אם הייתי מבקשת מכם לעצור לרגע, לעצום עיניים ולדמיין שאתם מביטים כעת במראה,
מה הדבר הראשון שהייתם עונים לשאלה: "מה אתם רואים במראה"?
התרגיל הזה מאוד מעניין (מניסיון אישי 😊) אנשים לרוב מתחילים לענות עם פרטים טכניים של גבר/אישה, אמא/אבא… ורק כשאני מבקשת להמשיך ושואלת שוב מה את/ה רואה במראה?
מתחילים לעלות תשובות יותר עמוקות.
אפשר ללמוד המון מהדרך שהאדם רואה את עצמו – על הביטחון העצמי שלו, על האמונה שלו בעצמו, על היכולת שלו להעז וללכת עם האני מאמין שלו.
אני פוגשת לא מעט אנשים שמעריכים את עצמם בדרך שונה מאוד מהסביבה הקרובה שלהם, לפעמים הם בוחרים לחבוש מסכה של אדם חזק, אמיץ ואסרטיבי אך בפועל בתוך תוכם חוששים מאוד, כמובן שיש גם מקרים הפוכים של אנשים המעדיפים מסכה של "המסכן", "הקורבן" כדי ליצור יותר אמפטיה ואף לעתים תלות עם הסביבה.
האמת היא שלכולנו יש מספר מסכות: הרציני בעבודה, הרומנטיקן מול בת הזוג, ילדותי מול הילדים ועוד.
כל עוד אנו בוחרים איזה "מסכה" לחבוש ומתי, הכל בסדר! הבעיה מתעוררת כאשר אנו מאמצים מסכה מסוימת כדי ליצור דימוי עצמי מסוים שלא בהכרח נכון לנו אבל אנו מניחים שבזכות זה יאהבו אותנו יותר.
תשאלו את עצמכם, איזו מסכה אתם נוטים לחבוש ומה הסיבה לכך?
באיזה סיטואציות אתם מרגישים הכי אמיתיים ואותנטיים? מה מאפשר זאת?
