בתהליכי אימון אני משתמשת בטכניקה מאוד ידועה הנקראת "שיקוף"
"שיקוף היא טכניקת התערבות טיפולית שבאמצעותה מנסח המטפל את דבריו של המטופל ומציג בפניו את המשמעות הרגשית שהמטופל מביע. בטכניקת השיקוף מתקיים תהליך שבו המטפל מחזיר למטופל את דמותו. המטפל חוזר על תכניו שהעלה המטופל בנוסח אחר. כך המטפל מסייע למטופל לחדד את הרגשותיו ובנוסף מעביר למטופל את קבלתו והבנתו".
שיקוף תמיד מעלה בי אסוציאציה של הצבת מראה גדולה מול בן אדם, התבוננות מודרכת יחד איתו על הדמות שהוא רואה, מה הוא אוהב? ומה לא? מה הוא באמת רואה שם? ומה אחרים רואים בו? זאת התבוננות אמיצה מאוד שמעלה בבן אדם רגשות מעורבים של שמחה, גאווה, כעס, תסכול….
מניסיון אישי הכלי הזה מאוד משמעותי, כי רק אחרי שהמתאמנים שלי מצליחים לראות את עצמם מזוויות שונות הם מבינים את עצמם טוב יותר, הם לומדים לאהוב לא רק את החוזקות שלהם אלא גם את החולשות, הם לומדים לזהות מחשבות והרגלים לא מקדמים ויחד אנחנו עוברים מסע של למידה והתפתחות.
אני מזמינה גם אתכם לתרגל. בבוקר/בערב כשאתם מצחצחים שיניים ומביטים במראה תשאלו את עצמכם מה אתם רואים? מי אתם? מה אתם אוהבים בדמות שמסתכלת עליכם בחזרה ומה אולי הייתם רוצים לשנות בה. מה אחרים חושבים עליכם והאם זה באמת נכון וטוב עבורכם. תנסו להתחבר לדמות הזאת, להתחבר למחשבות ולרגשות, כי רק כאשר אנו באמת רואים את עצמנו ומבינים מה אנו צריכים, נוכל למלא את החסר.
