בימים אלו, ישנה הרגשה שהמדינה עוברת תהליך שעוד ייכתב בדפי ההיסטוריה. השיח והקיטוב בין חלקי העם הולך ומעמיק, כל צד נאחז ומתבצר בעמדותיו, ללא נכונות לשום שיח ולשום פשרה.
זה לא משנה לאיזה צד משתייכים, התחושה הינה תחושה של מחנק בגרון, שמשהו לא טוב עובר על המדינה. השיח בין הצדדים הינו קשה, בדיוק ההיפך מסובלנות, שהינה קבלה והתייחסות בכבוד לאחר גם אם אינו מסכים או חושב כמוני.
קונפליקט בין יחידים, בין קבוצות, בין ארגונים ומפלגות – הינו בלתי נמנע. אנשים שונים זה מזה, חושבים אחרת, בעלי עמדות והשקפות עולם שונות. יש כאלו שבוחרים לנהל משא ומתן קשוח ובלתי מתפשר, ויש כאלו, שרוצים להימנע מסכסוך ומנסים לפתור את הסכסוך בצורה ידידותית ומתפשרת, ובסופו של דבר מוצאים את עצמם מתוסכלים ומרגישים מנוצלים על ידי הצד השני.
הדרך השלישית לפתרון קונפליקט, מצויינת בספרם המצויין של פישר, יורי ופאטון שנקרא "כן! לשאת ולתת ולהגיע לסיכום חיובי בעסקים, בעבודה ובחיי היום יום", הוצאת מטר, ובה מתוארת השיטה, שמתאימה מאד לניהול המשא ומתן לפיתרון הקונפליקט שכעת מפלג את המדינה, והשיטה מבוססת על העקרונות הבאים:
- לא להתמקח על עמדות:
כאשר מתמקחים על עמדות יש נטייה להתחפר בהן, מה שיקטין את הסיכוי להגיע להסכם. במקום עמדות יש להתמקד באינטרס של כל צד. יש אינטרס גלוי ויש אינטרס סמוי. יש לנהל משא ומתן על המהות, ויש לעשות זאת על ידי היפוך – זה לא קבוצה אחת נגד השנייה, אלא יש שתי קבוצות שמתמודדות מול בעיה – ועל שתי הקבוצות יחדיו לפעול בשיתוף פעולה על מנת לפתור את הבעיה.
אינטרסים מגדירים את הבעיה, ולא עמדות. הקונפליקט נובע מעימות בין צרכים, רגשות וערכים – ומכאן נובעים האינטרסים. האינטרסים הם מניעים את העמדות, והם הסיבות להחלטות. לכן – במקום פשרה בין עמדות, יש לחקור ולזהות מהם האינטרסים מאחורי העמדות ומשם לשאוב את הפתרונות.
- הפרדת האדם מהבעיה:
המשמעות היא להפריד בין מערכת היחסים למהות המחלוקת. יש כאן ניגודיות – יש לשמור על מערכת יחסים טובה ולנהוג בכבוד הדדי עם הצד השני, שחושב ההיפך ממני, ומנגד – לטפל בבעיה לגופה.
- העלאת אופציות רבות לפתרון ולרווח הדדי: לאחר אבחון האינטרסים הסמויים והגלויים, יש לעשות סיעור מוחות ולהעלות כמה שיותר אופציות לפתרונות. בשלב זה יש להיות יצירתיים ולהעלות עוד ועוד פתרונות. ככל שמעלים עוד פתרונות – קורה דבר מדהים: פתאום מתגלות עוד ועוד אופציות, ויש כאלו שאף נותנות רווח הדדי לשני הצדדים.
- בחירה באופציה הטובה ביותר, תוך שימוש בקריטריונים אובייקטיבים. יש להיות פתוחים לפתרון ולהיצמד לקריטריונים אובייקטיבים ולא לרגשות.
זוהי למעשה השיטה בה אני נוקטת במשרדי בהליכי גישור לפתרון סכסוכים.
כמובן שהשיטה כאן נכתבה בתמצית והיא הרבה יותר מורכבת במציאות, במציאות אנחנו מתמודדים עם מצבים שונים כגון: מה קורה אם אחד הצדדים מסרב לשתף פעולה, או שאחד הצדדים לא נוהג בתום לב.
שיטה זו טובה גם לפתרון השסע שמאיים לקרוע את המדינה שלנו. יש לנו הרבה מהמשותף, וכל הצדדים רוצים בטובת המדינה, ואם ישכילו לשבת ולנהל משא ומתן על הנושאים שבליבת מדינת ישראל על פי העקרונות הללו – יש סיכוי גבוה שהקרע יימנע.
