כל הפוסטים בסיגל גבאי

כילדה‭,‬ הרגישות‭ ‬הזו‭ ‬לא‭ ‬הרגישה‭ ‬כמו‭ ‬מתנה‭,‬ היא‭ ‬הרגישה‭ ‬כמו‭ ‬הצפה‭.‬ הייתי‭ ‬סגורה‭ ‬מאוד‭ ,‬ומשהו‭ ‬בגוף‭ ‬שלי‭ ‬היה‭ ‬פשוט‭ ‬קפוא‭.‬

זאת‭ ‬לא‭ ‬רק‭ ‬השעה‭ ,‬לא‭ ‬העבודה‭,‬ ולא‭ ‬רשימת‭ ‬המשימות‭ .‬מה‭ ‬שמקים‭ ‬אדם‭ ‬באמת‭ ‬היא‭ ‬הסיבה‭.‬ הסיבה‭ ‬לחיות‭,‬ הסיבה‭ ‬לנוע‭,‬ הסיבה‭

הרבה שנים חשבתי שאני לא מתמידה.כנערה עברתי כמה מסגרות, ובאחת מהן אפילו קיבלתי את הכינוי “לא מתמידה”. מילה אחת שהפכה

אחד הדברים הכי מבלבלים בדרך למציאת כיוון הוא הקצב. לא חוסר כישרון, לא חוסר רצון, אלא חוסר התאמה בין הקצב

יש משהו כמעט פרדוקסלי באופן שבו יצירתיות פועלת. ככל שאנחנו מתאמצים יותר, חושבים חזק יותר, מנסים לדחוף פתרון בכוח, כך

את המושג דיכאון תעסוקתי, פגשתי בלימודים שלי ״CBT תעסוקתי״, הרבה דברים הסתדרו לי מתוך ההכרות של הנושא הזה. דיכאון תעסוקתי,

אמא‭ ‬שלי‭ ‬מספרת‭ ‬שכבר‭ ‬בגיל‭ ‬שנה‭ ‬הייתי‭ ‬עומדת‭ ‬בלול‭ ‬ומתבוננת‭.‬ לא‭ ‬מדברת‭,‬ לא‭ ‬בוכה‭ ‬‮-‬‭ ‬רק‭ ‬מסתכלת‭.‬ שנים‭ ‬חשבתי‭ ‬שזה‭

אני‭ ‬זוכרת‭ ‬את‭ ‬עצמי‭ ‬שנים‭ ‬מחפשת‭ ‬כיוון‭.‬ רציתי‭ ‬דרך‭,‬ אבל‭ ‬בפנים‭ ‬לא‭ ‬באמת‭ ‬ידעתי‭ ‬מי‭ ‬אני‭ ‬ומה‭ ‬חשוב‭ ‬לי‭.‬ היה‭

לפני שמובילים אחרים, לפני שמכוונים מטרה, לפני שצועדים בביטחון – יש שלב אחד שבלעדיו שום תנועה לא מחזיקה לאורך זמן.

אנחנו חיים בתרבות שמעריצה תנועה.מי שקם מוקדם, רץ קדימה, יודע מה הוא רוצה – זוכה למחיאות כפיים. אבל מה עם