או למה, גם כשאנחנו כבר יודעים מה עלינו לעשות כדי לזוז קדימה, אנחנו לא מצליחים להרים את עצמנו מהספה?
הזדמנויות רבות נקרות לפנינו בחיים, אך משום מה איכשהו אנחנו מפספסים אותן, וממשיכים לחיות את חיינו סביב אותם עניינים, סביב אותם בעיות, ולא מצליחים להרים את עצמנו מעליהן באמת, ולצאת לכיוון שאנחנו רוצים.
זה זמן רב שאנשים מתפתחים, עושים עבודה רבה על עצמם, על שינוי החשיבה שלהם, מתאמצים ומשקיעים שעות ואף שנים כדי לצאת מהמקום התקוע שלהם, להפסיק לרוץ סביב עצמם, וסוף סוף להצליח להגשים את מה שחלמו כל חייהם. ובסופו של תהליך אמנם משחררים משא כבד מעל עצמם, מרגישים קצת יותר טוב עם עצמם, ובכל זאת לא מצליחים לעשות את הקפיצה הנחוצה כדי לחיות את החיים שהם רוצים הן מבחינת יחסים, בריאות או שגשוג.
מה באמת קורה?
מה מחזיק אותנו קשורים כ"כ חזק לאמונות שיצרנו בתחילת חיינו ולא מאפשר לנו לעוף? התשובה שאתן כאן היא חלקית ביותר, אך בכל אופן תאפשר לנו להתחיל להבין איך העבר שלנו שלא משרת אותנו יותר, מצליח גם לאחר שאנחנו משחררים אותו, לעצור אותנו מלבנות את העתיד אליו אנחנו כ"כ שואפים.
אחד התהליכים שקורים לנו זה שאנו בונים את עצמנו כמי שמזוהים עם דעות מסוימות ועם דרכים שונות שאנו נצמדים אליהם כדי לחוות את היציבות בחיינו.
כאשר מישהו אומר דברים הפוכים אנו מתייצבים להגן על הדעות שלנו, ולא שמים לב שאנו שבויים בפחדים שלנו מילדותינו, שיצרו את הדעות האלו.
בשלב מסוים בדרך אנחנו מחליטים שמה שמאתגר אותנו לא מתאים לנו ורק מה שבהרמוניה אלינו מתאים לנו. שמה שלא מפריע לי זה טוב ומה שמפריע לא טוב עבורי. שמה שנוח לי זה בסדר ומה שלא נוח לי, זה לא בסדר.
וכך אנו יוצרים קיבעון שבעצם לא זורם עם החיים שהם מאד דינמיים ומשתנים כל הזמן. כך אנו מפסידים הרבה הזדמנויות שלא מתואמות עם הכלא הפנימי שבנינו לעצמנו, והן חולפות על פנינו מבלי שנוכל להתייחס אליהן. בעצם אנו נמצאים באותו לופ שמביא אותנו שוב ושוב לאותם מקומות, ולא מאפשר לנו ליצור משהו חדש בחיינו.
אם אנו רוצים ליצור תוצאות אחרות בחיינו, אנו חייבים בעצם להשתחרר מהקיבעון הזה, ולשחרר את הפחד משינויים על מנת שנוכל לרוץ עם החיים המשתנים שסביבנו.
אנו מוכרחים לעבור למקום חדש לחלוטין שלא הכרנו קודם ולהתאים את עצמנו אליו.
זהו מעבר המחייב תהליך עוצמתי, אך שווה.
לקבלת עוד כלים לתהליך אסתר אדלר 052-8167090
