השבוע הלך לעולמו יהונתן גפן, איש תרבות ישראלי שעסק בתחומי כתיבה רבים, משורר, סופר, עיתונאי, עורך, מתרגם, מחזאי ועוד. אני התוודעתי אליו לראשונה כנערה מספר שירים שלו שקבלתי מחבר – "פחות אבל כואב ". רבים מכירים את השיר בזכות הביצוע של יהודה פוליקר ולכן מייחסים אותו אליו. בספר שירים אחר של יהונתן גפן "אומר שירי אהבה " ישנו שיר שמלווה אותי שנים רבות.
כמה פעמים בחיים אנחנו נוסעים על כביש של מישהו אחר אשר מעלה בנו זיכרון?
את יודעת אני נוסע מילים: יהונתן גפן / לחן: יונתן בר גיורא
אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי נוֹסֵעַ בַּכְּבִישִׁים שֶׁלָּךְ בַּלַּיְלָה,
רוֹאֶה אוֹרוֹת מְרַצְּדִים וּבָתִּים,
אוֹ מוֹצֵא תַּחֲנָה שֶׁל גַּ'ז בָּרַדְיוֹ,
גִּ'ימִי הֶנְדְּרִיקְס מְשַׁדֵּר מִקּוֹל הַמֵּתִים.
אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי נוֹסֵעַ בַּכְּבִישִׁים שֶׁלָּךְ בַּלַּיְלָה
(וְיֵשׁ לִי אִשָּׁה וּשְׁנֵי יְלָדִים).
אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי נוֹסֵעַ בַּכְּבִישִׁים שֶׁלָּךְ בַּלַּיְלָה,
הַקַּיִץ הוֹלֵךְ וְהַחֹרֶף חוֹזֵר
וּמָצָאתִי אֶת הַגֶּשֶׁם שֶׁאַתְּ אוֹהֶבֶת,
וְעוֹד מְעַט הַדֶּלֶק יִגָּמֵר,
אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי נוֹסֵעַ בַּכְּבִישִׁים שֶׁלָּךְ בַּלַּיְלָה
(מְסַפֵּר אֶת הַסִּפּוּר שֶׁלִּי לְכוֹכָב עִוֵּר).
אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי נוֹסֵעַ בַּכְּבִישִׁים שֶׁלָּךְ בַּלַּיְלָה,
הָיְתָה לָנוּ פַּעַם אֶרֶץ יָפָה,
חֲצִי הָעוֹלָם עָבַר לָנוּ בַּחַלּוֹן
כְּשֶׁאָהַבְנוּ שְׁנֵינוּ בְּאוֹתָהּ סוּפָה,
אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי נוֹסֵעַ בַּכְּבִישִׁים שֶׁלָּךְ בַּלַּיְלָה,
(מְרַפְרֵף עַל שְׂפָתַיִךְ בְּאֶצְבַּע קְטוּפָה).
אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי נוֹסֵעַ בַּכְּבִישִׁים שֶׁלָּךְ בַּלַּיְלָה,
חָתוּל מֵת עַל הַדֶּרֶךְ מִמּוּל
וְהַגֶּשֶׁם מַמְשִׁיךְ וְגוֹבֵר וּמַטְבִּיעַ,
הַגֶּשֶׁם רוֹצֶה לִהְיוֹת מַבּוּל,
אַתְּ יוֹדַעַת, אֲנִי נוֹסֵעַ בַּכְּבִישִׁים שֶׁלָּךְ בַּלַּיְלָה.
(מַדּוּעַ הוּא לֹא נִזְהַר, הֶחָתוּל?)
עבורי שירים הם הקול שמלווה אותי בעיבוד חוויות בחיים, לפעמים אני בוכה לצלילי שיר עצוב ומשחררת כאב ולפעמים שרה שיר אשר נובע משמחה שקיימת בי.
למשל עולה בי זיכרון שאחותי לקחה אותי למופע "הבזאר הגדול" של דני ליטאני, זיכרון שמעלה חיוך על שפתיי, כמה פעמים חרשתי את התקליט של המופע הזה. או זיכרון אחר שממלא באנרגיות שמחות מההופעה של מתי כספי ויהודית רביץ במופע "ארץ טרופית יפה". לחילופין זיכרון עצוב של משבר שמלווה אותי כשאני מקשיבה לשיר "אלוהים אל תנסה אותי " של אוהד חיטמן, או להקשיב למתי כספי שליווה אותי לחופה או שלמה ארצי בשירו "מלך העולם" שהוקדש מבחינתי לבני הבכור. היום יש לי פסקול אישי, ביתי הקטנה והמופלאה עדי בוטביקה היא יוצרת שנפלה בחלקי הזכות להיות חלק ממסע היצירה של השירים שלה החל מכתיבה והלחנה ועד ההצגה על הבמה הגדולה.
השירים הם רגעים שאני אוספת לפסקול החיים, לכל שיר יש מקום, לפעמים הוא נותן לי כוח וממלא אותי בעוצמה, לפעמים הוא שחרור ולפעמים הוא מלא באהבה. כך למעשה נראים חיי מלאים באוסף של מילים ותווים היוצרים פסקול מלא בשירים.
