יחי ההבדל הקטן

בכל יום משה קם בבקר, מתלבש ויוצא לעבר בית הסוהר – מקום עבודתו. את יומו הוא מבלה באותו מתחם בו מכלים האסירים את יומם. על פניו, אפשר לחשוב שהוא החליט להזדהות בדרך כלשהי עם מר גורלם של אלו שלא הצליחו לשלוט בעצמם, עברו על החוק ונגזר עליהם להעביר שנים מחייהם ללא תכלית בין 4 קירות חשופים.
האמנם?
פריט אחד קטן עושה את ההבדל הגדול. למשה יש בכיסו כרטיס המקנה לו את החופש להיכנס ולצאת בשערי בית הכלא כאוות נפשו.
אכן, הבדל גדול. חירות.
רוב בני האדם שואפים לחופש. כולנו רוצים שתהיה לנו תמיד את האפשרות לבחור.
אך מסתבר שלכולנו ישנם כבלים בלתי נראים והחלטות רבות שאנו עושים – ובמיוחד במקומות שאנו מרגישים שהטייס האוטומאטי מנהל אותנו – מוכתבות על ידי מי שהיינו כשהיינו קטנים. בשנות הילדות החשיבה שלנו מוגבלת. חשיבה של ילד – היא קונקרטית ופטלית. הוא מבין דברים בצורה פרקטית, אך לא רואה את התמונה השלמה. עם ההחלטות שעשה הוא יוצא לחיים כשזה נתפס במוחו כ"ככה זה".
החלטות אלו נשארות קבועות עד לרגע בו אנו מבינים שזוהי ראיה של ילד, שהגיע הזמן לבדוק את הדברים ולראות אם הם מתאימים ותומכים בחיינו היום.
כשאנו מרחיבים את הראיה שלנו, נפתחות בפנינו עוד אופציות והחירות שלנו גדלה.
אמרה לי אחת הלקוחות לאחר ששחררה החלטה שעשתה בילדות: עכשיו אני מבינה מה פשר המצווה להזכיר בכל יום את יציאת מצרים. זה בא להזכיר לנו שאנו חופשיים לצאת! שבכל יום אנו יכולים להוציא את עצמנו מכבלים שנכנסנו אליהם בכוחות עצמנו. שאנו בני חורין.

אסתר אדלר
052-8167090
[email protected]

שתפו את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email
שיתוף ב print

השארת תגובה

 

גיליון החודש
שער מגזין 84
המלצות החודש
פרסומות
צור קשר
הפייסבוק שלנו
האוכל כמשחק
גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן