שמעתי על בחורה בשם חני שיש לה פרויקט חברתי מדהים שמסייע לנזקקים וידעתי ישר שאני צריך לדבר איתה וללמוד יותר על הפרויקט. קבעתי ריאיון טלפוני עם חני וגיליתי שהיא גרה בתל מונד, היכן שגרתי אני בכמה משנותיי האחרונות והיכן שגרים הוריי. חני מספרת לי שיש לה 3 בנות ומכאן הסיפור שלנו מתחיל. יום אחד הבת של חני חוזרת הביתה מהצבא ואומרת לה בשיא הקלילות "אמא אני יוצאת הלילה לחלק כריכים להומלסים בדרום תל אביב", דמיינו שאחד הילדים שלכם אומר לכם את זה? בהחלט מחשבה מטרידה, ברור לכולנו שרצון לעשות טוב לא יכול לבוא על חשבון בטיחות אישית. התגובה הראשונה של חני הייתה "מה פתאום!" והתשובה הפשוטה והקסומה של ביתה הייתה רק "אמא אם את דואגת, בואי איתי". חני מספרת לי ששבוע אחר כך הן כבר יצאו לסופר לקנות שתייה וכריכים ונסעו לדרום תל אביב לחלקם אותם. "מאז אותו יום התאהבתי בנושא הזה ופיתחתי את הפרויקט למצב בו בכל יום שלישי באופן קבוע אנחנו יוצאים עם ג'יפ ונגרר עמוס בכל טוב לדרום תל אביב בתשע וחצי בלילה מחלקים להומלסים ונזקקים הכל מהכל, אוכל חם ומבושל מעסקים מקומיים בתל מונד, מאפים, ממתקים, שתייה חמה וקרה, גלידות ועוד המון דברים טעימים ומזינים!" הפרויקט שהתחיל מכריכים היום גם מספק בגדים, תחתונים, גרביים, מעילים, צעיפים וביגוד חם לחורף.
חני מספרת לי שאפילו קונדומים הם מחלקים היום לכל דורש ובמיוחד לבחורות שנמצאות באזור כדי לעסוק בזנות, לחלקכם זה אולי ישמע מוזר אבל לי היה ברור שרק מישהי עם הרבה ניסיון חיים כבר כנראה למדה שאת העולם לא משנים כהרף עין אלא בצעדים קטנים קטנים, במילים של חני: "את תמונת המצב הגדולה לא אנחנו נפתור לצערי, על אף שניסיתי לשקם הומלסים בעבר הובלתי פרויקט ענק עם משרדי הממשלה לפתח דירות חדשות ולספק להם בחינם והצלחתי! אחרי המון עבודה ומאמצים, נחשו מה? ההומלסים חזרו לרחוב בלי לחשוב פעמיים. ככה הבנתי שאנחנו לא יכולים להפוך אנשים בשניה אחת למשהו שהם עדיין לא, לשנות את היום יום שלהם מקצה לקצה, לגרום לבנות לא לעסוק בזנות רק כי דיברנו איתם ואמרנו שיש חלופה, כל זה היא יומרנות או עבודת עומק שגורמי ממשל צריכים במשך שנים לעבוד כדי לשקם אבל אנחנו יכולים לעשות משהו שאולי אפילו יותר חשוב ויותר מיידי כרגע וזה להפוך את הלילה שלהם לטוב יותר ובטוח יותר וזה אפשרי בהחלט!"
מעבר לכל הציוד, האוכל והצרכים הפיזיים יש את הקשר האנושי שהוא חשוב לא פחות. כשמישהו רואה אותם, שהם יודעים שבכל יום שלישי מישהו יגיע לשאול לשלומם ולהביא להם אוכל וציוד, זה הדבר היחידי שנותן להם הרגשה שהם לא שקופים ושיש מישהו שחשוב לו לתת תשומת לב, דאגה וחיבה אמיתית שמגיעה מהמקום הכי אמיתי ואנושי שיש.
כל התרומות מגיעות מהקהילה ביישוב תל מונד. אנשים מהישוב פשוט באים ושמים בפתח ביתה של חני שכבר הספיקה לבנות מחסן גדול, בנוסף עושים סיבוב מדי שבוע בעסקים המקומיים ואוספים מהם מזון חם, מאפים וציוד.
אם אתם רואים אנשים זרוקים ברחוב רק תשאלו אותם "מה שלומכם?" אולי אפילו תנו להם משהו קטן? גם כסף וגם אם הם יקנו עם זה סמים, מנת פלאפל או בקבוק קולה אולי חסכתם להם להשיג את הכסף הזה בדרכים אחרות?
מי שמעוניין לסייע לחני בפרויקט יכול ליצור איתה קשר בוואטסאפ או במספר – 052-830-9571
