כל הפוסטים בבמבט אישי

יש מביננו האומרים:“כדי לפעול ביעילות אני זקוק לחופש, מסגרות וכללים גורמים לי לתחושת מחנק.” אולם בפועל כשהם מקבלים את החופש

אמנם מה שמאפשר לנו לקום בבוקר ולהתנהל בעולם זו הריצפה היציבה אליה אנו קמים. כל רעש אדמה מבהיל אותנו ומזכיר

את המושג דיכאון תעסוקתי, פגשתי בלימודים שלי ״CBT תעסוקתי״, הרבה דברים הסתדרו לי מתוך ההכרות של הנושא הזה. דיכאון תעסוקתי,

יש רגעים בחיים בהם אנחנו מביטים אחורה ושואלים את עצמנו, למה לא פעלתי אחרת. למה בחרתי כך ולא אחרת, מחשבות

כשמדברים על “תיקון”, רובנו חושבים על תיקון חיצוני: תיקון של קלקול במכונית, ברז מטפטף, טלפון שבור. אולם אם  נעמיק  בנושא,

הרבה פעמים כשבניתי עם אנשים חלופה לזיכרון שהעלו, הם אמרו לי, את מביאה תקווה. פתאום נפתח פתח לראות מתוך המקום

יש מילים שקטנות בצליל וענקיות במשמעות. "סליחה" היא אחת מהן.  בעולם שבו הפצעים עוד פתוחים, הדעות מקוטבות, והלבבות לא תמיד

כל אדם שחווה טראומה מכיר את התחושה של אובדן שליטה, פחד, ולעיתים גם קיפאון. אבל לצד הכאב, יש בתוכנו גם

אמא‭ ‬שלי‭ ‬מספרת‭ ‬שכבר‭ ‬בגיל‭ ‬שנה‭ ‬הייתי‭ ‬עומדת‭ ‬בלול‭ ‬ומתבוננת‭.‬ לא‭ ‬מדברת‭,‬ לא‭ ‬בוכה‭ ‬‮-‬‭ ‬רק‭ ‬מסתכלת‭.‬ שנים‭ ‬חשבתי‭ ‬שזה‭

שביעי באוקטובר כבר הפך לציר זמן בנפש הישראלית. כל אחד מאיתנו זוכר איפה היה באותו יום נורא. כל אחד זוכר