מהי סובלנות?
סובלנות אומרת לקבל ולכבד גם את השונה.
בדרך כלל סובלנות נצרכת כשיש קיטוב, וכאשר הקיטוב נראה לעין או נשמע לאוזן.
ברור לכולנו שכעת במדינתנו הקטנה זהו מצרך חשוב ביותר.
ולאו דוקא כלפי היחיד, בעיקר כלפי קבוצות.
סובלנות היא בחירה באיפוק כשבא לך 'לכסח' את השני.
אנשים מוכנים לעשות הכל כדי שיסכימו עימם.
בעצם הם מחפשים הערכה, כבוד ובאופן כללי אהבה. ולפעמים לחיפוש הזה יש תנאים. כמו: שיבינו אותי, שיקבלו את דעתי ושיסכימו איתי.
עד כדי כך שאנשים לפעמים בוחרים במוות כדי להעביר את המסר שלהם לאחרים – שלא הבינו אותם.
גם כיום קריאות המלחמה הנשמעות הן כדי להשמיע את המסר שלי, כשהמחשבה היא שנשאר היחידים בזירה ואז תהיה הסכמה, תהיה אהבה.
אז נכון, כשאני אשאר לבד עם עצמי, אני אבין את עצמי, אוכל לדבר לעצמי, ותהיה הסכמה.
האם אז אהיה מאושר? האם אסלח לעצמי על שכיסחתי את כל האחרים רק כי רצו להשמיע את קולם, ואני את קולי?
האם זהו קול האהבה?
האם דומיית מות סביבי שתאפשר לי להביע את דעותיי, זהו קולה של הדמוקרטיה?
חשוב להבין שככל שאנשים מרגישים שפחות מקבלים אותם כך הם יעמדו על רגלים אחוריות כדי להגן על דברם.
אנשים נלחמים על מה שחשוב להם ביותר, וכשהם מרגישים איום על הדבר הזה.
רוצים לדעת על מה?
ישנם שיגידו על החופש שלהם, אך בהחלט זה לא מה שחשוב לכולם.
יש הנלחמים על שליטה, יש הנלחמים על אהבה, יש הנלחמים על פרטיותם ומוכנים להפוך את העולם בשביל זה ויש הנלחמים על הכרה. יש הנלחמים על סדר ומשמעת, יש על הצלחתם הם, ויש על ביטחון.
האם בסופו של דבר על רקע דממת המוות, אכן תהיה הסכמה? יהיה שלום?
ספק גדול.
האמת היא, שהכל נכון ושכולם צודקים.
כי האמת של כל אחד נקבעה כבר מזמן בהיותו ילד וכשהיה מאוים.
אנשים מגנים על רעיונות שלא תמיד ברורים להם עד הסוף, למרות שהם מופיעים להם כ"אמת לאמיתה".
זהו הטבע האנושי, והאמת שמכסה על השקר.
הסובלנות קוראת לנו לחמול, להכיל גם את השונה
ולהביע אהבה אמיתית שמחבקת את כולם.
