מאת: קטי פישר
הרכבת לשדה התעופה "בן גוריון" עומדת להיכנס לתחנה.
השעה היא שעת בין-ערביים אופיינית לתחנת הרכבת "תל-אביב מרכז סבידור" בסוף חודש אוגוסט לוהט ודביק. אפשר לומר שזהו יום שיגרתי למדי, רדוף חדשות רגילות (כמו: כמה תאונות דרכים עם מספר הרוגים, גבר שהרג את אשתו בכמה דקירות סכין לעיני ילדיו וניסה להתאבד, אך למזלו הרע או הטוב לא הצליח בכך, ניסיון נוסף לפיגוע שחוסל, יידויי אבנים במקומות המועדים לכך, שוב פיזור הכנסת והכנות לבחירות נוספות…). יום רגיל למדי שעומד לפנות את מקומו, לזה שעתיד לבוא. השמיים מדמדמים והשמש מתארגנת לקראת שקיעה בעוד התנועה ממשיכה לזרום ללא הפסקה – וגם בכך אין כל חדשה מרעישה.
גופת אדם ללא רוח חיים מוטלת על הרצפה מתחת לאחד מספסלי הישיבה.
הגופה מוטלת על גבה, עיניה פעורות לרווחה, ידה האחת פשוטה בניצב לגוף הדומם, והשנייה עדין אחוזה בקצה הספסל – מעין אנדרטה מונצחת לניסיון האנושי העיקש להיאחז בחיים גם כאשר, איך לומר, הם לא מי יודע מה. זוהי גופה של גבר. ראשו מגולח, לגופו מכנסי ג'ינס משופשפים עם כמה קרעים יזומים פה ושם, שאינם מעידים על משהו מיוחד (שהרי זו האופנה האחרונה), חולצת טריקו אפורה דהויה ומלוכלכת בעלת שרוול קצר המושפלת מעט למעלה וחושפת בטן תפוחה, ולכף רגלו האחת כפכף פלסטיק בצבע שחור (שגם הוא ראה ימים טובים יותר) והשנייה יחפה.
כל האנשים רוחשי ובוחשי התחנה נראים עסוקים. רובם עם מסכות (קורונה) על הפנים. יש שממהרים, אחרים מדברים בטלפונים הניידים, או אחד עם השני (עדין יש גם כאלה, גם אם לא רבים), ויש שיושבים על הספסלים, פניהם (של רובם) בתוך הניידים, כמה מהם קוראים עיתונים.
כרוז התחנה נשמע ברקע: "נוסעים נכבדים שלום, הרכבת שנכנסת עכשיו לרציף מספר 1 ממשיכה ישירות לשדה התעופה "בן גוריון", הרכבת עוצרת בתחנות תל-אביב השלום וההגנה…" קול הכרוז נבלע מעט ברעש של הרכבת הנכנסת והרעשים האחרים בסביבת התחנה, מתחזק שוב וממשיך, "הנוסעים מתבקשים להתרחק משפת הרציף ולעמוד מאחורי הפס הצהוב, תודה ונסיעה נעימה."
כעבור כמה דקות, לאחר שהרכבת פלטה מקִרְבּה את מי שפלטה ובלעה את מי שבלעה, היא ממשיכה לדרכה. זמן קצר אחר כך, גבר ואישה, בסביבות גיל הארבעים (לפחות כך זה נראה), גוררים אחריהם מזוודות גדולות, מגיעים מתנשפים ומתיישבים על הספסל תחתיו מוטלת הגופה.
… זוהי ההתחלה של נובלה חדשה שלי שתתפרסם בקרוב.
רוצים לדעת מה קורה בהמשך עם הגבר והאישה ומה קורה עם הגופה? כדאי לעקוב.
בינתיים, אפשר לקרוא בשלושת הספרים האחרים פרי עטי שכבר יצאו לאור.
קטי פישר – פיית הסיפורים – סופרת, כתיבה יוצרת, עריכה ספרותית וליווי ספרותי פרטני
