חודש הגאווה המצוין בכל העולם, מהווה הזדמנות לבחון את מצבה החברתי והמשפטי של קהילת הלהט"ב בישראל.
בין המפורסמים מהקהילה אפשר לציין את דנה אינטרנשיונל, שעשתה מהפך בחברה הישראלית ביחס לטרנסג'נדרים, וזכייתה באירוויזיון הביאה למדינה כבוד רב.
ישנם אמניות ואמנים רבים נוספים מהקהילה, כגון יהודית רביץ, קורין אלאל, יהודה פוליקר ועברי לידר, מהפוליטיקה אפשר לציין את ניצן הורביץ, עידן רול ואמיר אוחנה. עצם נוכחותם של חברי הקהילה בזירה התרבותית ובזירה הפוליטית מחזקת מאד את מעמד הקהילה ונותנת השראה לאחרים.
אין ספק כי בשנים האחרונות המציאות השתנתה וחל שיפור בהתייחסות לקהילה, אך המאבק לשוויון זכויות מלא עדיין רחוק מלהסתיים ויש למדינת ישראל עוד דרך ארוכה להתקדם.
יש להבחין בין התקדמות ביחס החברה לבין יחס רשויות המדינה לקהילה, אלו הם שני רבדים שונים:
ביחס החברה כאמור, כן מורגשת אווירה מקבלת יותר, ואף השנה, לראשונה ישנה תוכנית ממשלתית לקידום קהילת הלהט"ב, עלות התוכנית הינה 30 מיליון ₪ לכל שנה למשך שלוש שנים.
יחד עם זאת, כפי שפורסם ב YNET ב-31.5.22, יש עלייה בדיווחים על אלימות נגד חברי הקהילה, 1,350 מקרי אלימות והפגנת שנאה, לעומת כאלף בתקופה המקבילה בשנה שעברה.
כפי שיוסבר להלן, ביחס רשויות המדינה לקהילה קיימת אפליה, ולמדינת ישראל יש עוד המון לאן להתקדם לקראת מתן שוויון זכויות מלא לקהילה.
אחת הפגיעות הקשות בחברי הקהילה הינה חוסר יכולתם להינשא בארץ.
על פי החוק במדינת ישראל, נישואין וגירושין של יהודים ייערכו בישראל על-פי דין תורה, שעל-פיו, לא ניתן להכיר בנישואין בין בני זוג בני אותו המין.
צריך לזכור כי חברי הקהילה משרתים בצבא, משלמים מיסים, וחוסר יכולתם לממש את זכותם האנושית הבסיסית כל כך, להינשא בארץ, מהווה כלפיהם פגיעה קשה.
זוגות מהקהילה שרוצים להינשא, יכולים לטוס לחו"ל למדינה המכירה בנישואין חד מיניים, ולאחר החתונה וההגעה לארץ, הם יכולים להירשם כנשואים במשרד הפנים. אולם, חשוב להדגיש, שאין ברישום זה כדי להקנות למי מבני הזוג זכות מהותית כלשהי במדינת ישראל.
ישנם זוגות שאינם מעוניינים לטוס לחו"ל ולהינשא, ומעמדם בארץ יהיה כשל ידועים בציבור. מעמד הידועים בציבור מקנה חובות וזכויות, ובני זוג שרוצים להסדיר ביניהם מראש את ענייני הרכוש, למשל, מומלץ להם לחתום על הסכם חיים משותפים והסכם ממון. זהו הסכם שיסדיר את כל המערכת היחסים ביניהם, מהפן האישי ומהפן הרכושי, יביא לוודאות משפטית ויוכל למנוע סכסוכים קשים בעתיד.
בעניין הבאת ילדים באמצעות פונדקאות בארץ, ביולי האחרון שם בג"ץ קץ לאפליית חברי הקהילה, וקבע שזוגות בני אותו המין יוכלו להביא ילד בפונדקאות בישראל. צריך לחכות ולראות בפועל כיצד בשטח יתקיים השינוי.
דרך נוספת של חברי הקהילה להבאת ילדים לעולם הינה באמצעות הורות משותפת. מדובר על הורים, שאין ביניהם יחסי זוגיות, המחליטים להביא לעולם ילדים משותפים. במקרים אלו מומלץ לערוך הסכם הורות משותפת, על מנת למנוע ככל האפשר חילוקי דעות בעתיד.
מטרת ההסכם הינה לקבוע את כל ההסדרים בעניין ההורות, תוך הסדרת כל העניינים הקשורים לכך, והגדרת החובות והזכויות של כל אחד מההורים אחד כלפי השני וכלפי הילד שעתיד להיוולד.
נקווה שבחודש הגאווה שיתקיים בשנה הבאה, נוכל לראות שיפור הן ביחס החברה לקהילה, והן ביחס הממסד כלפיה.
