בחרתי למאמר הזה את שם השיר של חווה אלברשטיין "כל שעה נשיקה", כל פעם שאני מקשיבה למילות השיר הלב מתרחב לי, תמיד נשיקה וחיבוק מרחיבים את הלב.
כשחברה צעירים נפגשים הם מברכים בשלום האחד את השני בחיבוק ונשיקה, זו דרך מאוד מקובלת וטבעית להם. אך כנראה שלא כולם זורמים איתה. כולנו יודעים כי בנושא זה בני האדם מתחלקים לשתי קבוצות – כאלה שאוהבים מגע ומברכים בחיבוקים ונשיקות וכאלה שממש מתרחקים ממגע חיבוקים ונשיקות…
חשבתם פעם מהי הסיבה?
יש ביננו שיותר אוהבים מגע וכאלה שפחות. יש אנשים שמחברים בין מגע לרגש, ולעומתם כאלה שקושרים בין מגע לרמת הקרבה: משפחה, חברים, עמיתים לעבודה וכו'. יש ביננו שהמגע עוזר בבניית קרבה ופתיחות (השוואת תדר), ואחרים שמבינים שיש בחיבוק ריפוי. לעיתים המגע מחליף בקשת סליחה או עוטף בשעה קשה. למעשה, ככל שחושבים על כך לחיבוק תפקידים רבים ומגוונים וכל אחד מאתנו משתמש בו בהתאם ליכולותיו וצרכיו.
מגע אנושי, חיבוקים וליטופים, הם צורך חיוני לבריאותנו הנפשית והפיזית. מגע משדר למוח שהוא יכול להפנות משאבים להתמודדות, כיוון שיש מי משמסייע לנו לשאת בעול. זה מרגיע את הגוף ועוזר לאזן את 'תקציב הלחץ'.
כל אחד מכם קוראים יקרים מוזמן לתת את דעתו על מה גורם לנו החיבוק והאם או מה הוא מלמד אותנו על עצמנו.
יש שאומרים: אדם זקוק ל – 4 חיבוקים ביום על מנת לשרוד, 8 חיבוקים כדי להרגיש נאהב, 12 חיבוקים כדי לגדול כבן אדם.
ומה לגבי הנשיקה? אנו מכירים סוגים שונים של נשיקות עם ההורים, חברים, הילדים שלנו, המשפחה המורחבת, בן/ת הזוג ואחרים.
עבורי נשיקה מסמלת אהבה וקרבה, למעשה היא די מזכירה לי חיבוק, היא עוזרת לי לבנות קרבה, תקשורת, כוח, ביטחון, ריפוי ועוד…
אמי האהובה זיכרונה לברכה לימדה אותי משהו שמאוד עוזר לי ואני שמחה לשתף בו. היא לימדה אותי להשתדל תמיד להיפרד מחוויות של כעס, תסכול וחוסר הסכמות עם אחרים לפני סיום היום ולעולם להתחבק ולהתנשק לפני שאני הולכת לישון. היום אני ממש מבינה את הכוונה והחוכמה שמסתתרת מאחורי הדברים. בסוף היום אנו הולכים לישון ונפרדים ממסע היום, מומלץ לעשות זאת באווירה שלווה, משלימה ונעימה, זה מגדיל מאוד את הסיכוי להתעורר עם תחושה טובה ורצון להתנהל בנועם ולפתור בעיות ואתגרים של האתמול.
ממליצה לכם בחום לנסות מתוך ניסיון זה עובד.
