כמעט הכול יחד. הם אהבו את שירי הארץ הזאת, את הטבע, את הנופים ואת מרחבי הנגב. לאחר שיצאו לגמלאות טיילו יחד ברחבי העולם, רצו לראות, להכיר ולהתנסות. ילדיהם מספרים שאלו היו מהשנים הטובות בחייהם<span class="s1">.<br /><br /></span>אבל נדמה שמפעל חייהם הגדול ביותר לא היה קשור למקום שאליו נסעו או לעיסוק שבו בחרו<span class="s1">.<br /><br /></span>הוא היה המשפחה<span class="s1">.<br /><br /></span>ארבעה ילדים ועשרה נכדים, שביתם של מתי ועמיר היה עבורם בית שני. הם העניקו להם זמן, תשומת לב ואהבה, ובנו משפחה מלוכדת וחזקה עד כדי כך שילדיהם בחרו לחזור ולגור בבארי<span class="s1">.<br /><br /></span>ויש זיכרון משפחתי אחד שנגע בי במיוחד :&quot;הפיקניק בכלניות<span class="s1">&quot;.<br /><br /></span>בכל חודש פברואר, החודש שבו נולדו שניהם, הייתה המשפחה יוצאת יחד אל שדות הכלניות של הדרום וחוגגת בפיקניק משפחתי<span class="s1">.<br /><br /></span>כשקראתי על המסורת הזאת חשבתי כמה פעמים אנחנו מחפשים <span class="s1"><br /></span>את הרגעים הגדולים והמיוחדים של החיים, בעוד שלפעמים דווקא הדברים שאנחנו עושים שוב ושוב<span class="s1">:<br /></span>ארוחה משפחתית, טיול קבוע, שיר שאוהבים יחד, מפגש עם הילדים והנכדים, הם שהופכים עם השנים לזיכרונות היקרים ביותר שלנו<span class="s1">.<br /><br /></span>אולי זה גם אחד הדברים שאני לומדת שוב ושוב דרך &quot;האור שנשאר<span class="s1">&quot;.<br /><br /></span>מאחורי השמות שאנחנו מכירים נמצאים חיים שלמים. אהבות, חלומות, משפחות, הרגלים קטנים ורגעים שאיש מלבד הקרובים להם אולי לא היה מכיר<span class="s1">.<br /><br /></span>ולכן חשוב לי כל כך לספר אותם<span class="s1">.<br /><br /></span>ב־7 באוקטובר היו מתי ועמיר בביתם בבארי. גם בשעותיהם האחרונות הם היו יחד, ומילותיהם האחרונות לילדיהם ולנכדיהם היו מילים של אהבה<span class="s1">.<br /><br /></span>ילדיהם אמרו עליהם: &quot;הם הלכו ביחד<span class="s1">&quot;.<br /><br /></span>קשה לקרוא את המילים האלה, אבל בתוך הכאב העצום נמצא גם סיפור של שני אנשים שבחרו זה בזו פעם אחר פעם לאורך חיים שלמים<span class="s1">.<br /><br /></span>מתי ועמיר השאירו אחריהם משפחה, ערכים, זיכרונות ואהבה גדולה<span class="s1">.<br /><br /></span>ואולי האור שהם משאירים לנו הוא גם תזכורת<span class="s1">:<br /><br /></span>לא לחכות לאירועים הגדולים כדי לחגוג את החיים<span class="s1">.<br /><br /></span>לצאת לפיקניק<span class="s1">.<br /></span>לשיר יחד<span class="s1">.<br /></span>לשבת עם המשפחה<span class="s1">.<br /></span>לטייל<span class="s1">.<br /></span>לאהוב<span class="s1">.<br /></span>וליצור את המסורות הקטנות שיום אחד יהפכו לסיפור שלנו<span class="s1">.<br /><br /></span>כי בסופו של דבר, האור שנשאר מאדם נמצא גם ברגעים שהוא יצר עבור האנשים שאהב<span class="s1">.<br /><br /></span><strong>מתי ועמיר, עמיר ומתי <span class="s1"><br /></span>בחייהם ובמותם לא נפרדו<span class="s1">.<br /><br /></span>יהי זכרם ברוך<span class="s1">.</span></strong></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a1-%d7%96%d7%9c/">האור שנשאר &#8211; מתי ועמיר וייס ז&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%9e%d7%aa%d7%99-%d7%95%d7%a2%d7%9e%d7%99%d7%a8-%d7%95%d7%99%d7%99%d7%a1-%d7%96%d7%9c/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>מה קורה כשאנחנו יוצרים יחד?</title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%93/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%93/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Thu, 20 Aug 2026 15:07:12 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זמן משפחתי]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=561520</guid>

					<description><![CDATA[<p>לאורך השנים גיליתי שהדברים המעניינים ביותר קורים דווקא במפגש שבין אנשים, רעיונות ועולמות שונים. אני פוגשת את זה בשני העולמות שמלווים את העשייה שלי: במגזין &#34;מדור לדור&#34; ובאירוח הקולינרי. לכאורה, אלה שני מרחבים שונים לחלוטין. באחד יש מילים, כתבות, ראיונות ומומחים; בשני יש שולחן, אוכל, טעמים ושיחה. אבל כשאני מסתכלת עליהם מקרוב, אני מבינה שבשניהם [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%93/">מה קורה כשאנחנו יוצרים יחד?</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-561520">.elementor-561520 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="561520" class="elementor elementor-561520" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><strong>לאורך השנים גיליתי שהדברים המעניינים ביותר קורים דווקא במפגש שבין אנשים, רעיונות ועולמות שונים</strong><span class="s1"><strong>.</strong><br /><br /></span>אני פוגשת את זה בשני העולמות שמלווים את העשייה שלי:</p><p class="p1" dir="rtl">במגזין &quot;מדור לדור&quot; ובאירוח הקולינרי.</p><p class="p1" dir="rtl">לכאורה, אלה שני מרחבים שונים לחלוטין. באחד יש מילים, כתבות, ראיונות ומומחים; בשני יש שולחן, אוכל, טעמים ושיחה. אבל כשאני מסתכלת עליהם מקרוב, אני מבינה שבשניהם קורה דבר דומה: אנשים מביאים משהו מעצמם, ומהמפגש ביניהם נוצר משהו חדש<span class="s1">.<br /><br /></span>בעיניי, זו סינרגיה<span class="s1">.<br /><br /></span>סינרגיה אינה רק לעשות דברים יחד. היא נוצרת כשכל אחד מביא את הידע, הניסיון, המחשבה או הסיפור שלו, והחיבור ביניהם מצליח לייצר ערך שלא היה נוצר באותה צורה בנפרד<span class="s1">.<br /><br /></span>אני מרגישה שגם אני משתנה מתוך המפגשים האלה. רעיון שעולה בשיחה יכול להוביל אותי למחשבה חדשה, תגובה של קורא יכולה לפתוח זווית שלא ראיתי קודם, ושיחה סביב שולחן יכולה להפוך לחיבור שממשיך הרבה אחרי שהארוחה הסתיימה<span class="s1">.<br /><br /></span>אבל כדי שסינרגיה כזו תוכל להיווצר, צריך גם לדעת להשאיר מקום למה שלא תכננו מראש<span class="s1">.<br /><br /></span>לא כל שיחה מתפתחת כפי שחשבנו, לא כל מפגש מוביל למקום שציפינו לו, ולא תמיד הדרך שבה התחלנו היא הדרך שבה נכון להמשיך. כאן נכנסת הגמישות המחשבתית: היכולת להקשיב, להתאים, לשנות כיוון ולתת מקום גם לרעיון של מישהו אחר<span class="s1">.<br /><br /></span>ואולי בתוך כל זה נמצאת גם נדיבות<span class="s1">.<br /><br /></span>לאו דווקא נדיבות חומרית, אלא נדיבות של ידע, ניסיון, זמן והקשבה. הנכונות לחלוק משהו משלנו ולאפשר לאחרים להביא משהו משלהם<span class="s1">.<br /><br /></span>אני רואה זאת אצל מומחי המגזין שבוחרים להעביר מהידע שלהם הלאה, אצל הקוראים שמגיבים ומשתפים, וגם סביב שולחן האירוח, כשאנשים שלא תמיד הכירו קודם מתחילים לדבר ולהקשיב<span class="s1">.<br /><br /></span>אולי זו התזכורת שכדאי לקחת איתנו: אנחנו לא תמיד צריכים לעשות הכול לבד<span class="s1">.<br /><br /></span><strong>לפעמים דווקא כשאנחנו מאפשרים לאחרים להיכנס, מקשיבים בגמישות ונותנים בנדיבות, נוצר משהו שאף אחד מאיתנו לא היה יכול ליצור לבדו</strong><span class="s1"><strong>.</strong><br /><br /></span>ועכשיו אני מזמינה אתכם לשאול: עם מי תוכלו ליצור יחד משהו חדש<span class="s1">?</span></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%93/">מה קורה כשאנחנו יוצרים יחד?</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%9e%d7%94-%d7%a7%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%9b%d7%a9%d7%90%d7%a0%d7%97%d7%a0%d7%95-%d7%99%d7%95%d7%a6%d7%a8%d7%99%d7%9d-%d7%99%d7%97%d7%93/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>איך מפגש אחד יכול לשנות דרך שלמה ?</title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 19 Jul 2026 15:34:09 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[זמן משפחתי]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<category><![CDATA[כתבת החודש]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=561266</guid>

					<description><![CDATA[<p>יש מפגשים שאנחנו מתכננים מראש. הם רשומים ביומן, יש להם שעה ומקום, ולעיתים גם מטרה ברורה. ויש מפגשים שפשוט קורים. לפעמים זו שיחה קצרה עם אדם זר, משפט שנאמר בדיוק בזמן, או היכרות שלא ציפינו לה. באותו רגע נדמה שמדובר בעוד רגע קטן בתוך היום, אבל רק בדיעבד אנחנו מבינים שהוא סימן את תחילתה של [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94/">איך מפגש אחד יכול לשנות דרך שלמה ?</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-561266">.elementor-561266 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="561266" class="elementor elementor-561266" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><strong>יש מפגשים שאנחנו מתכננים מראש. הם רשומים ביומן, יש להם שעה ומקום, ולעיתים גם מטרה ברורה</strong><span class="s1"><strong>.</strong><br /><br /></span>ויש מפגשים שפשוט קורים<span class="s1">.<br /><br /></span>לפעמים זו שיחה קצרה עם אדם זר, משפט שנאמר בדיוק בזמן, או היכרות שלא ציפינו לה. באותו רגע נדמה שמדובר בעוד רגע קטן בתוך היום, אבל רק בדיעבד אנחנו מבינים שהוא סימן את תחילתה של דרך חדשה<span class="s1">.<br /><br /></span>ככל שהשנים חולפות אני מגלה שהדברים המשמעותיים ביותר בחיי לא התחילו מתוכנית מדויקת, אלא ממפגש. אדם אחד שהכיר לי עולם חדש, שיחה שהולידה רעיון, חיבור שהפך לשיתוף פעולה או סיפור שביקש לקבל מקום ולהמשיך הלאה<span class="s1">.<br /><br /></span>אולי זו גם הסיבה שאני כל כך מאמינה ביצירת מרחבים שבהם אנשים יכולים להיפגש באמת. לפעמים זה סביב שיחה, לפעמים סביב סיפור, ולפעמים סביב שולחן. בכל פעם מחדש אני נזכרת שמאחורי כל פנים יש עולם שלם, ושכל מפגש הוא הזדמנות ללמוד, להקשיב ולגלות<span class="s1">.<br /><br /></span>אנחנו חיים בתקופה שבה אפשר לתקשר עם כל העולם בלחיצת כפתור, אבל שום מסך לא באמת מחליף מבט, הקשבה, שיחה אמיתית או התחושה שנוצרת כשאנשים נפגשים מתוך סקרנות וכבוד הדדי<span class="s1">.<br /><br /></span>לא פעם אנחנו מגיעים מתוך מחשבה שיש לנו מה לתת, ובסופו של המפגש אנחנו מגלים שקיבלנו לא פחות. רעיון חדש, זווית הסתכלות אחרת, השראה או פשוט תחושה טובה שמלווה אותנו עוד זמן רב<span class="s1">.<br /><br /></span><strong><span class="s2">אולי זו המשמעות האמיתית של מפגש: לא רק להכיר אדם אחר, אלא גם לגלות משהו חדש על עצמנו</span></strong><span class="s1"><strong>.</strong><br /><br /></span>איננו יכולים לדעת מראש איזה מפגש ישנה את חיינו. אבל אנחנו יכולים לבחור להיות פתוחים אליו. לעצור לרגע, להקשיב, לשאול, להתעניין, ולא למהר לחלוף על פני האנשים שנקרים בדרכנו<span class="s1">.<br /><br /></span>כי לפעמים, כל מה שנדרש כדי לשנות דרך שלמה הוא מפגש אחד<span class="s1">.<br /><br /></span><strong>ואתם? האם היה בחייכם מפגש אחד שהוביל אתכם לדרך חדשה, פתח בפניכם דלת שלא הכרתם או שינה את האופן שבו אתם רואים את העולם? אשמח אם תשתפו אותי בסיפור שלכם<span class="s1">.</span></strong></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94/">איך מפגש אחד יכול לשנות דרך שלמה ?</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%90%d7%99%d7%9a-%d7%9e%d7%a4%d7%92%d7%a9-%d7%90%d7%97%d7%93-%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%9c-%d7%9c%d7%a9%d7%a0%d7%95%d7%aa-%d7%93%d7%a8%d7%9a-%d7%a9%d7%9c%d7%9e%d7%94/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
		<item>
		<title>האור שנשאר &#8211; רון שמר ז&#034;ל</title>
		<link>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9e%d7%a8-%d7%96%d7%9c/</link>
					<comments>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9e%d7%a8-%d7%96%d7%9c/#respond</comments>
		
		<dc:creator><![CDATA[judith]]></dc:creator>
		<pubDate>Sun, 19 Jul 2026 15:01:23 +0000</pubDate>
				<category><![CDATA[האור שנשאר]]></category>
		<category><![CDATA[יהודית לוטואק]]></category>
		<guid isPermaLink="false">https://medorledor.co.il/?p=561187</guid>

					<description><![CDATA[<p>2000‭ &#8211; ‬2023 יש אנשים שמטיילים בעולם כדי לראות אותו. רון טייל בו כדי לאהוב אותו.יש אנשים שהלב שלהם גדול כל כך, שהוא מוביל אותם בכל צומת בחיים.כך היה רון שמר. עוד מילדותו הוא לא ראה הבדלים בין אנשים. צבע, דת או לאום לא הגדירו עבורו את האדם. מבחינתו כולם היו ראויים לאותה הקשבה, לאותו [&#8230;]</p>
<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9e%d7%a8-%d7%96%d7%9c/">האור שנשאר &#8211; רון שמר ז&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></description>
			<style id="elementor-post-561187">.elementor-561187 .elementor-element.elementor-element-7d8950f0{--display:flex;}</style>							<content:encoded><![CDATA[		<div data-elementor-type="wp-post" data-elementor-id="561187" class="elementor elementor-561187" data-elementor-post-type="post">
				<div class="elementor-element elementor-element-7d8950f0 e-flex e-con-boxed e-con e-parent" data-id="7d8950f0" data-element_type="container" data-e-type="container">
					<div class="e-con-inner">
				<div class="elementor-element elementor-element-1f96beb5 elementor-widget elementor-widget-text-editor" data-id="1f96beb5" data-element_type="widget" data-e-type="widget" data-widget_type="text-editor.default">
				<div class="elementor-widget-container">
									<p class="p1" dir="rtl"><span class="s1"><b>2000‭ &#8211; ‬2023</b></span></p>
<p class="p1" dir="rtl">יש אנשים שמטיילים בעולם כדי לראות אותו. רון טייל בו כדי לאהוב אותו<span class="s1">.<br></span>יש אנשים שהלב שלהם גדול כל כך, שהוא מוביל אותם בכל צומת בחיים<span class="s1">.<br></span>כך היה רון שמר<span class="s1">.</span></p>
<p class="p1" dir="rtl"><span class="s1"><br></span>עוד מילדותו הוא לא ראה הבדלים בין אנשים. צבע, דת או לאום לא הגדירו עבורו את האדם. מבחינתו כולם היו ראויים לאותה הקשבה, לאותו כבוד ולאותה חברות. הצניעות, האכפתיות והאהבה שלו לחיים הפכו אותו לאדם שאנשים הרגישו בטוחים לידו<span class="s1">.</span></p>
<p>רון היה סקרן ללא גבולות. הוא אהב ללמוד, ליצור, לחלום ולעשות. כנער השתתף במיזמי יזמות, ייצג את ישראל במסגרת &quot;שגרירים צעירים&quot; ונאם באו&quot;ם על אחדות ועל החיים במדינת ישראל. הוא חלם ללמוד הנדסה גנטית ולמצוא תרופה למחלות חשוכות מרפא, ובתקופת הקורונה בחר לתרום בדרכו כשעבד במעבדה שסייעה בהתמודדות עם המגפה<span class="s1">.</span></p>
<p>אבל יותר מכל, רון אהב אנשים<span class="s1">.</span></p>
<p>הוא טייל בעולם, פגש תרבויות שונות, התרגש מנופים, מצילומי שקיעות ועד בעלי חיים, ותמיד הזכיר לסובבים אותו כמה העולם שלנו יפה. בכל מקום שאליו הגיע השאיר אחריו חברים, חיוכים וזיכרונות טובים<span class="s1">.</span></p>
<p>גם ברגעים שבהם החיים העמידו אותו במבחן, הוא המשיך לבחור בטוב<span class="s1">.<br></span>כך היה גם בבוקר השבעה באוקטובר<span class="s1">.</span></p>
<p>כשיכול היה להציל את עצמו, הוא חזר לחפש את חבריו. בדרך הבחין בצעירה שקפאה מפחד, עצר כדי לעזור לה, ורק אחר כך המשיך. גם במיגונית, כשהבין את גודל הסכנה, ביקש מחבריו להתחבא מאחוריו<span class="s1">.<br></span><b>אלו לא היו מעשים שנולדו באותו בוקר</b><span class="s1"><b>.<br></b></span><b>זו הייתה הדרך שבה רון חי</b><span class="s1"><b>.</b></span></p>
<p>כשקראתי את סיפורו של רון, הרגשתי שהוא מזכיר לי ערך שמלווה גם אותי לאורך השנים, לראות קודם כול את האדם<span class="s1">.<br></span>במשך יותר משלוש עשרה שנים, דרך מגזין מדור לדור, אני זוכה לפגוש אנשים מכל תחומי החיים. למדתי שלכל אדם יש סיפור שראוי להישמע, ושכשמקשיבים באמת, מגלים כמה אור יש בכל אחד ואחת מאיתנו. זו גם הרוח שמלווה את המגזין מאז הקמתו: לראות את האדם, לקבל אותו כפי שהוא, ולהאמין שלכל אחד יש משהו בעל ערך להעניק לעולם<span class="s1">.<br></span><b>בכל חודש, כשאני כותבת את פינת &quot;האור שנשאר&quot;, אני מבקשת שלא נזכור רק את שמות הנופלים, אלא גם את האדם שהם היו. את החלומות שנשאו, את הדרך שבחרו, את הערכים שחיו לאורם ואת האור שהשאירו אחריהם</b><span class="s1"><b>.</b></span></p>
<p>רון שמר חי כך<span class="s1">.<br></span>הוא ראה את האנשים שסביבו, בלי מחיצות ובלי תנאים. הוא הושיט יד, הקשיב, עזר, אהב את החיים ואת העולם, וגם ברגעיו האחרונים בחר באחרים לפני עצמו<span class="s1">.<br></span>זהו האור שנשאר אחריו<span class="s1">.</span></p>
<p>אור של אנושיות, של חמלה, של אהבת אדם ושל אמונה בטוב<span class="s1">.<br></span>אור שממשיך להאיר גם היום, בכל מי שבוחר לראות את האדם שמולו<span class="s1">.<br></span><strong>יהי זכרו של רון שמר ברוך<span class="s1">.</span></strong></p>								</div>
				</div>
					</div>
				</div>
				</div>
		<p>The post <a href="https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9e%d7%a8-%d7%96%d7%9c/">האור שנשאר &#8211; רון שמר ז&quot;ל</a> appeared first on <a href="https://medorledor.co.il">מדור לדור המגזין לכל המשפחה , עצות מומחים, לבילוי ולשיפור החיים</a>.</p>
]]></content:encoded>
					
					<wfw:commentRss>https://medorledor.co.il/%d7%94%d7%90%d7%95%d7%a8-%d7%a9%d7%a0%d7%a9%d7%90%d7%a8-%d7%a8%d7%95%d7%9f-%d7%a9%d7%9e%d7%a8-%d7%96%d7%9c/feed/</wfw:commentRss>
			<slash:comments>0</slash:comments>
		
		
			</item>
	</channel>
</rss>
