לפני מספר שנים חברתי בתיה פולצ'ק ז"ל אמרה שאני כמו חתול נופלת על ארבע הרגליים שלי ומזנקת מיד למקום בטוח. בהתחלה הסתכלתי עליה בתדהמה:"מה אני חתול?לדעתך אני בן אדם שלא אכפת לו מהאחר?" היא חייכה אלי והסבירה לי למה היא התכוונה:"תראי יהודית, כשחתול נופל מגובה, התגובה המיידית שלו היא ליפול על רגליו ולזנק מיד למקום בטוח, זהו אינסטינקט מולד שלו. בדומה אליו כשאת נתקלת בבעיה כך גם את מתנהגת, ובאשר לשאלתך השנייה ממש אכפת לך מן האחר אף על פי שטוב לך עם הלבד שלך."
לאחר כמה שניות שבהם ניתחתי את דבריה, הבנתי למה היא מתכוונת ובשמחה אסביר את עצמי. החתול הוא בעל חיים ממשפחת חתולי הבר לכן לא כמו הכלב יש לו אינסטינקטים של חיה טורפת. הוא בעל שדה ראיה רחב, בעזרת שפמו הוא קולט כל דבר שזז, התגובות שלו מהירות ואכן הוא אוהב מאוד את הלבד שלו. מספרים גם שלחתול תשע נשמות, האם נכון?
אז איך כל זה קשור אלי? לאורך השנים נתקלתי בלא מעט משברים לפעמים קשים ולפעמים לא. בכל פעם שנתקלתי בקושי מסויים, הייתי בתחילה אדישה, לפעמים בכיתי אבל באותו הרגע התחלתי לחפש פתרונות ובדיוק כמו חתול לאחר הנפילה מצאתי את עצמי נוחתת ומיד מזנקת. לא נותנת למשבר להשתלט עלי אלא עם עצמי מצליחה לעמוד ולצאת לדרך חדשה ובטוחה.
בטח יש ביניכם כאלה שירימו גבה ויגידו שזה לא אפשרי, שברגע של משבר אין אפשרות לחשוב כך. כנראה נבראתי בכוחות שמאפשרים לי להתנהג כך. לעומת החתול אני אוהבת להיות לבד אבל חשוב לי גם לעטוף את עצמי באנשים תומכים ואוהבים. עם השנים למדתי והבנתי שכל אחד מאיתנו יש לו יותר מתשע נשמות. בכל פעם הנשמה שלנו חוזרת לאתגרים חדשים. חברתי ליטל אסיף ז"ל שהיתה מתקשרת סיפרה לי על גלגולים קודמים שלי פעם היתי סופרת, פעם אביר, פעם… וכמו חתול אני תמיד מתבוננת סביבי ומסתכלת על הסכנות שאורבות לי בעיניים פקוחות וכמוהו אני מנסה לטרוף את כל הטוב שבחיים.
יש לי שאלה אליכם איך אתם בשעת משבר? האם פעם חשבתם להסתכל על המשבר בעינים פקוחות, לקחת נשימה עמוקה, אולי להיעזר באיש מקצוע ולצלוח את המשבר בצורה אחרת.
אני יכולה להגיד לכם שלרוב כך הצלחתי וכמו שחברתי בתיה פולצ'ק ז"ל תמיד אמרה:"אלוהים תמיד מנסה את אלה שיכולים…"
תודה לאלכס דונין על תמונת החתולות שלו.
