זוג בסביבות גיל 50 הגיע אלי לאחר שקיבל החלטה להיפרד. שני הצדדים רצו לסיים בטוב, לא לפגוע בילדיהם שהיו כבר גדולים, וחלקם אף התגוררו מחוץ לבית.
לאחר שתי פגישות, הבעל הודיע שהוא מפסיק את הגישור ופונה לבית המשפט מכיוון שאשתו אף פעם לא הקשיבה לו וגם כעת היא לא מקשיבה לו, ולכן אין טעם בגישור.
האם זה היה נכון עובדתית בגישור? לפי דעתי לא. האישה הקשיבה קשב רב לרצונותיו של הבעל במהלך הגישור, לא תמיד קיבלה את מה שאמר ולא בהכרח הסכימה לתת לו את מלוא מבוקשו, אך בהחלט הקשיבה.
הוא פירש הקשבה באופן זה שכל מה שהוא מבקש – הוא יקבל.
מניין הגיע הבעל למסקנה הזו? זהו בדיוק הסיפור הפנימי שהוא סיפר לעצמו.
מהו סיפור פנימי? זהו הסיפור האישי והרגשי שאנחנו מספרים לעצמנו כדי להסביר לעצמנו כיצד הדברים עובדים, ואם הבעל סיפר לעצמו סיפור שאשתו לא מקשיבה לו כי היא לא מסכימה לתת לו את כל מה שהוא מבקש, כי ככה היא בנויה ואין טעם לעשות כלום כי ככה זה החיים – איזו סיבה יש לו לנסות דרך אחרת?
הסיפור הפנימי של כל אחד מבני הזוג יכול להשפיע על הזוגיות בצורה משמעותית. בסיפור הפנימי מעורבים מגוון של רגשות, מחשבות, טראומות ילדות, חוויות חיוביות – והמפתח הוא להיות מודע לכך, להיות מודע גם לסיפור הפנימי של עצמך וגם לסיפור הפנימי של בן הזוג.
כדי להיות מודע לכך צריכה להיות פתיחות, שיתוף הסיפורים האישיים והחוויות המעצבות.
הסיפור האישי של בן או בת הזוג יכול להשפיע גם על הגירושין. הגירושין הינו אירוע טראומתי המשפיע בעוצמה חזקה על כל בני המשפחה.
אם הסיפור הפנימי של אחד מבני הזוג מכיל טראומות שאינן מטופלות, זה עלול לגרום למתחים ולמחלוקות קשות, ובגירושין זה עלול להביא למלחמה קשה בין בני הזוג בבית המשפט, מלחמה שאינה קשורה לזכויות משפטיות אלא לרגשות שלא טופלו.
לכן – ממליצה בחום לכל אחד ואחת, לבדוק אלו סיפורים פנימיים מנהלים אותו, והאם הם משפיעים לטובה או לרעה על חייו.
